החברה הערבית נכנסה למלחמת חרבות ברזל במוכנות חירום דלילה במיוחד, ובחוסן נמוך מהחברה היהודית. "לא הייתה דרך לתקשר עם האוכלוסייה הערבית. היה חסר לנו מידע לגבי תפקוד מערך החירום, הכתובת המדויקת שיש לפנות אליה ואיך להתנהל ולהגיב בשעת חירום", אומר מוחמד מסאלחה, רכז תוכנית "עורף ברזל" בחברה הערבית מטעם התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית. מסאלחה בן ה-24 מכפר דבוריה הוא בוגר תוכנית צוערים לשלטון המקומי וסטודנט לתואר שני בממשל ובמדיניות ציבורית במסלול מצטיינים באוניברסיטה הפתוחה. ביומיום הוא משמש כעוזר מנכ"ל במועצה מקומית דבוריה ובמקביל מרכז את פעילות החברה הערבית בערים המעורבות בתוכנית "עורף ברזל", ביניהן חיפה, לוד, רמלה, עכו, מועצה אזורית מנשה ועוד.
תוכנית "עורף ברזל", המופעלת ע"י התאחדות הסטודנטים ומתוקצבת ע"י המשרד לשוויון חברתי מציעה מלגת סיוע לסטודנטים, בתמורה לתגבור שירותי החירום ברשויות המקומיות הערביות, היהודיות והמעורבות.
מה עושים הסטודנטים המלגאים במסגרת ההתנדבות?
"מלגאים מסייעים בזיהוי פערים, צרכים ואתגרים של תושבי הרשות המקומית ובהנגשת מידע שהתקבל ממוקד החירום לתושבים (אותו מפעיל פיקוד העורף). בנוסף, מלגאים עוסקים בפעילות לתמיכה קהילתית בילדים ובצעירים בסיכון באמצעות מחלקות החינוך והנוער, וכן במתן מענה לאזרחים ותיקים בתקופת החירום, בתיאום עם אגף הרווחה.
"חשוב לציין, מצב החירום לא מתחיל במלחמה, הוא רק מחזק קשיים חברתיים שגם ככה קיימים בחברה הערבית. רמת המוכנות בכל תחום היא חלק מהחוסן הקהילתי, הלאומי והחברתי שלנו, בין אם בתחומי רווחה ומיצוי זכויות, חינוך, לוגיסטיקה, תשתיות, שירותי הצלה, כיתות כוננות ועוד. המטרה שלנו היא להגיע למצב של קיום שגרה זהירה עם רמת שיא של מוכנות והיערכות כך שנוכל לתת מענה מידי למצבי חירום".
לדברי מסאלחה, ההרשמה לתוכנית "עורף ברזל הייתה חריגה בהיקפה ואופייה. "בשונה מפרויקטים קודמים הגיעו אלינו אנשים מכל תחומי ההשכלה האקדמית ולא רק ממדעי החברה והרוח, כלומר סטודנטים לרפואה, מדעי המחשב, הנדסה, עבודה סוציאלית ועוד. כל הסטודנטים מזדהים עם המטרות של התוכנית וחשים צורך לתרום, להשתלב ולהגביר את התחושת ביטחון בחברה הערבית. עשינו מאמצים לבחור את הסטודנטים המתאימים ביותר לצורך של כל עירייה ומועצה, למשל את הסטודנטים לרפואה כיוונו לתגבור תחומי הרווחה וסטודנטים למדעי המחשב הופנו לייעול טכנולוגי של השירות במוקד החירום וקיצור זמני המתנה. התחשבנו גם בזמינות ובפגיעה הכלכלית של הסטודנטים בתקופה הזאת".
תוכנית עורף ברזל: אופטימיות ואופק לסטודנטים
אחד מהחששות המרכזיים העולים בקרב סקרים שנערכים בקהילת הסטודנטים במסלול ערים מעורבות הוא סוגיית החיים המשותפים ביום שאחרי ובפרט במוסדות האקדמאיים. "המלחמה והאירועים הפנימיים בעקבותיה הגבירו את תחושת המתח והחשש מפני קרע בין אוכלוסיות", אומר מסאלחה. "מלבד הפגיעה הכלכלית הכללית, בשוק העבודה יש גם חשש להעסיק סטודנטים מהחברה הערבית וההכנסה שלהם נפגעה. יחד עם זאת, אנחנו לא עסוקים בלהתלונן אלא בלהיכנס מתחת לאלונקה ולחזק ערכים דמוקרטיים ודו-קיום. למשל, המלגאים המוסלמים שלנו דואגים כעת שתקופת החגים בקהילה הנוצרית ברמלה לא תיפגע בגלל מצב החירום, ובמועצה אזורית מנשה עובדים כעת על יוזמה של מפגש בין סטודנטים מלגאים ואקדמאים מעוררי השראה מכל גווני האוכלוסייה. אנחנו רואים את עצמנו כשותפים ולא משתתפים. תוכנית עורף ברזל תורמת לסטודנטים גם בתחושה שהם עושים משהו משמעותי ונותנת להם אופטימיות ואופק".
מהן נקודות החוזקה של המלגאים מהחברה הערבית המגיעים לרשויות הערביות והמעורבות?
"המלגאים הם דוברי ערבית שפת אם, מכירים את המרקם והמנטליות של החברה הערבית ויודעים כיצד להנגיש לה מידע. עם הזמן הם גם לומדים איך רשות צריכה לתפקד, משתתפים בתרגולים, מכירים את אנשי החירום וכיצד להנגיש מידע לציבור".
מסייעים לאחרים ובמקביל מסייעים לעצמנו
פידא כנאענה, בת ה-40, היא אם ל-3 בנות, בוגרת תואר ראשון במדעי ההתנהגות מהאוניברסיטה הפתוחה ועובדת עיריית עראבה. לתפקיד רכזת תוכנית "עורף ברזל" הגיעה אחרי שנים של ריכוז מסלולי מתנדבים בהתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית.
"בחברה הערבית אין הרבה אופציות לבחור ההתנדבות בדרך כלל", היא מסבירה. "מלגת 'עורף ברזל' היא הזדמנות לסטודנטים לסייע לאזרחים וגם בינינו לבין עצמנו. אנחנו חייבים להיות ערוכים למצבי חירום, ומוכנים לתת מכל הלב בשביל זה. אם לא נהיה חזקים במעגל הקטן שלנו, לא נוכל לסייע לתושבים שזקוקים לנו".
מתגייסים יחד להוביל ולעודד שילוב חברתי
על פי כנאענה, המשמשת כרכזת של 15 רשויות ערביות, ביניהן נצרת, טובא זנגריא, ג'סר א-זרקא, אבו גוש, ערערה ועוד, בחברה הערבית קיים בלבול לגבי התנהלות במצבי חירום, וישנו חוסר בציוד, בממ"דים ובמקלטים. "הצרכים הבולטים ברשויות הערביות הם תגבור המוקד הטלפוני, סיוע לאזרחים ותיקים והעברת סדנאות עזרה ראשונה - בימים אלה מלגאי מלגת 'עורף ברזל'" שותפים לתמיכה ומתן מענים לצרכים הללו , אומרת כנאענה.
איזו משמעות יש למלגה עבור הסטודנטים בחברה הערבית?
"התוכנית מצליחה לספק לסטודנטים רבים תחושה של משמעות ואופטימיות בתקופה ללא ודאות כלכלית. המלגה מאפשרת להם סיוע בשכר דירה, שכר לימוד, אנחנו צריכים סטודנטים שיוכלו להמשיך במסלול ושנהיה גאים בהם בעתיד. למרות שהתוכנית מסתיימת באפריל ביקשנו לאחרונה להרחיב אותה וסטודנטים רבים מעוניינים להמשיך ולהתנדב גם ללא תמורה כספית נוספת".
תחת כנאענה פועלים 26 סטודנטים מלגאים. כ-2 מתנדבים לכל רשות מקומית שכל אחת מהן מברכת על הסיוע ומשתוקקת לעוד ממנו. "כל רשות מעבירה לנו את הצרכים שלה והסטודנטים עוברים הכשרה דרך העירייה ומותאמים למחלקות השונות על פי תחום הלימודים שלהם", מסבירה כנאענה.
"בין השאר, המלגאים מסייעים בפעילויות החינוכיות בתוך בתי הספר ומרכזי נוער , מעבירים הדרכות לגבי שימוש בזום, מלמדים אזרחים ותיקים כיצד לקבוע תור בביטוח לאומי ובקופת חולים ומשמשים עבורם כמקור לתמיכה והקשבה. בנוסף, הסטודנטים מטפלים בפניות למוקד 106 ובמיפוי שכונות לשעת חירום על פי צרכי התושבים".
החברה הערבית היא חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית
"יתרון נוסף לסטודנטים שמשולבים בתוכנית הוא שהם מקיימים שיתופי פעולה עם גורמים חיצוניים ופנימיים ברשות המקומית ורוכשים ידע וניסיון חשוב שעשוי לעזור להם להשתלב בעבודת הרשויות אחרי הלימודים", מדגישה כנאענה.
האם סטודנטים חוששים מפני פגיעה במרקם החיים המשותף בתקופה הזאת?
"יש לנו סטודנטים שלומדים בנתניה, חולון ותל אביב והביעו חשש מפני המתח שבין סטודנטים ערבים ויהודים. חלקם אף ביקשו לחזור ללמוד בזום. חשוב לזכור שזו לא מלחמה של ערבים נגד יהודים. החברה הערבית היא חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית ואנחנו חייבים לקחת אחריות, להתנדב ולסייע במצב חירום".