הוליווד פינת עזה: תעשיית השקרים נגד ישראל

הניצבים זזים במהירות לקול צעקות הבימאי. השחקן ניגש לפתח עם הרובה ומתחיל לירות צרורות אל עבר מקום לא ברור, הצלמים ממשיכים לצלם. מהעבר השני של הרחוב נופל צעיר אל מול עמדת חיילים ממה שנראה כפגיעת ירי, תוך שניה וחצי מגיח אמבולנס וכמה גברים מעמיסים בבהילות את הצעיר מאחורה. ניתוח מדוקדק של הסצנות יראה כי השחקן ירה אל עבר חדר ריק ואילו הצעיר שנפל, אם בכלל נפצע ממשהו, זה מחבריו שהעמיסו אותו בפראות לרכב. זוהי עוד הפקה מבית היוצר של פאליווד. אחרי עריכה קצרה יופץ הסרטון לטלוויזיות זרות ויככב במהדורות חדשות בעולם כצעירים פלסטינים שמתעמתים עם כוחות הביטחון ונפגעים מאש צה"ל. לא צריך להשקיע בלימודי משחק כדי להשתתף בסרט הזה ובכלל, אין צורך להשתדל שהדברים ייראו אמינים. הפלסטינים למדו מהר מאוד את כוחו של השוק, כל עוד יש קונים לשקר הם יכולים להמשיך למכור.

שתפו ועזרו להפיץ את האמת:

בתמונות, לפי הסדר:

• המדים והנשק מבהירים כי זה לא חייל ישראלי
• תמונה שהופצה בטענה שזו פצועה מעזה - למעשה נפצעה בחומס שבסוריה
• תמונה של ילדה שנפגעה בנפילה מנדנדה, ולא מהלחימה בעזה
• מדובר בסצנה מתוך סרט ולא בתמונה אמיתית
• חסרת המזל מלבנון -אותה אישה בווריאציות שונות, בתמונות מבוימות

את הסרטונים האלה, יחד עם אחרים, מנתח פרופסור ריצ'רד לנדס בסרטו בן ה-18 דקות ביוטיוב בשם "על פי מקורות פלסטיניים". לנדס הוא זה שטבע את המונח  פאליווד (Pallywood) כהלחם של המילים  "פלסטינים" ו- "הוליווד". פאליווד בא לתאר את מערכת התעמולה האדירה שיצרו פלסטינים ושאר גורמים אנטי ישראלים. במסגרתה הם מציגים ומפיצים תמונה מעוותת ושקרית של המציאות כדי ליצור דה לגיטימציה לצה"ל ולמדינת ישראל.

אבל מאז 2006 עברו הרבה מים בתעלות הטכנולוגיה. אם פעם בשביל לפברק ולזייף תמונות שיגיעו לחדשות בכל העולם, היית צריך להיות צלם ברויטרס. היום מספיק שיהיה לך חשבון פייסבוק או טוויטר והתעמולה מסודרת. בד"כ גם לא צריך לביים או להשקיע. מספיק לקחת תמונות מאזורי לחימה אחרים או מזמן אחר ולהפיץ אותם שוב כאילו הם עדכניים בתוספת סיפור קורע לב. ברשת יש מספיק שונאים לישראל ואפילו סתם אנשים תמימים וחסרי ידע במתרחש שיקנו ויפיצו את התעמולה הזאת. משם כבר קשה לתקן.

דוגמאות לכך לא חסרות וברשת נתקלים בהן כמעט מידי יום. באחד מסבבי הלחימה בעזה טרום מבצע עמוד ענן הופצה ברשת תמונתה של ילדה פלסטינית מדממת בזרועות אביה. התמונה הפכה מהר מאוד לסמל המאבק העזתי בישראל ואף הפכה לציוץ הראשי בטוויטר תחת התוית של עזה. בדיקה של דובר צה"ל העלתה שמדובר בתמונה של ילדה שנפגעה ב2006 כתוצאה מנפילה מנדנדה.

גם במהלך הלחימה בצוק איתן הופצו ברשתות ובמדיה לא מעט תמונות שבינן לבין הלחימה בעזה לא קיים כל קשר. כך בבדיקה של הBBC התברר כי תמונת ילדה מדממת שהופצה בטענה שזוהי פצועה מעזה זו למעשה תמונת ילדה שנפצעה בעיר חומס שבסוריה.

כך גם תמונות של עזה בוערת ומופגזת התגלו על ידי הBBC כתמונות ממוחזרות ממבצע עמוד ענן וכן מהשנים שקדמו לו.

לא רק בעיתות לחימה אלא גם בשגרה מופצות מידי פעם תמונות מושאלות מסכסוכים אחרים לטובת המאבק הפלסטיני. ב2012 התפרסמה ושותפה ברשתות תמונת פלג גופו התחתון של חייל ישראלי הדורך על ילדה פלסטינית ומכוון אליה את נשקו. הסיטואציה בתמונה בהחלט לא נראתה טוב אלא שגולשים רבים שמו לב כי מדיו ונשקו של החייל מבהירים כי התמונה צולמה במקום אחר וזהו לא חייל ישראלי. מבדיקת גולשים ודובר צה"ל התברר שזו תמונה שצולמה בבחריין.

באחד מעמודי הפייסבוק האנטי ישראליים אף הגדילו לעשות והעלו פעם אחת את תמונתו המפורסמת של הצלם עודד בלילטי מפינוי עמונה אשר זיכתה אותו בפוליצר, בה נראית נערה ישראלית, תלמידת אולפנה מירושלים, כשהיא מנסה לעצור כוחות צבא שבאו לפנותה. תחת התמונה נכתב כי מדובר בנערה פלסטינית גיבורה המתנגדת לכוחות הציוניים.

אולם בביום המציאות משתמשים הפלסטינים גם כתעמולה לצרכי פנים מסתבר. במהלך מבצע צוק איתן יצא ארגון חמאס בהודעה לפיה כוחותיו הפילו בעזרת אש נ"מ מטוס קרב צהל"י מסוג F-16 , להודעתו צירף חמאס תמונה של מטוס הקרב ההרוס. התמונה אותנטית ואכן זהו מטוס קרב הרוס אולם מדובר במטוס שהתרסק וניזוק בזמן המראה עוד ב2006. אף שבישראל היה ברור שמדובר בהמצאה של חמאס, ההודעה כוונה לצרכי תעמולת פנים ולהעלאת המורל בעזה כפי שפרסומי חמאס הכוזבים על השמדת טנקים של צה"ל נועדו לשם השגת אותה מטרה.

מוטיב נוסף בתעשיית התעמולה הוא שימוש בחומרים קולנועיים שמופצים כאירועים אמיתיים. התמונה הזאת למשל של ילד פלסטיני שנורה בליבו הופצה בטוויטר וברשת באמצעות גורמים אנטישמיים וזכתה לעשרות אלפי שיתופים. למפרסמים ולמשתפים לא ממש הפריע שמדובר בסצנה מתוך סרט של במאי תוניסאי על פלסטינאים בשם "ממלכת הנמלים" (kingdom of Ants) ולא בתמונה אמיתית.

מול תעשיית השקרים הזאת ישראל לומדת להתמודד באופן שהולך ומשתפר. מעבר לזרועות דובר צה"ל שהשתכללו באופן ניכר בשנים האחרונות (ויעיד על כך לדוגמה העמוד המצויין של דובר צה"ל בערבית), יש היום לוחמי מקלדת רבים בצד הישראלי שיודעים לזהות תעמולה שקרית ופרובוקציות ברשת ולהגיב במהירות, זאת לצד אתרים שהוקמו לניטור עיוותים בתקשורת. אמנם זו מלחמה קשה בחזית ההסברה ולצערנו, במציאות לא תמיד האמת מנצחת, אבל בעידן שבו הכל שקוף ופתוח יש גם תקווה להביס את השקרים.