"כל מי שהגיע לשבעה של דותן אמר לנו, 'עכשיו הוא מסתכל על כולנו מלמעלה עם כוס קפה ביד וצוחק'". מספרת נטע הדר-יצחק, גיסתו. דותן יצחק ז"ל, במקור מבית שמש, היה בן 26 במותו. קצין בדרגת סרן ששירת בחיל האיסוף הקרבי ונפטר לפני שנתיים בערב יום הזיכרון. כל מי שמכיר אותו, מסכים שקפה היה חלק בלתי נפרד ממנו. "היה לנו מנהג קבוע בצבא של פק"ל קפה, והוא היה יכול לשתות גם עשרים כוסות ביום", מספר נג'יב עוידה, החבר הקרוב ביותר של דותן. "הסוג האהוב על דותן היה קפה דרוזי עם הל שאנחנו מכינים, הוא קרא לו 'הקפה של אמא של נג'יב'. קפה זאת הדרך הכי טובה להנציח את מי שהוא היה".
משפחת עוידה שמתגוררת בסאג'ור שבצפון הארץ, החזיקה באותה עת במפעל הקפה "קפה זמאן", ונג'יב הצטרף אל העסק עם שיחרורו מהצבא. חודשים ספורים אחרי שנהרג דותן, קם ונהיה ה"הטורקי של דותי". שילוב הפולים האהוב עליו נטחן ונארז בשקיות אדומות שהופצו לקיוסקים שהמשפחה הכירה את בעליהם, ולחנויות קטנות בצפון. בגב האריזה נכתב סיפורו של דותן, ומקדימה הוטבעה תמונותו שלצידה הכיתוב שהצית את הבלאגן - "קפה טורקי משובח".
דותן יצחק ז"ל (מימין) ונג'יב עוידה. "קפה זאת הדרך הטובה ביותר להנציח את מי שהוא היה" | צילום:
באדיבות המרואיין
"הדבר האחרון שנשאר מדותן אלו שקיות הקפה"
בחודש ינואר האחרון נחתה על שולחנם תביעה ממקור לא ידוע. "פנה אלינו עורך דין שסירב לחשוף מי שלח אותו. הוא טען שבגלל שכתוב על הקפה 'משובח', הפרנו חוק וגרמנו להונאת הציבור והוא מגיש נגדנו תביעה. היה איש מקצוע שליווה אותנו בתהליך וכשאמרתי לו שאנחנו בבעיה הוא התנער מאחריות ואמר 'אתה יכול לתבוע אותי מחר בבוקר, אבל מחרתיים אני מצהיר על פשיטת רגל'".
במסגרת התביעה נדרש מהם לשלם על כל שקית קפה את המחיר המלא שבו שנמכרה. לא רק על הרווחים שהפיקו ממנה, אלא על כולה - כולל הוצאות הייצור, האריזה והשיווק. "הקפה של דותי", שהפך בהמשך לסוג הקפה היחיד שהמשפחה עברה לייצר, הסב לה נזק כספי כבד עוד לפני סעיף הפיצויים. לא רק שהם לא הפיקו רווח מהקפה שמכרו, אלא גם היו צריכים לשלם את מחירו בשוק. "הבנו שעדיף להפסיק לייצר. ההכנסות לא זרמו יותר ולא יכולנו לעמוד במשכורות לעובדים ובעלויות החזקת המפעל. העסק קרס ובעל כורחנו נאלצנו לסגור", מספר עוידה, שבשביל לשרוד כלכלית פתח עסק קטן להשכרת ציוד. "שמנו את כל הקופה שלנו בעסק הזה והפסדנו מעל חמישה מיליון שקלים".
הקפה של דותי. פרט קטן על גבי האריזה גרם לסגירת המפעל | צילום:
אור בן זריהן
עד עכשיו לא המשפחה ולא בעלי קפה זמאן יודעים מי הגוף שחפץ כל כך לתבוע אותם. ובעיקר, הם לא יודעים למה. למה שירצה אדם לפגוע במפעל הנצחה תמים בכוונותיו לחייל צה"ל שנפל? "לא הבנתי איך לבן אדם יש לב לתבוע ככה מפעל שנועד להנציח חייל. אם היו עושים חישוב בסיסי, היו מבינים שאנחנו לא מרוויחים מהקפה הזה כלום, רק זיכרון. ואם בכל זאת זה הפריע למישהו, למה ישר לתבוע אותנו? למה לא להתקשר ולדבר, או לשלוח מכתב. לא מספיק שאיבדנו את דותן, לאבד גם את ההנצחה שלו? חטפנו סטירה מצלצלת".
"אנחנו לא יודעים בוודאות מי יזם את התביעה", מסבירה הדר-יצחק, גיסתו של דותן. "בהתחלה חשבנו שזאת עלית, שאולי חוששת ש'זמאן' מהווים לה איזו תחרות. מרוב תסכול אבא של דותן כתב פוסט זעם בפייסבוק על עלית, והם מיד יצרו איתנו קשר ואמרו שמנכ"ל החברה מכחיש שמדובר בהם. הם היו מאוד אדיבים כלפינו ולא כעסו, אפילו אמרו שיעזרו לחקור מאיפה התביעה מגיעה. היום הדבר היחיד שאנחנו יודעים הוא שהתביעה היא מכיוון הצפון, שם היה המפעל".
"הדבר האחרון שנשאר מדותן אלו שקיות הקפה"
על אף שיוזמת ההנצחה האצילית של משפחת עוידה הובילה לכך שפרנסתם תיפגע, הם נשארו חזקים בשביל המשפחה של דותן. "אנחנו כעסנו והתעצבנו והמשפחה של נג'יב היא זו שניחמה אותנו, אמרה לנו שלא נדאג ושהם יתגברו על התביעה. נפגענו בשבילם בגלל הנזק הכלכלי שהם ספגו", משחזרת הדר-יצחק.
השבוע, רגע לפני יום הזיכרון וציון שנתיים למותו, שטף הכאב את המשפחה של דותן ואיתו הכמיהה שלפחות אבן אחת תרד מהלב. "אבא של דותן התקשר אליי נסער, הימים שלפני יום הזכרון תמיד מציפים אצלו הכל. הוא אמר שחייבים לעשות משהו כדי שתוסר התביעה הזאת, שהרסה את ההנצחה של דותן, הדבר היחיד שנשאר לנו ממנו. הוא לא הותיר אחריו ילדים ובחודשים הראשונים לאובדן נאחזנו בקפה שהזכיר לנו אותו, עכשיו כשאין גם את זה אנחנו מרוסקים", אומרת הדר-יצחק. "אחרי השיחה איתו, אמרתי לעצמי שלא אכפת לי מה, אני אעשה הכל כדי שדותן יונצח שוב".
גב האריזה | צילום:
אור בן זריהן
נטע הדר-יצחק כתבה פוסט בפייסבוק שסיפר את סיפורם, וציפתה לקבל כמה פניות מכלי תקשורת ובעיקר תגובות תמיכה מהחברים הקרובים, לא יותר מזה. שיחת הטלפון שקיבלה בעקבות הפוסט, התעלתה מעל הציפיות שלה. "אני לא יודעת איך הוא השיג את המספר שלי, אבל כמה שעות אחר כך התקשר אליי עורך הדין שהגיש את התביעה. כשהוא הציג את עצמו פחדתי שהוא הולך לאיים בתביעת דיבה, אבל הוא אמר שמרגע שקרא את הפוסט הוא לא מפסיק לבכות. הוא אמר לי, 'לא היה לי מושג שזה הסיפור. אם הייתי יודע בחיים לא הייתי נותן לתביעה הזאת לצאת ובדיוק חזרתי, כחייל קרבי במילואים, ממסע בחו"ל שבו חיילים פורקים את הטראומות שלהם מהשירות הצבאי. חזרתי אל הפוסט הזה ולא האמנתי. אני הולך ברגע זה לבטל את התביעה'. רק יום אחרי זה התחלתי ליפול עליו עם השאלות הקשות. הוא סירב לספר לי מי הלקוח שבשמו נשלח ומה האינטרס שלו, אבל ציין שהלקוח עצמו היה לוחם בצנחנים ושהסיפור קרע לו את הלב. כששאלתי אותו את השאלה המובנת מאליה, איך הם פיספסו את העובדה שמדובר בקפה שנועד להנציח חייל שנפל, הוא טען שהם לא הפכו את השקית וראו גב האריזה. שאם הם היו יודעים במה מדובר, לעולם לא היו מגישים תביעה. הוא סיפר שהלקוח התחיל לבכות ולקלל את מה שהוא עשה".
העו"ד שהגיש את התביעה: "נתמוך במפעל"
עורך הדין והלקוח שלו מסרבים להיחשף בפני התקשורת ולספר את גירסתם לדברים, הם אף התנו את הסרת התביעה בכך שהמשפחה לא תחשוף את שמם בתקשורת וברשתות החברתיות וכתוצאה מזה יחוו שיימינג. "הפוסט על הסיפור שלנו עדיין היה באוויר, עורך הדין שלח לי הודעה שהוא לא ישן כל הלילה ולא מצליח לתפקד, שכל תגובה נגדם שהוא רואה בפוסט היא כמו חץ בלב שלו. הסכמתי למחוק את הפוסט ורק לעדכן בפייסבוק שהדברים מתחילים להסתדר", אומרת הדר-יצחק. "הוא גם אמר שכשישתקם המפעל הוא יהפוך ללקוח קבוע". עוידה מבחינתו, לא מקבל את גרסת עורך הדין לדברים ומאמין שהם מסכימים להסיר את התביעה רק בגלל שהם חוששים ממתקפה ברשתות החברתיות, ולא כי לא ידעו שמדובר בקפה לזכר חייל.
דותן יצחק ז"ל. "אף אחד לא יקח מאיתנו את הזכות להנציח אותו" | צילום:
אור בן זריהן
נכון לכתיבת שורות אלה, הבקשה להסרת התביעה הוגשה אך טרם התקבל לכך אישור מהשופט. משפחתו של נג'יב מתכננת להקים מחדש את המפעל, שהפעם יוקדש כולו לדותן ויפתח בו מרכז מבקרים לזכרו. "אני רוצה לאסוף את עצמי מחדש כדי להנציח את דותן כמו שמגיע לו. אף אחד לא יצליח לקחת מאיתנו את הזכות הזאת".
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
