סרטן רירית הרחם הוא הסרטן הגינקולוגי המוביל בשכיחותו בקרב נשים. כ-95 אחוז מסוגי סרטן רירית הרחם מתפתחים מרקמת דופן חלל הרחם ומכונים קרצינומה או אדנוקרצינומה של הרחם.

שמענו מפרופ' טליה לוי, העומדת בראש היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית במרכז הרפואי על שם אדית וולפסון, על הגורמים המעלים את הסיכון לחלות בסרטן רירית הרחם, הסימפטומים ומהם הטיפולים המתקדמים ביותר בתחום.

כיצד מאבחנים את סרטן רירית הרחם?

״סרטן רירית הרחם בא לרוב לידי ביטוי בדימום, לרוב בנשים מבוגרות לאחר סיום המחזור אך יכול גם להתפתח בנשים צעירות יותר ויכול להתבטא גם כן בדימומים לא סדירים. סרטן רירית הרחם מאובחן באמצעות סדרה של בדיקות, שהראשונה בהן היא בדיקה גינקולוגית שנועדה לבדוק את דפנות הנרתיק ואת צוואר הרחם. בשלב הבא, הרופא ימליץ על בדיקת אולטרסאונד וגינלית, שבודקת את עובי ומרקם רירית הרחם. במידה ורירית הרחם תראה לא סדירה תבוצע ביופסיה מהרחם באמצעות קשית עדינה במרפאה או באמצעות הסתכלות לחלל הרחם עם מצלמה (בדיקת היסטרוסקופיה), במהלכה ניתן לראות היטב את חלל הרחם ולקחת ביופסיה. לרוב מדובר בהליך שאינו מצריך הרדמה, להוציא במקרים מסוימים".

אילו גורמים מגבירים את הסיכון ללקות בסרטן רירית הרחם? 

"בראש ובראשונה, גיל. סרטן רירית הרחם מופיע לרוב בקרב נשים שעברו את גיל המעבר. גורם נוסף הוא שינויים במאזן ההורמונים הנשיים בגוף. שני ההורמונים הנקביים המרכזיים הם אסטרוגן ופרוגסטרון. תנודה במאזן ביניהם מובילה לשינויים בתאים של רירית הרחם. כשיש עלייה בכמות האסטרוגן ללא שינוי ברמת הפרוגסטרון, גובר הסיכון לפתח סרטן ברירית הרחם. השמנת יתר היא אחד הגורמים העיקריים היום להתפתחות סרטן רירית רחם היות ועודף שומן מעלה את רמת האסטרוגן בגוף.

לאחר מנופאוזה (גיל המעבר אצל נשים), תאי שומן הופכים למקור העיקרי של ייצור הורמון האסטרוגן. בנוסף, תאי שומן מייצרים אנזימים וחלבונים המאריכים את משך הזמן בו האסטרוגן נשאר פעיל, ויכול להשפיע על רירית הרחם. במאמר שפורסם ב-Journal of Clinical Oncology  בשנת 2016, ("Addressing the role of obesity in endometrial cancer risk, prevention and treatment") נטען כי מעל למחצית ממקרי סרטן רירית הרחם בארה"ב משויכים להשמנת יתר.

בנוסף, מציין המאמר כי הסיכון לתמותה בנשים הסובלות מהשמנת יתר ושאובחנו עם סרטן רירית הרחם גבוהה משמעותית מזו של חולות במשקל תקין, הן בשל אבחון מאוחר והן בשל מחלות הרקע הנלוות להשמנת היתר.

הטיפול בחולות עם השמנת יתר מאתגר ביותר. הדבר כולל קשיים טכניים בעריכת ניתוח, בקיומן של מחלות רקע הקשורות להשמנת יתר והמעלות את הסיכון לסיבוכים מסביב לניתוח, ועד כדי היעדר יכולת לנתח, עקב תחלואה הקשורה להשמנת יתר.

פרופ' טליה לוי, מנהלת היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית בוולפסון (צילום: אלבום פרטי)
פרופ' טליה לוי, מנהלת היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית במרכז רפואי "וולפסון" | צילום: אלבום פרטי

אתגר משמעותי נוסף בקרב נשים הסובלות מהשמנת יתר הוא היענות נמוכה יותר לביצוע בדיקות סקר לגילוי מוקדם של סרטן בהשוואה לנשים במשקל תקין.

בסקירת ספרות שפורסמה בשנת 2021 במסגרת Obesity Science and Practice ציינו המחברים כי אנשים הסובלים מהשמנת יתר נמנעים לעתים מפנייה לשירותי רפואה, עקב חשש מיחס שלילי ומסטיגמות הקשורות במשקל מצד הגורמים המטפלים. כמו כן, מצוין בסקירת הספרות כי חלק מן הנשים חוו יחס שלילי, הקשור למשקל במהלך מפגש רפואי.

מחקר נוסף שפורסם בשנת 2006 במסגרת International Journal of Obesity מצא כי נשים הסובלות מהשמנת יתר חולנית מבצעות בדיקות סקר, כגון בדיקת הפאפ (PAP), בדיקת משטח צוואר הרחם, באחוזים נמוכים משמעותית מנשים ללא השמנת יתר (68% לעומת 86%).

חסמים לפנייה לטיפול רפואי עליהם דיווחו הנשים כללו יחס לא מכבד מצד הגורמים המטפלים, מבוכה מעריכת מעקב אחר משקל הגוף, ציוד רפואי קטן מדי שאינו מתאים ועוד.

האם יש קשר בין גיל הנערה/אישה לסיכון לחלות בסרטן רירית הרחם?

"כן. גיל צעיר של תחילת המחזור החודשי, בדרך כלל לפני 12 או גיל מאוחר למנופאוזה (גיל המעבר) – אחרי 52, מגבירים את הסיכון לסרטן רירית הרחם היות ובמחזורים הראשונים והמאוחרים יש פחות פרוגסטרון ויותר חשיפה של רירית הרחם לאסטרוגן".

גורמי סיכון

פרופ' לוי מדגישה כי ישנם גורמי סיכון נוספים, כמו נשים שמעולם לא היו בהיריון, אשר נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח סרטן רירית הרחם מאשר נשים שחוו לפחות היריון אחד. דפוסי ביוץ לא סדירים, כמו במקרים של שחלות פוליציסטיות גם יכולים לגרום לחוסר איזון הורמונלי, נטילת טמוקסיפן, תרופה הניתנת לנשים עם סרטן שד וגורמים שקשורים בתורשה, כמו תסמונת סרטן המעי הגס, מגבירה את הסיכון גם לסוגי סרטן אחרים, כולל סרטן רירית הרחם.

אגב, נטילת הורמונים לאחר גיל המעבר, המכילים אסטרוגן בלבד ללא פרוגסטרון, עלולה גם היא להעלות את הסיכון ללקות במחלה".

במידה ויש את גורמי הסיכון שמנינו, ממליצה פרופ' לוי להגיע לבדיקות גינקולוגיות שגרתיות באופן קבוע. נשים מבוגרות ובעיקר נשים עם השמנת יתר נוטות לא לבצע בדיקות גינקולוגיות שגרתיות בעיקר מתוך בושה. אין מה להתבייש. איתור מוקדם של סרטן יכול להציל חיים.

תחומי הפעילות של היחידה

"גינקולוגיה אונקולוגית היא תחום שמטפל באיברים הפנימיים של הנשים ואחראי לביצוע האבחנה והטיפולים הכירורגיים בסרטני הרחם, שחלה, צוואר הרחם וסרטן הפות", מסבירה פרופ' לוי על תחומי הפעילות של היחידה שבראשה היא עומדת. "מדי שנה, יש בישראל מעל 800 מקרים של סרטן רירית רחם, ולשמחתנו רובם מתגלים בשלב ההתחלתי. בשנים האחרונות, יש עלייה במקרים החמורים יותר, אולי בגלל תקופת הקורונה ועיכובים במתן האבחנה", היא מספרת. "חשוב להדגיש, כי גם לאחר  טיפול מוצלח, סרטן רחם עלול לחזור. אנחנו מבצעים בדיקות מעקב תקופתיות, כדי לשלול הישנות הסרטן ולסייע במהלך שלבי ההחלמה".

אילו טיפולים מתקדמים קיימים כיום?

"ביחידת הגינקולוגיה האונקולוגית במרכז רפואי 'וולפסון' אנחנו מציעים למטופלות מגוון רחב של קווי טיפול, מכימותרפיה והקרנות, דרך טיפולים ביולוגיים ופרוצדורות כירורגיות כגון כריתת רחם פשוטה או רדיקלית, ביופסיה ופרוצדורות לשימור פוריות. אנחנו מבצעים מחקרים לגבי טיפולים חדשניים, כאמצעי למניעת הישנות הסרטן ושיפור ההישרדות. בכל הנוגע לחדשנות, טיפולים מבוססי אימונותרפיה תופסים מקום מאוד חשוב בהתמודדות עם סרטן רירית הרחם, ויכול להיות שבעתיד יחליפו אפילו לגמרי את הטיפול הקיים. לאחרונה תרופה אינמונותרפית, הראתה תוצאות יוצאות מהכלל במחקר חדש שהתפרסם בחודשים האחרונים. מעל -50 אחוז מהנשים במחקר היו עם מחלה גרורתית,  ולאחר שקיבלו את הטיפול הזה ביחד עם כימותרפיה כטיפול ראשוני במחלה, חל שיפור משמעותי ומובהק בזמן ללא התקדמות המחלה ובהישרדות הכללית לעומת זרוע הביקורת. תרופה זו התגלתה כתרופה מאריכת חיים".

איך ניתן להיערך נכון לפגישות האבחון ולטיפולים בעקבותיהן?

"חשוב מאוד ללמוד על הנושא, להכיר את המחלה ואת קווי הטיפולים המתקדמים ביותר. לפגישות האבחון, אני מציעה להגיע בלוויית בן משפחה או חבר/ה ובשלב מתקדם יותר, אפשר גם להיעזר בקבוצות תמיכה לחולים ולבני משפחותיהם. לא להסס לשאול את הרופא/ה המטפל/ת בנוגע לסוגי הטיפולים, תופעות הלוואי הצפויות, בדיקות המעקב והפרוגנוזה (תחזית לעתיד). חשוב להגדיר יעדים, במטרה לסייע בתחושה של שליטה על המחלה ולא פחות חשוב, להקפיד על תזונה טובה, פעילות גופנית ומנוחה, שיסייעו להתמודד עם הלחץ והעייפות כתוצאה מהטיפולים. אף אישה אינה יכולה להיערך לבשורה המרה של אבחון סרטן אבל חשוב לנהל את המחלה ולשלוט במצב ולכן חשוב לגשת ולהיבדק".