לפני כחודש יצא אגף ארב"ל (או"ם וארגונים בינלאומיים) במשרד החוץ, בקריאה לסטודנטיות וסטודנטים ישראלים להציג מועמדות לעבודה באו"ם בארגון WIPO, הארגון העולמי לקניין רוחני שמתעסק בפטנטים ומקדם חדשנות. הקריאה הזו היא חלק מהאסטרטגיה של המשרד לשלב צעירות וצעירים ישראלים בשוק הבינלאומי, ועל הדרך לתרום להסברה הישראלית. במקרה הזה, הפעילות של משרד החוץ נעשית בתיאום מלא עם רשם הפטנטים במשרד המשפטים, ומעבר לקריאה להשתלב בשוק העבודה העולמי, האגף רואה בשילוב צעירים ישראלים הזדמנות אמיתית לפעול בזירת הדיפלומטיה הציבורית ולשפר את תדמיתנו באו"ם ובעולם.
>> עשו לנו לייק בפייסבוק והישארו מעודכנים
"הנושא קשור למשהו יותר רחב", סיפר לנו דניאל מרון, סגן ראש אגף ארב"ל. "אנחנו נמצאים בחזית ההסברה, בחזית הבינלאומית, ונמצאים שם כדי למנוע מהאויב לגנות אותנו. במקום להתנתק אנחנו רוצים להיות יותר נוכחים ובאמצעות שילוב ישראלים באו"ם, אנחנו מונעים הרבה פעמים ממי שמבקש לפעול נגדנו - להעלות מהלכים בעיתיים".
מרון מספר כי "גם בארגון העבודה העולמי, ארגון הבריאות העולמי או ארגון התקשורת העולמי, יש מאות אלפי אנשים מרחבי העולם שעובדים לטובת האנושות. בגיוסים שאנחנו עושים עכשיו, מדובר בקניין רוחני והמטרה היא לקדם פטנטים והמצאות של אנשים ברחבי העולם".
כמו כן כחלק מהעידוד של משרד החוץ ליציאת ישראלים לעבודה בארגונים הבינלאומיים השונים, שנמצאים לא רק בז'נבה, אלא גם בוינה, פריז, ניו-יורק, ניירובי ועוד, הוא מעניק סיוע באמצעות המטה שלו ונציגי ישראל לאו"ם בערים השונות.
על עבודת משרד החוץ לא שומעים לרוב. "נעשית הרבה עבודת סיכול מאחורי הקלעים - יום יום", מספר מרון. "יש הרבה דברים שקורים ומתרחשים שהציבור לא יודע. זה הביטחון הלאומי של ישראל. הפעילות של משרד החוץ במובנים רבים היא לא פחותה מהפעילות של כוחות הביטחון בגבולות המדינה ולעשות יחסי ציבור טובים למדינה, זה לא פחות חשוב".
מרון מסביר כי הנציגים הישראלים שנבחרים לעבוד בארגונים העולמיים השונים שהם חלק מהאו"ם, מצליחים לייצר שינוי אמיתי בשטח, רק מעצם נוכחותם באו"ם והגדלת הכמות המספרית של הישראלים. "במקום לתת פרס לאויב שלנו שאנחנו מבודדים את עצמנו – אנחנו עושים את ההפך. אנחנו מובילים, אנחנו כאן. אם בתחום הרפואה, החקלאות והחדשנות, כמו עכשיו. יש עניין עצום ללמוד מישראל ולהשתלב איתה".
"וכאשר יענו אותו – כן ירבה וכן יפרוץ"
ברור לכל כי העבודה באו"ם מאתגרת, ולא רק בפן המקצועי אלא גם בפן הדיפלומטי, שדורש התמודדות עם תפיסות שגויות לגבי ישראל. מרון מספר כי ביחס לתנועות החרם (BDS) אחת הדרכים בהם פועלים היא פשוט לעשות יותר ולהיות נוכחים. "אחת הדרכים שלנו להתמודד עם הניסיון להדיר את ישראל מהזירה הבינלאומית, כמו שהיה לדוגמה עם פיפ"א, היא פשוט לעשות ולפעול. ככל שמענים אותנו- אנחנו פורצים יותר ויותר. במקום להגיד העולם נגדנו, אנחנו נגיד – אנחנו רוצים יותר. יותר ישראלים באו"ם, יותר יוזמות ישראליות, יותר תערוכות ישראליות, להציג את הישראלים הטובים ואת ההמצאות המעולות שיש לנו".
"במסגרת האסטרטגיה הזו התחלנו לשלוח פעם בשנה נציג או נציגה ישראלית לפורום "דור העתיד" שמתכנס במטה האו"ם בניו-יורק. השנה שלחנו את ירדן הולצר, צעירה ישראלית מוכשרת, שייצגה אותנו בכבוד. כמו כן, שלחנו גם תלמידות תיכון שזכו בתואר "מהנדסות העתיד" מטעם התעשייה האווירית. הפרויקט הזה נועד לעודד השתתפות נשים ונערות בעולם הטכנולוגי, והן נפגשו עם בכירים באו"ם. החוויה הייתה מאוד מרגשת. זו עוד דרך לפעול נגד ה-BDS".
מרון מספר על כך שנשמעות לא אחת ביקורות של נציגים ערביים ששואלים שאלות על הנוכחות הישראלית, כיוון שהם לא רגילים שלישראלים יש נוכחות חיובית באו"ם. "כל הדיבורים על בידוד ישראל הוא הגזמה פרועה. אני רואה איך אנחנו מתקבלים בכל מקום בעולם. נכון שיש התבטאויות שליליות אבל בפועל יש הסכמים, יש שיתופי פעולה. יחד עם זאת, אני לא רוצה שתיווצר תמונה חיובית מידי. יש הרבה ביקורת על ישראל באו"ם כי יש שם רוב אוטומטי של המדינות הלא מזדהות ויש לפנינו עבודה רבה".