"שלום לכולם, שמי ג׳וני מהקהילה האריתראית, אני נמצא בארץ באזור תל אביב. אני מאוד עצוב לאור המצב בארץ. דיברתי עם הקהילה שלי (בתוכם עובדי בניין, גינה וכדומה) והחלטנו ללכת להתנדב במקומות בהם הבתים נשרפו", כך נפתח פוסט שהפך וויראלי בימים האחרונים וששותף באלפים בפייסבוק. הפוסט, שפורסם בפרופיל הפרטי של ג'ון גותיום (John Goytiom), מציע סיוע נרחב לנפגעי ונפגעות השריפה "על מנת להחזיר את המשפחות לבית". 

מלבד תגובות תומכות ומפרגנות, הפוסט גרר גם לא מעט התייחסויות שליליות אשר לא ראו בעין יפה את ההצעה הנדיבה של גותיום וחבריו, והתייחסו אליה כאל ניסיון לגרוף הון פוליטי. יחד עם זאת, ניתן לראות את התמיכה והפרגון לה גותיום זכה והשמחה על ההצעה. 

בשיחה עם ערוץ LOVE ISRAEL גותיום, אשר מנהל גן ילדים בדרום תל אביב, מספר כי הוא נמצא בישראל כבר כמעט שבע שנים. "מאז שקרתה השריפה, אני עוקב אחרי החדשות וראיתי ששבע מדינות באו לעזור. מיד חשבתי - מה עם הפליטים שנמצאים עכשיו באיזור תל אביב, מה אנחנו יכולים לעשות. חשבתי ועשיתי וידאו של לייב בפייסבוק, לפני שכתבתי בפייסבוק ובו שאלתי את הקהילה שלי מה אפשר לעשות. 

כשהצעתי את הרעיון אנשי הקהילה אמרו שהם רוצים לעזור, וזה מדהים. אמרנו שאנחנו יכולים לעזור בניקיון, לשפץ את הבניינים שלא נפגעו באופן מלא ופשוט ללכת להתנדב בקבוצה גדולה. האמונה שלנו כנוצרים אומרת שאנחנו צריכים לעזור לאנשים שקרה להם משהו קשה".

כבר יצאתם לשטח?

"עוד לא. כרגע פתחנו דף פייסבוק חדש בשתי שפות, עברית וטגריניה (השפה באריתראה) - "פליטים למען אזרחים", ולשם יבואו אנשים שירצו להתנדב. אני נעזר ביגאל שתיים שעוזר עם השפה. אנחנו מתכננים להתחיל ביום ראשון הקרוב. הנסיעות הן באוטובוסים וכל אחד מהמתנדבים משלם על הכרטיס שלו". 

איך זה יקרה בעצם?

באמצעות הדף נוצר הקשר עם המשפחות בחיפה שמבקשות את העזרה, ואנחנו שולחים מכאן את האנשים על אוטובוסים - שילכו לעזור ולעבוד. הם ינקו מסביב לבתים, אבל לא תמיד ניתן להיכנס פנימה כי זה עדיין מסוכן וגם יש עניני ביטוח".

נראה שבפוסט יש גם תגובות שליליות, אך איך שאר התגובות שאתה מקבל?

אנשים מאוד מחזקים אותי ברחוב. אומרים לי "אנחנו איתך". זה מאוד מרגש אותי כשאני שומע את זה. פנו אלינו מאות אם לא אלפי אנשים. לא ישנתי כבר שני לילות, אני מקבל מלא טלפונים והודעות ואנשים באמת רוצים לעזור ואכפת להם, בגלל שגם מדינת ישראל נתנה לנו סיוע. כשאני מסתכל על השכנים שלנו - כמו לוב, מצרים או סודן - את יודעת מה יקרה לי אם אני אהיה שם? שם זה מאוד קשה. אני רואה שלעם שלי שם מאוד קשה. אני במצב יותר טוב, ואני יחסית בסדר ואני כואב את מה שקרה. ולכן אני עוזר".