במקביל להצהרות ארגוני החרם והדה-לגיטימציה על הצלחת פעילותם, בלא מעט מדינות בארצות הברית חוקקו לאחרונה חוקים שאינם מאפשרים למדינות להשקיע ולקיים קשרים כלכליים עם ארגונים, חברות או גופים שמחרימים את ישראל.

נכון להיום, המדינות שהעבירו חקיקה למען ישראל הן טנסי, צפון קרוליינה, אילינוי, קליפורניה, אלבמה, קולורדו, אינדיאנה, פלורידה, וירג'יניה, אריזונה, ג'ורג'יה, איווה, ניו יורק, ניו ג'רזי, פנסילבניה, אוהיו, מישיגן, טקסס, נבאדה, קנזס, דרום קרוליינה ורוד איילנד.

"בשנתיים האחרונות כ-22 מדינות בארה"ב אימצו חוקים שמבדילים ומרחיקים אותן מהחרמות על ישראל", מסביר יוג'ין קנטרוביץ', פרופ' בחוג למשפטים באוניברסיטת נורת’ווסטרן וראש המחלקה למשפט בינלאומי בפורום קהלת. "החוקים האלה בדרך כלל קובעים שהמדינה שאימצה אותם לא יכולה להשקיע או לשתף פעולה עם חברות או קרנות פנסיה שמחרימות את ישראל. אין יוצאות מן הכלל – חרם הוא חרם".

פרופ' קנטרוביץ' נחשב כיום למומחה מוביל בכל הנוגע לקידום חקיקה בולמת חרם בארה"ב וייעץ לרבות מהמדינות בהן הועברו החוקים המגנים על ישראל. "חשוב לציין שהחוקים האלה אינם אוסרים חרם באופן מוחלט. במקום זאת הם מבוססים על ההנחה כי חרמות הם סוג של אפליה לאומית או דתית – וככאלה, המדינה יכולה לסרב לעשות עסקים עם חברות המאמצות שיטות מפלות כאלה".

האם קיים הבדל בין הדמוקרטים לרפובליקנים בתמיכתם בחקיקה הבולמת?

"לא. החוקים אומצו על ידי הרוב המכריע במדינות שנחשבות "כחולות" או "אדומות". מכאן, כי יש הוכחה שהתמיכה בישראל חזקה כמו תמיד בארה"ב. היא גם מראה שהאמריקנים מבינים שתנועות החרם אינן נוגעות לזכויות אדם, אלא מהוות המשך לתפיסות אנטישמיות ומפלות נגד יהודים שאנחנו מכירים היטב משנות ה-30 של המאה הקודמת. בנוסף, החקיקה מוכיחה כי התחושה שלתנועות החרם יש מומנטום והן מצליחות, היא לא יותר מאשליה. התנועות נמצאות בעמדת מגננה ללא ספק".

המהלך החקיקתי בארה"ב, מצטרף לתהליכי בלימת תנועות החרם שמתרחשים כל העת גם בשדה הכלכלי, התרבותי והאקדמי. כזכור, חוסר הרצון של חברות גדולות לתמוך באופן ישיר או עקיף בארגונים המבקשים לפגוע בישראל, בא לידי ביטוי בהתנערות של חברות ענק כמו hp מקשר לארגונים התומכים בתנועות החרם. במקביל ניתן לראות השקעות עתק בטכנולוגיות ובפיתוחים הישראלים שעמדו בשנה החולפת על יותר מ-11 מיליארד שקלים.

לכך מתווספת רכבת האמנים שהגיעה לישראל ולהופעות רבות שעוד צפויות להתקיים כאן. בזירה התרבותית ההפרדה בין הפוליטיקה לאמנות ברורה, למרות שיש מי שעדיין מתעקשים לפגוע בקהל הישראלי במטרה לייצר שינוי מדיני – רוג'ר ווטרס, אולי די? כמו כן אפשר לראות שגם בזירה האקדמית - שם החלו לפעול תנועות החרם לפני כעשור - נרשמות מפלות. האיגוד האקדמי הגדול ביותר בארה"ב, ה-MLA (Modern Language Association) העביר חקיקה השוללת קיום חרמות על ישראל באמצעות האקדמיה, ואגודות הסטודנטים בבוסטון, ניו יורק, אינדיאנפוליס, פלורידה ומדינות נוספות, אמרו לא לחרם האקדמי.

אבל מה עם אירופה?

טוב לדעת שארה"ב לצדנו, אך כידוע גם באירופה ישנה פעילות של תנועות החרם. פרופ' קנטרוביץ' מסביר שגם הזירה הזו מושפעת מהחקיקה האמריקאית. "משמעות החוקים בארה"ב עבור מדינות אירופה היא שאם חברה אירופאית תחליט להיכנע ללחץ להחרים את ישראל, היא תעמוד בפני האפשרות של אבדן הזדמנויות עסקיות בארה"ב".

ונראה שלא צריך לחפש יותר מידי, כי הסיפור על CO OP (קו-אופ) רשת סופרמרקטים בריטית, שהחליטה להחרים מוצרים המיוצרים ביהודה ושומרון – מדגים בדיוק את זה. הרשת הקמעונאית הגדולה שעוסקת גם בייעוץ פיננסי, החליטה בשנת 2009 להפסיק לרכוש ולמכור תוצרת הישראלית - מהלך שגרר ביקורת ציבורית גדולה אך לא שינה את מדיניות החברה. כעת, עם החקיקה החדשה בארה"ב, הקואופרטיב הבריטי נמצא בבעיה.

(לוגו קו-אופ הבריטי. ממש לא הקו-אופ שאנחנו מכירים. מקור: צילום מסך)

ארבע מדינות אמריקאיות סירבו לאפשר לקו-אופ ליהנות מהאפשרויות הכלכליות הטמונות בהן. באריזונה הכלילו את קו-אופ ב"רשימות ההשקעות האסורות" לצד שורה של קרנות פיננסיות ובנקים המחרימים את ישראל. בניו יורק לשכת השירותים הכלכליים פרסמה רשימה של "מוסדות או חברות הנחושות להשתתף בחרם, משיכת השקעות או סנקציות על ישראל" וכך גם באילינוי, כאשר קו-אופ נמצאת ברשימה לצד 11 חברות נוספות. גם בפלורידה הקואופרטיב הבריטי נכנס לרשימה שחורה וסומן כמפלה.

"החרם של קבוצת קו-אופ על ספקים ישראלים לא עשה דבר לקידום השלום או לסיוע לפלסטינים. כל מה שהוא השיג זה להרחיק לקוחות פרו-ישראלים ואחרים שלא מוכנים למדיניות של החרמה וכן קעקע את קו-אופ כקבוצה מפלה", אמר מנהל קבוצת "אנו מאמינים בישראל", לוק אקהרסט, אשר מובילה פעילות בולמת BDS בארה"ב. "קו-אופ וחברות נוספות צריכות לזנוח את המדיניות המזיקה הזו ובמקומה לתרום באופן חיובי לקידום דו קיום בישראל וברשות הפלסטינית".

סמינר מייקס
פרופ' קנטרוביץ' בהרצאה בפני סטודנטים בבינתחומי. נחשב למוביל בתחומו | צילום: סמינר MICS
נראה כי הגישה של אקהרסט היא זו השלטת. כמעט מחצית מחברות וחברי הסנאט האמריקאי, הוא בית הנבחרים העליון של ארה"ב בו נמצאים שני נציגים מכל מדינה ומדינה, חתמו על הצעת חוק בחודש שעבר המבקשת לחסום את אפשרות קיום החרמות על ישראל. על-פי ההצעה, ובתקווה שתהפוך לחוק, חברות מחרימות יאלצו להתמודד עם קנסות של עד מיליון דולר ומנהליהם אף יכולים להיכנס לכלא".

"החוקים האלה מקודמים וממומנים על ידי המחוקקים האמריקאים, ללא כל דחיפה או מעורבות של ממשלת ישראל", מסכם פרופ' קנטרוביץ'. "אני חייב לציין שהמחוקקים בארה"ב להוטים לקדם חוקים שכאלה, כי מדובר בעניין פנים אמריקאי – מניעת אפליה. ישראל לא צריכה לעשות שום דבר, אמריקה אומרת לא לאפליה". 

>> רשימת המדינות המתנגדות ל-BDS ופירוט החקיקה המלא

>> אוהבים את ישראל? ספרו לנו מה עשיתם עבורה ואולי תזכו בפרס שווה ביותר