אם אתם מתעניינים בכלכלה, חינוך ונושאים כמו מוביליות חברתית, סביר להניח שאתם כבר מודעים לאחד האתגרים הגדולים ביותר העומדים בפני מדינת ישראל - צמצום הפערים בין המרכז לפריפריה. יחסית למדינה כל כך קטנה, אנחנו סובלים מחוסר שוויון משמעותי בין ההזדמנויות הניתנות למי שנולד וגדל במרכז לעומת הפריפריה, וכיום ישנן כמה וכמה יוזמות שמנסות לטפל בפער הזה, שבסופו של דבר פוגע בכלכלה המדינית כולה.
אחת מהיוזמות הגדולות והמושקעות ביותר בתחום היא תכנית 'רילוקיישן ישראלי ' של קק״ל. ״הרעיון נולד לפני למעלה משנה, ביוזמת יו״ר קק״ל דניאל עטר, מתוך כוונה ליצור אתגרים חדשים בקק״ל מעבר לפעילות המסורתית שלה״, מספר יצחק מירון, יו״ר מנהלת 2040 בקק״ל. מאז, נעשתה עבודת תחקיר ומיפוי מעמיקה לאיתור החולשות והאתגרים של מדינת ישראל. ״גילינו שהפערים בין המרכז לפריפריה רק הולכים וגדלים, בעיקר בגלל תעשיית הסטארטאפ שלא מתפזרת בעקומה סבירה בין יישובי המרכז לפריפריה, והכוונה שלנו היא לייצר תשתית של העצמה טכנולוגית בפריפריה שתגרום לאוכלוסיה איכותית להישאר בה - ואף לעבור אליה״, אומר מירון.
״מדינת ישראל היא מהמדינות המובילות בעולם בתחום ההייטק, ולכן החלטנו להתמקד בתחום הזה" מספר דניאל עטר יו"ר קק"ל. "אבל אז גילינו ש-93 אחוז מתעשיית ההייטק הישראלית נמצאת בתל אביב ובמרכז, ורק השאר בנגב והגליל. אם נקדם את התעשייה בנגב ובגליל, זו תהיה תנופה רצינית לכלכלה. נהפוך את כל המדינה ליצרנית ואת תושבי הפריפריה לשותפים בצמיחה הכלכלית. זו תהיה גם מהפכה דמוגרפית״.
לעצור את בריחת המוחות
על מנת להפוך את הפריפריה למנוע צמיחה משמעותי בעשרים השנים הבאות, בקק״ל שואפים לעשות רילוקיישן, והציבו יעד של 1.5 מיליון תושבים שיעברו לנגב ולגליל במהלך עשרים השנים הבאות. ״הנגב והגליל יהיו מחוללי השינוי הלאומי ויקדמו את המהפכה הטכנולוגית הבאה בישראל, אשר תביא לחיזוק חוסנה הכלכלי והפיכתה לאומת הייטק אמיתית עם תעשייה עלית המתפרשת לאורכה ולרוחבה של מדינת ישראל״, אומר דניאל עטר. ״המטרה הראשונה שלנו היא לעצור את בריחת המוחות מהפריפריה לתל אביב ובשלב השני להפוך את המגמה״.
״התוכנית גובשה ואושרה סופית רק לפני כמה חודשים״, אומר מירון. ״אז, החל תהליך היישום, אבל אנחנו עדיין ממשיכים למפות את מה שקורה בשטח, על מנת לבחון ולאתר מוקדים קיימים שניתן להעצים אותם - מה שעדיף על בניית מיזמים מאפס. אנחנו מחפשים שותפים פוטנציאליים למהלכים, כמו מוסדות אקדמיים שמתמחים בטכנולוגיה, חברות הייטק וגם מפעלים גדולים שעוסקים בתחומים אחרים של טכנולוגיה״. הרעיון, הוא אומר, הוא לייצר שיתופי פעולה עסקיים ורווחיים, על מנת שהפרויקט לא יהיה תלוי אך ורק בגופים פילנתרופיים, וכך יוכל להמשיך להתקיים לאורך זמן. ״אנחנו מתכננים הקמה של חללי עבודה משותפים לסטארטאפיסטים, מרכזי פיתוח, חממות טכנולוגיות, ובסופו של דבר גם פארקי הייטק״.
מחכים לחוליה החלשה
בימים אלה עומלים בקק"ל על הקמה של מרכזי חדשנות, שהראשון בהם מוקם במכללת כנרת ובשיתופה. ״מדובר במבנה לא קטן, של 1000-2000 מ״ר מצויד ומאובזר״, אומר מירון, אבל גם מדגיש שלא מדובר בסתם עוד חלל עבודה. ״אנחנו לא מדברים על מרכזים קרים ומנוכרים שבהם עובדים אנשים איש איש לנפשו. חשוב לנו לתת ערך מוסף, כמו ליווי מקצועי של סטארטאפיסטים, מנטורים, סיוע בהגנה על קניין רוחני, סיוע בפיתוח המצאות, איתור קשרי משקיעים וסיוע לאורך כל הדרך״.
מדובר בפרויקט שאפתני, שיכלול גם אזורי תעשייה עם מפעלים ומרכזי מחקר ופיתוח, עם מחקרים בתחום המכשור הרפואי, גידולים חקלאיים ועוד. מטרה נוספת עליה עומלים בקק״ל היא להגדיל את התיירות בפריפריה, כולל התמקדות בתחום הצפרות. ״יש 95 מיליון תיירים בעולם בתחום הצפרות״, אומר עטר. ״זה פוטנציאל עצום שאנחנו לא נהנים ממנו״. בימים אלה ממש עומד להיחנך מרכז מבקרים באגמון החולה בהשקעה של 4 מיליון דולר מראש ממשלת קנדה לשעבר, סטיבן הארפר, ועוד 130 מיליון ש״ח שהשקיעו קק״ל וזו רק יריית הפתיחה בתחום.
קק״ל משקיעים משאבים עצומים בתוכנית ״רילוקיישן ישראלי״, והאתגר העיקרי שעומד בפניהם כרגע הוא ההירתמות של ממשלת ישראל, לכשתהיה אחת כזאת. ״החזון של ישראל 2040 תלוי בשלושה גורמים עיקריים - קק״ל, ממשלת ישראל והעולם היהודי בחו״ל״, אומר עטר. ״אנחנו נמצאים בזה בכל הכוח וגם העולם היהודי נרתם, כמעט בכל פינה בעולם. החוליה החלשה כרגע היא ממשלת ישראל - התחלנו איתם את השיח לפני שהלכנו לבחירות, אבל כרגע זה האתגר מספר אחת שלנו, ואנחנו ממש מצפים לכך שתקום ממשלה כדי שיהיה אפשר לרתום אותה״.