הפסיכומטרי החדש: "בחרו נושא שקל לכתוב עליו חיבור"

שקד מוזס: "העיקר שנגמר והיה לי על מה לכתוב" | צילום: לירון שמם

אחרי 30 שנה שבהן הורכבה הבחינה רק משאלות אמריקאיות, הבוקר נערכה לראשונה הבחינה הפסיכומטרית במתכונתה החדשה. לנבחנים ציפה פרק חדש, בנוסף לפרקים המוכרים בכמותי, מילולי ואנגלית. במסגרתו הם נדרשו לכתוב חיבור בהיקף של 50-25 שורות. לצורך כתיבת החיבור ניתנו לנבחנים 30 דקות. במסגרת הרפורמה קוצרו הפרקים האחרים מ-25 דקות ל-20 דקות, כשבסה"כ הבחינה התקצרה בעשר דקות.

אם עד עכשיו נבדקה הבחינה באופן ממוחשב, הרי שכל חיבור ייבדק על ידי שני מעריכים ומשקלו יהווה 25 אחוז מהציון הסופי של פרק החשיבה המילולית. על פי המרכז הארצי לבחינות והערכה מטרת הפרק החדש הוא לבחון את יכולת התלמידים להבחין בין דעות לעובדות, לבדוק את עושרם הלשוני, יכולת הכתיבה והחלוקה הנכונה לפיסקאות בתוך החיבור.

הדבר העיקרי הבולט באוניברסיטת תל אביב הבוקר היה מיעוט הנבחנים. אם במועדים הקודמים, הכיתות והמדשאות היו עמוסות נבחנים נרגשים, הרי שהפעם הדלילות שלטה, הרבה בגלל הפחד מהמבחן החדש וחוסר הרצון של מועמדים רבים להיות "שפני ניסיון". רבים מהנבחנים היו מסיימי תיכון, להם אין הרבה אופציות, בגלל הגיוס הצבאי.

"החיבור זה הדבר היחיד שהלך לי טוב"

שחר לוי בת 17, ניגשה לפסיכומטרי לראשונה בחייה. "הלך לי גרוע", היא מקטרת, "הישיבה לא הייתה נוחה, אבל דווקא החיבור היה בסדר. אני עוד בתיכון וזה די דומה למה שאנחנו עושים בבית הספר. החיבור הוא דווקא הדבר היחיד שהלך לי טוב". 

עינב, גל וירין: "החיבור היה קל, אבל הפרקים האחרים היו יותר קשים" | צילום: לירון שמם הנבחנים נדרשו לכתוב חיבור על נושא החינוך הביתי על חשבון הלימודים במשרד החינוך. כלומר, האם לשלוח את הילד לבית הספר, או אולי, דווקא, ללמד אותו בבית. שקד מוזס, בת 19, שמחה בעיקר שהמבחן מאחוריה: "היה בסדר, והעיקר שנגמר. היה לי על מה לכתוב, ציפיתי לנושא הרבה יותר גרוע ופה היה לי מה להגיד. מבחינתי החיבור זה הדבר הכי טוב שהיה. אני טובה בלנסח את עצמי בכתב. אני חושבת שבגלל שמדובר בפעם הראשונה הרמה של החיבור היתה פשוטה יותר".

עמוס, בן  22, גם הוא יצא מרוצה: "היה בסדר גמור בסך הכל. הזמן לחיבור היה גבולי, אבל הסתדרתי. נכון שרוב הנבחנים לא רגילים לכתוב חיבור, אבל בשביל זה יש את התרגולים. יש לנו בעיה להביע את עצמנו, ואולי בזכות זה נהיה יותר תקשורתיים". היות ותוצאות המבחן הם יחסיות, עמוס מפחד ששאר הניגשים, גם הם, הרגישו בטחון רב בפרק של החיבור והדבר עלול לפגוע בציון שלו. "החיסרון בלגשת במועד הראשון הוא שרוב אלו שניגשו עכשיו הם אלו שלא פחדו מהחיבור. אז אולי הם ברמה יותר טובה, אבל יאללה בקטנה".

"הלך לי בסדר כי אני יודעת לכתוב", אומרת נבחנת אחרת, "אני אוהבת וכיף לי וקל לי. הטיעון המרכזי שלי היה שוויון הזדמנויות ולכן אמרתי שאני בעד לשלוח את הילד לבית הספר".

"היה מלחיץ להיות הראשון, אבל נושא החיבור היה סבבה"

עוד שלושה תיכוניסטים לשעבר פגשנו מותשים על הדשא כשהם מחליפים חוויות. עינב, גל וירין בני ה-17 יצאו במצב רוח טוב: "החיבור היה ממש טוב", הם מספרים, "הנושא היה מעניין וקל מאד לכתוב עליו. לא נושא מופלץ, חוץ מזה שכולנו עשינו לאחרונה בגרות בחיבור ובטח יקלו על האמיצים שניגשו למועד הראשון של הבחינה החדשה". עינב מעלה סברה שדווקא הפרקים האחרים היו הפעם יותר קשים, בגלל ההקלה המסוימת בנושא החיבור.

ירדן פינטו, שלא נולד בארץ, סיפר לנו על ההכנות שכללו כתיבת חיבורים לרוב. "הסבירו לנו איך מחלקים לפיסקאות, באיזה מילים כדאי להשתמש, בסך הכל הכינו אותנו טוב", הוא מספר.

"היה סבבה", אומר אורן מירון בן ה-17, "היה מלחיץ להיות הראשון שעושה את זה במתכונת החדשה אבל יצאנו מזה בשלום. גם המדריכים לא ידעו בדיוק איך לאכול את זה, אבל עשינו המון חיבורים בקורס הכנה. ציפיתי ליותר לחץ. היה לי מספיק זמן". "אני חושבת שבגלל שאנחנו הראשונים להיבחן המתכונת החדשה התחשבו בנו יותר", אומרת אפרת שרעבי בת ה-20 מקרני שומרון.

גם עבור מכוני ההדרכה השונים מדובר היה באתגר חדש. אחרי שנים בהם לימדו על אלימינציות וטריקים לעלות במהירולת על התשובה הנכונה, הם נדרשו ללמד את הנבחנים לעתיד איך כותבים חיבור ראוי. איציק חולדאי מ"יואל גבע" אומר ש"יכולת כתיבה דרושה להצלחה באקדמיה. אנחנו ביואל גבע משפרים את יכולת הכתיבה של התלמידים ודורשים הרבה חיבורים. בסופו של יום כל אדם כותב מה שהוא כותב, אבל אנחנו משפרים. אני רואה את האופן בו התלמידים השתפרו לאורך הקורס. יש לנו בודקי חיבורים שמנתחים טקסטים ועובדים עם התלמידים על השיפור".