_פרויקטים
LOVE ISRAEL

פרות, ציונות ומה שביניהן

לכבוד שבועות שאלנו חמישה רפתנים ורפתניות ישראלים את דעתם בעניין מצב הרפתות בישראל, הקשר לציונות והרגעים הקסומים של העבודה שלהם - שבהחלט יפתיעו אתכם

ניצן סניור שניאור | Love Israel | פורסם 09/06/16 17:13 

לרגל החג הכי טעים הצצנו אל מאחורי הקלעים של אחת מהתעשיות המוכרות והוותיקות בישראל: תעשיית החלב.
אז איך זה להיות רפתן בישראל בשנת 2016? אלעד, יערה, ספיר, ענבל וגל סיפרו לנו בפתיחות על הקשיים ("ממשלת ישראל מזניחה את החקלאות"), על ההצלחות ("גאים להיות רפתנים ישראלים") על רגעי הקסם ("לראות המלטה זה דבר אדיר") ועל הפיתוחים הישראלים שנמצאים ברפתות ומסייעים לעבודתם.

רפתנים ישראלים - אלעד תמיר
רפתנים ישראלים - אלעד תמיר|צילום: רועי ברקוביץ'

"שמח וגאה להיות רפתן בישראל" | אלעד תמיר, 35, רפת משפחתית בהיוגב

מי אני? אלעד תמיר, בן 35, נשוי לאור ואב לאוריה בת הארבע, לאליה בן השנה ולאחת שבדרך. נולדתי וגדלתי במושב עובדים היוגב והיום אני עובד בניהול ואחזקת הרפת המשפחתית.

מה אני עושה כשאני קם בבוקר? היום שלי מתחיל בארבע בבוקר עם כוס קפה תוך הליכה ברפת, זאת כדי לתצפת על פרות ולוודא שכולן בריאות. לאחר מכן אני ממשיך לסדר יום קבוע של חליבה, שיפוצים, חידושים ועוד. אני אוהב את העבודה שלי. אוהב להתעורר לפני הזריחה, אוהב את הגיוון, אוהב את הפרות ואת האתגרים המנטליים והפיזיים. אני שמח וגאה להיות רפתן בישראל.

רפתנים ישראלים - אלעד תמיר
רפתנים ישראלים - אלעד תמיר|צילום: רועי ברקוביץ'

שלוש ארבע לעבודה: בכל העולם מצב החקלאות בכלל והרפתות בפרט קשה מאוד. הסיבה היא השוק החופשי והקדושה בה מתייחסים אליו. גם בישראל התפישה הזו פופולרית, אך הבעיה שאנשים לא מבינים את ההיגיון בשמירה על מבנה הענף. ענף החלב הוא ענף מיוחד -  הרפתות המושביות הוקמו בפריפריה על מנת לספק פרנסה לתושבים, לשמור על הקרקע ולהצדיק את המגורים ביישובים מרוחקים. פגיעה ברפתות המשפחתיות היא פגיעה בפריפריה. כמו כן אני, בשונה מחברי מגדלי הפלפלים, הנקטרינות והמלפפונים, לא יכול להציע את מרכולתי בחקלאות ישירה, מאחר שמדובר במוצר שדורש עיבוד.

 

גאווה ישראלית: יש לנו ברפת שלל פיתוחים ישראלים כמו מכון החליבה של צ.ח.מ (ציוד חליבה מיוחד) אפיקים, מאווררים של חברת אראה ועוד.

מסר לאומה: אנחנו רגע לפני חג שבועות, חג לשמחת תוצרת הארץ, ארץ זבת חלב ודבש. אני מקווה ומאמין שמדינת ישראל תדע לשמר ולחזק את ביטחון המזון, החינוך והבריאות של אזרחיה.

רפתנים ישראלים - יערה מיצרי
רפתנים ישראלים - יערה מיצרי|צילום: יאיר אלדר

"בעקבות מחאת הקוטג' נסגרו יותר ממאה רפתות" | יערה מיצרי, 29, רפת בניצני-עוז

מי אני? יערה בת 29, נשואה באושר ואם לילדה בת שנה וחצי. אנחנו גרים במשק של הוריי במושב ניצני עוז שבשרון ואני עובדת ברפת המשפחתית. בגיל 17 התחלתי לעזור ברפת ולאט לאט התאהבתי בעגלות, בפרות וברפת כולה. אני מאוד אוהבת בעלי חיים. עם שחרורי מהצבא התחלתי לעבוד בעבודה מחוץ למושב אבל מהר מאוד הבנתי שזה לא המקום שלי. חזרתי לרפת והבנתי שזה מה שנכון עבורי.

 

מה אני עושה כשאני קמה בבוקר? אני מאוד אוהבת בעלי חיים ואת הפרות שלי בפרט. בדרכי למחשב בבוקר אני מלטפת כמה עגלות, מתהלכת ובודקת שהכל תקין וכולן מרגישות טוב. במחשב אני בודקת נתונים מחליבת הבוקר ומכינה פרות למזריע. לאחר מכן שותה עוד כוס קפה, נועלת מגפיים ומתחילה לעבוד. יש ניקיונות כל בוקר של מכון החליבה, של האבוסים של העגלות והפרות לפני הגעת האוכל הטרי ולאחר מכן לקראת הצהריים חליבה בשתיים עשרה. לאחר החליבה יש לי מנוחה קלה, אני מבלה עם בתי בבית ובשעה שש יוצאת לחליבת ערב. כמובן שמשק חי הוא משק דינמי ותמיד צריך להיות ערניים - אם יש המלטה או בלת"מ. החליבה מסתיימת בסביבות שמונה בערב וכשאני הולכת לישון אני באמת מרגישה שמיציתי את היום.

רפתנים ישראלים - יערה מיצרי
רפתנים ישראלים - יערה מיצרי|צילום: יאיר אלדר

שלוש ארבע לעבודה: יש לי סיפוק גדול מהעבודה ואני אוהבת לעבוד עם בעלי החיים. לפעמים אני גם אוהבת באמצע היום לעצור הכל, ללטף את הפרות וליהנות מהחיבה שיש להן לתת לי. במבט רחב יותר, עתיד הרפת תלוי במידה רבה בממשלה שלנו, שלא משכילה לשמר את החקלאות. יוקר המחייה לא תלוי במחיר שאני אקבל לליטר חלב, אלא בפערי תיווך ובסופרמרקטים השונים. למרות זאת, בעקבות מחאת הקוטג' נסגרו מעל מאה רפתות – אך האם מישהו הרגיש בשינוי בסופר? בשנים האחרונות ההכנסות מהרפת פחתו ולכן בנינו מחלבה לייצור גבינות, כי חשוב לנו לשמר את הענף. אני אוהבת את העבודה שלי ועושה אותה מכל הלב, אבל לעיתים אני מקבלת תגובות קשות כמו "בשר זה רצח" ו"איך את יכולה לחלוב פרות, תחלבי את עצמך קודם". אני נותנת את כול כולי לרווחת הפרה, העגלה וכל מה שחי אצלי בחצר.

תהיו מופתעים לדעת: תמיד כששואלים אותי במה אני עוסקת ואני עונה שאני רפתנית, אנשים מופתעים. אומרים לי "את? תראי איזה קטנה את! מה, את נועלת מגפיים וחולבת?" "כן", אני עונה. "אני עושה הכל ברפת וגם מתאפרת בבוקר לעבודה".

גאווה ישראלית: מכון החליבה ברפת החולבות שלנו הוא של צ.ח.מ אפיקים, מכון עם תוכנות ניהול חכמות שעוזרות לי לנהל ולעקוב באופן שוטף אחרי הפרות.

מסר לאומה: קנו גבינות תוצרת הארץ ולא מיובאות. כך בעצם תעודדו את יצרני החלב, את יצרני הגבינות ותתרמו לתעשייה הישראלית. חג שמח!

רפתנים ישראלים - ספיר לוין
רפתנים ישראלים - ספיר לוין|צילום: יאיר אלדר

"החקלאות היוותה את לב ליבה של הציונות כשהוקמה המדינה" | ספיר לוין, 27, רפת בבאר טוביה

מי אני? ספיר לוין, בת 27  וגרה במושב באר טוביה. אני דור רביעי ברפת ועובדת בה מילדותי. תמיד הייתה בי אהבה לפרות; גם בזמן שירותי הצבאי וגם בלימודיי לתואר בסיעוד, ידעתי שלא משנה מה, לא אעזוב את הרפת. כיום עובדת כאחות בחצי משרה בבית החולים ברזילי במחלקת ילדים, וביתר הזמן אני ברפת עם הוריי.

מה אני עושה כשאני קמה בבוקר? היום שלי מתחלק בין העבודה ברפת לבין העבודה כאחות. ברפת אנחנו חולבים פעמיים ביום, ובבוקר אני זו שיוצאת לחליבה. אחר-כך אני מביאה בליל לפרות ממרכז מזון, מגמיעה את היונקים ומכינה את הפרות לרופא. יש הרגשת סיפוק ונחת בעבודה עם בעלי חיים, במיוחד שמדובר ברפת משפחתית. גם בשרב וגם בקור אנחנו יוצאים לחלוב את הפרות, לטפל ולדאוג להן.

רפתנים ישראלים - ספיר לוין
רפתנים ישראלים - ספיר לוין|צילום: יאיר אלדר

שלוש ארבע לעבודה: בעניין עתיד הרפת הישראלית, לצערי הוא לוט בערפל. נוצר מצב שענף הרפתות והחקלאות במדינה נדחקו הצידה. הם הפכו לנושאים לא רלוונטיים ולא חשובים, ויותר מזה, גורמים אינטרסנטים מנסים להטעות ולהאשים את החקלאים כגורם שאשם ביוקר המחייה בארץ. זה פשוט לא נכון. אני מקווה שהנהגת המדינה תתפקח ותבין שיש צורך לשמר ולדאוג לחקלאות ולענף הרפת.

 

תהיו מופתעים לדעת: כל מי ששומע שאני רפתנית מרים גבה. אנשים חושבים שרפתנות הוא מקצוע ששייך לגברים, למרות שמאז ומעולם נשים חלבו פרות. הם מופתעים שאחת קטנה כמוני עובדת ברפת כי בתפישה שלהם רק אנשים חזקים וגדולים יכולים. אני ההוכחה שלא.

גאווה ישראלית: לאחרונה בנינו מכון חליבה חדש של חברת SCR, חברה ישראלית המתמחה בחידושים האחרונים בכל מה שנוגע לעבודה עם בעלי חיים. עבורי ציונות היא הידיעה שיש מי שמשמר ועובד בחקלאות, שהיוותה את לב ליבה של ההתיישבות היהודית והציונית בארץ ישראל. עצם הידיעה שאני דור רביעי במשפחה אשר עוסקת בחקלאות בענף הרפת, גורמת לי סיפוק. סבא רבא שלי מצד אימי היה פעיל ציוני ברוסיה, ועלה לארץ ישראל מטעמי ציונות ואידיאולוגיה. הוא היה ממקימי המושב באר טוביה. מכאן, העבודה ברפת רק מחזקת את תחושת השליחות והרצון להמשיך ולשמר את העשייה לדורות הבאים.

מסר לאומה: תוצרת ישראלית מחזקת את המדינה!

רפתנים ישראלים - גל שוורץ
רפתנים ישראלים - גל שוורץ|צילום: יאיר אלדר

"אני עובד בציונות" | גל שוורץ, 29, רפת משפחתית במושב גן יאשיה

 

מי אני? גל שוורץ, בן 29 ממושב גן יאשיה. אני רווק בזוגיות ועובד ברפת המשפחתית יחד עם אבי וסבי.

 

מה אני עושה כשאני קם בבוקר? בימים בהם אני חולב חליבת בוקר אני מתעורר בארבע לפנות בוקר, מסייר ברפת ובודק שהכל בסדר. אחרי חצי שעה מתחילה חליבת הבוקר שנמשכת שלוש שעות. בשעה שש וחצי סבי מגיע עם האוכל לפרות ואני מסייע בפיזורו. אחר-כך אני עושה "הסבה" לעבודה משרדית, ועובד עם תוכנת המחשב שם מרוכזים דוחות הבריאות של העדר. בשעה שתיים-עשרה וחצי מתבצעת חליבת צהריים וחליבה נוספת בשמונה בערב. בין לבין אני נפגש עם הרופא של הפרות, מבצע הזמנות מזון ובודק את המצב הכללי ברפת.

רפתנים ישראלים - גל שוורץ
רפתנים ישראלים - גל שוורץ|צילום: יאיר אלדר

שלוש ארבע לעבודה: אני חש גאווה רבה שהמשכתי את המפעל המשפחתי. בימים אלו זה לא מובן מאליו לבחור בחקלאות אבל מאז מתמיד ידעתי שמקומי ברפת. גם המסלול האקדמי שבחרתי, הנדסאי ניהול רפת, הוביל אותי באופן טבעי בחזרה הביתה. עתיד החקלאות בארץ אינו ברור לצערי. חדשות לבקרים המדינה מחליטה על ביצוע רפורמות מבלי לחשוב על ההשלכות ארוכות הטווח על החקלאות. רפת היא לא חנות בגדים; לא ניתן לסגור ולפתוח מחדש. בכל רפת שנסגרת נסגר מפעל חיים ונוצר נזק לענף. הפרות אצלנו הן בעדיפות ראשונה. לא בכדי במהלך צוק איתן הרפתנים בעוטף עזה היו היחידים שלא התפנו תחת אש. במהלך המבצע אף התגייסנו לסייע לחברינו בגבול, מתוך הבנה שלא מפקירים פרות.

גאווה ישראלית: מערכות המחשוב ותגי הזיהוי של הפרות מיוצרים על ידי חברה ישראלית בשם SCR. מבחינתי ציונות היא לא סיסמה - אני עובד בציונות. עיבוד הקרקע, העבודה עם בעלי חיים, ההבנה שהעבודה שלך משפיעה על משק החלב הישראלי. מדובר בציונות לכל דבר.

מסר לאומה: בשבילי? רק חלב ישראלי.

רפתנים ישראלים - ענבל סיבוני
רפתנים ישראלים - ענבל סיבוני|צילום: רועי ברקוביץ'

"ברפת יש רגעים קסומים" | ענבל סיבוני, 32, רפת במושב תל עדשים

 

מי אני? ענבל סיבוני, בת 32, דור רביעי לרפתניות ברפת שלי. אני גרה במושב תל עדשים ואמא לשתי בנות מדהימות. עופר בת החמש ונועם בת השלוש, והן למעשה כבר דור חמישי לרפתניות! לאורך השנים הרפת שלנו עברה בדורות מאם לבת, ולא מאב לבן כמקובל. אני עובדת בניהול הרפת, בנוסף פתחתי בית תינוקות לגילאי שלושה חודשים עד שנה וחצי, וכמובן אמא במשרה מלאה.

מה אני עושה כשאני קמה בבוקר? היום שלי יכול להתחיל בארבע בבוקר בחליבת בוקר אשר מסתיימת לקראת השעה שש. לאחר שהאכלתי את כל העגלות והפרות, אני חוזרת הביתה להעיר את הבנות שלי, מכינה ארוחת בוקר, מלבישה אותן ומפזרת בגנים. אחר כך אני חוזרת לרפת להמשך יום העבודה שכולל ביקורי רופא, מזריע, חליבת צהרים וטיפול ביונקים.

שלוש ארבע לעבודה: העבודה שלי גורמת לי להרגיש מצוין. אני רואה בעבודת החקלאות עבודת קודש.  אני יודעת שבזכותי ובזכות שאר החקלאים בארץ, נהנים אזרחי ישראל ממזון איכותי ובריא, והכי חשוב - ישראלי. יש משהו מיוחד בעבודה עם בעלי חיים, בעבודת האדמה, משהו שזר לא יבין. להתחיל את היום לפני שהשמש זורחת, ליהנות מהזריחה, להריח את ריח לחות האדמה, לחוות רגעים קסומים של המלטה - התחלה של חיים חדשים ברפת ושל המשכיות.

לפני שמונה שנים אבי נפטר. עמדתי בפני החלטה לא פשוטה; האם להמשיך לקיים את הרפת, היא מפעל חייהם של סבי וסבתי וסבה וסבתה של אמי, או למכור. הבנתי שזכיתי לקבל מפעל ציוני ועבודת החקלאות היא עבודה ציונית בארצנו. אנחנו שומרים על האדמה שלנו. הרפתות פזורות בפריפריה ולא בכדי - הן מרכז החיים שלנו ושומרות על היישובים שלנו. בנוסף, מתוך ערך ציוני, אני מעסיקה אצלי ברפת רק עובדים ישראלים. אני מאמינה שבעוד מספר שנים, כשאנחנו דור ההמשך של ענף החקלאות והרפת בפרט, ניקח את המושכות לידיים, הרפת הישראלית תגיע להישגים מרשימים עוד יותר! השכלנו להבין שאין מקום למלחמות אגו של גודל וכוח. למדנו שלעבוד בשיתוף פעולה יקדם אותנו מאוד.

רפתנים ישראלים - ענבל סיבוני
רפתנים ישראלים - ענבל סיבוני|צילום: רועי ברקוביץ'

תהיו מופתעים לדעת: אנשים רבים חושבים שהעבודה שלי משעממת, מלוכלכת ולא מתאימה לאישה. כשאני חושפת אותם לרגעים הקסומים של הרפת וכאשר הם רואים שאני עובדת ברפת - הסטריאוטיפ נשבר. הם משנים את דעתם ומבינים שהעבודה ברפת כוללת תחומי עניין רבים כמו טיפוח גנטיקה, פוריות, הזנה ועוד.

גאווה ישראלית: מכון החליבה שלנו של חברת afimilk - חברה ישראלית מקיבוץ אפיקים שמתמחה בניהול מערכות חליבה ממוחשבות ברפתות ובדירים. חברת אפימילק פיתחה את תג הרגל - פדומטר אשר מודד את צעדי הפרות ובאמצעותו ניתן לנטר נתונים על מצב הפרה כמו ייחום, רביצה ועוד. החברה פיתחה גם את מד החלב ובהמשך את מכשיר ה-afilab שזכה בפרסים עולמיים בשנים האחרונות בשל יכולתו למדוד בזמן אמת את רכיבי החלב השונים כגון שומן, חלבון, לקטוז ועוד.

מסר לאומה: אין תחליף לתוצרת המקומית, גם לא עבור מחיר זול. לא סתם זכינו לביטוי ארץ זבת חלב ודבש.
 

 >> רוצים לראות את הרפתנים שלנו בלייב?

 

>> אנחנו גם פה!

תגובות סגור
...טוען
מקרא: = תגובה ללא תוכן   = תגובה עם תוכן