עוד לפני שהיה בן 15, ישראל בלום הספיק להכיר מקרוב יותר תחנות משטרה מאשר בתי ספר. החיים של הנער הצעיר שהוריו עלו לארץ מצרפת, לא היו פשוטים לרגע. מיד אחרי שהגיעו לארץ, החלו ההורים להתקרב לדת ובמהרה החלו לנהל אורח חיים חרדי לגמרי בירושלים. במקביל כאשר ישראל היה רק בן 10, אביו, שהיה דמות דומיננטית בחייו, חלה במחלת הסרטן ממנה נפטר תוך שלוש שנים בלבד. ישראל שהתקשה גם ככה להתחבר לאורח החיים הדתי, החל למרוד בכל המסגרות - מהמשפחה ועד מערכות החינוך, משם החיבור לעולם הפשע היה מהיר במיוחד. ולמרות נתוני הפתיחה הקשים, הסיפור של ישראל (היום בן 21), הוא סיפור אופטימי. סיפור על הצלחה גדולה שהחל עם הקליטה שלו בכפר הנוער נירים.

 

מתי בפעם האחרונה הצלתם לנער/ה את החיים? עמותת נירים צריכה אתכם. לתרומות לחצו כאן>>

״היו לי תיקים מאוד חמורים במשטרה - אלימות, גניבות ואפילו תיק שהגיע לבית המשפט המחוזי על שוד בסניף דואר״, מספר ישראל בגילוי לב. ״עזבתי את בית הספר והייתי בשש מסגרות לנוער עוד לפני גיל 15, כל פעם כשלושה חודשים במסגרת שהסתיימו בצורה לא טובה ואז כשלושה חודשים בבית. הגעתי אפילו לפנימייה בקפריסין שנועדה להרחיק אותי מהגורמים העבריינים שהסתובבתי איתם״. ובאמת, ככל שישראל התבגר, קשריו עם העולם העברייני החלו להתחזק והוא הסתבך במעשי פשיעה חמורים יותר. החמור בהם, זה בו הואשם בשוד מזוין של סניף דואר ביחד עם שותף מבוגר ממנו בהרבה, כמעט שלח אותו למאסר.

״הייתי כבר במסגרת אבחונית של חסות הנוער בשם ׳נווה חורש׳ והבנתי מהשותף שלי לשוד שהמשטרה מחפשת אחריו והחלטתי לברוח כדי שלא יגיעו אליי״, מתאר ישראל את הימים הפרועים ההם. הקשר של ישראל עם אמו היה רופף באותם ימים וכשהיא התעניינה בשלומו הוא טען שהוא ברח כדי להתקרב לדת (״לא אמרתי את האמת כי ידעתי שזה מה שיגרום לה לשחרר ממני קצת״). האם, שחששה שבנה נמצא בסכנת חיים, החליטה לעשות מעשה והסגירה אותו למשטרה בזמן שהשניים נפגשו. בנקודת השפל הזאת, כאשר הוא יושב במעצר במגרש הרוסים ולאחר מכן בכלא אופק, הוא פגש עורכת דין ששינתה את חייו.

״כשישבתי במעצר, הגיעה אליי עורכת דין מדהימה בשם מלי קסלסי וביקשה ממני לכתוב מכתב לשופט שטיפל בתיק שלי ולהסביר שאני רוצה להתחיל בדרך חדשה. לא באמת התכוונתי לזה באותו זמן אבל הבנתי שזה משרת אותי והחלטתי לחרטט״, מספר ישראל. ״השופט, שאני חייב לו המון, החליט לתת לי הזדמנות נוספת ואחרונה, והבנתי שזה או לעשות שינוי או להישאר בכלא. פגשתי מדריך שנתן לי זווית אחרת על החיים, הוא אמר לי שלהיות גבר זה לא לריב וללכת מכות אלא לשתוק כשמקללים אותך, זה לא לזרוק לכלוך על הרצפה אלא להרים אותו, לא לפגוע באנשים אלא לעזור להם. מאותה נקודה הרגשתי שהאתגר שלי הוא לקחת את כל האנרגיות והאדרנלין שיש לי למקום חיובי ולהיות אדם טוב יותר״.

לתת אפשרות לעבור שינוי מהותי ולצאת לדרך חדשה

ישראל, אז כבר בן 15 וחצי, שמע על עמותת נירים לזכרו של רס״ל ניר קריצ׳מן ז״ל, הוא הבין שזאת צריכה להיות התחנה הבאה בחייו. ניר קריצ׳מן נפל במהלך פעילות מבצעית סיכולית של השייטת במהלך מבצע "חומת מגן". זיו גרשוני, היה מפקדו של ניר, אך לא נכח בפעילות בה נפל כי בדיוק התאושש מפציעה שספג גם הוא בהיתקלות עם אויב עשרה ימים קודם לכן. כאשר הגיע לשבעה בביתו של ניר, שמע את אביו של ניר, פניאל, מדבר עם חברים על דרך להנציח את זכרו. היה ברור לזיו שהדרך הנכונה היא באמצעות עמותה שתעבוד עם צעירים שמזלם לא שפר עליהם והסתבכו במהלך חייהם במטרה להעניק להם אפשרות לעבור שינוי מהותי ולצאת לדרך חדשה שתהפוך אותם לאזרחים שתורמים לחברה, בין היתר באמצעות שירות ערכי ומשמעותי בצבא.

עמותת נירים
״נירים דורשים המון, יש המון חוקים אבל מאוד אהבתי את הדרישות האלה" | צילום: שי כהן

״נירים דורשים המון, יש המון חוקים אבל מאוד אהבתי את הדרישות האלה. מאוד התחברתי לזה כי זה דורש ממך להגיע למקסימום, למצוינות״, מתאר ישראל את דרכו בנירים, ״אני רק הייתי צריך שמישהו יראה לי את הדרך הנכונה. משהו שלא היה לי. נירים זה מקום שמראה לך את הצד החיובי, סומכים עליך מרגע שאתה מגיע ומצפים ממך להמון. זאת סביבה מאוד אינטנסיבית״.

במה זה מתבטא?

״אני זוכר ימים בהם קמתי בשש בבוקר, יצאתי לריצה, התארגנתי, שמתי לעצמי מטרות לאותו היום, ניקיתי, ישבתי לסבב (מפגש בו החניכים משתפים את הצוות בקשיים ובחוויות - ב״ב), אכלתי... ואחרי כל זה ראיתי שחלפו רק שעתיים״.

למי שקצת פחות מכיר, כפר הנוער נירים, שנמצא בבוסתן הגליל בין נהריה לעכו, מהווה מסגרת פנימייתית של רשות חסות הנוער לחניכים בכיתות י' עד יב'. שגרת החיים בכפר היא תובענית, קשוחה ומאתגרת ובמקביל מעניקה לחניכים המון אהבה ותמיכה. סדר היום צפוף ואינטנסיבי וכולל את כל זירות העבודה בכפר – לימודים, טיפול, חוגים, פעילות חינוכית, פעילות אתגרית ועוד. מסלול ההכשרה בנירים הוא תהליך חינוכי-טיפולי מקיף ומעמיק והוא בנוי מחמישה שלבים שנפרשים על פני שלוש שנים.

ישראל בלום
חלם להשתתף בתחרות טריאתלון לפני הגיוס והגשים | צילום: באדיבות איגוד התריאטלון

שש שנים אחרי שהגיע לנירים, החיים של ישראל בלום נראים אחרת לגמרי. אחרי שסיים בגרות מלאה (ממוצע 94) הוא סיים שירות מלא בסיירת צנחנים ובעקבות המסלול שעבר גם נסגרו כל התיקים שנפתחו לו במשטרה (בהמשך גם נמחקו כל רישומיו הפליליים על ידי נשיא המדינה). ישראל תולה את השינוי שעבר בעמותת נירים. ״האנשים במקום הזה נותנים לך את כל מה שאתה צריך ויותר כדי שתצליח״. ובאמת, כאשר ישראל חלם להשתתף בתחרות טריאתלון לפני הגיוס, הוא פנה אל הסגל בנירים, ושיתף אותם בכך. ״מנהל הפנימיה נתן לי את האופניים האישיים שלו ובכלל דאגו לי לליווי מלא כולל אימונים ואוכל, הכל כדי שאצליח". היום, כשהוא לפני לימודי מנהל עסקים ומשפטים, ישראל עדיין חוזר ותורם לנערים הצעירים בנירים, מלווה אותם במסעות המאתגרים, ומאמין שזה המעט שהוא יכול לעשות למען המקום ששינה לו את החיים. והחברים מהעבר? ״היום יש לי חברים חדשים, מהצבא, מנירים. את החברים הישנים מחקתי לגמרי״.