כשאנחנו מביטים בראי אנחנו יודעים שאנחנו גם וגם. אנחנו גם מצוינים וגם חפיפניקים. אנחנו נלחמים בחירוף נפש על מה שחשוב לנו. אם לא נותנים לנו להיכנס בדלת, ניכנס דרך החלון. אבל בלי להתבלבל, כל ערב אנחנו יושבים שרועים על הספה בסלון ומקטרים על זה שכולם חצופים פה, חותכים את התור ועוקפים בנתיב הימני.
אז האם 'מצוינות' היא בכלל ערך ישראלי? מצד אחד כן, ברור שכן, כי יוזמה ויצירתיות הן הסמל המסחרי שלנו בעולם. בזכותן בנינו פה מדינה לתפארת, צבא מנצח ואומת הייטק משגשגת. מצד שני, עם אותן תכונות הקמנו מדינה שממשיכה להוציא מתחת ידיה בירוקרטיה מתישה, רשלנות אסונית ופערים חברתיים בלתי נסבלים.
אין ספק שהמצוינות מפעמת בלבבות ובשורשים שלנו מימים ימימה. 'הציבי לך ציונים', נכתב בספר ירמיהו, 'כי מציון תצא תורה', בספר ישעיהו, ואפילו הציונות מהי אם לא מצוינות. ובכל זאת, כשאומרים לנו את המילה הזאת, אנחנו לא חשים אתה בנוח. היא לא יושבת לנו טוב על המצפון, כי מה לנו החברמנים ולמצוינות 'המעונבת'?
הרבה מאמינים שהסיבה שכל כך הרבה ישראלים הם מצוינים, היא דווקא משום שאנחנו לא פראיירים. חוצפה זו תכונה טובה כשחושבים מחוץ לקופסה, כשלא מקבלים מוסכמות וסמכות וכשפורצים דרך ומגיעים ראשונים אל היעד. מאידך, לא כל מי שמתחצף גם עשה אקזיט של מיליונים. כנראה שיש עוד ויטמינים שהופכים את המצוינים הישראלים לכאלה.
תסתכלו למשל על תחום ההייטק שהפך להיות לחלום הישראלי של המאה העשרים ואחת. כמעט ארבע מאות אלף ישראלים, רובם צעירים, עובדים כיום בהייטק. לפי מחקר עדכני של מכון אהרן, אפשר לפרק ולפצח את נוסחת המצוינות של ההייטק הישראלי ואז להרכיב אותה מחדש ולבנות פרופיל שניתן ללמוד אותו וללמד אליו.
לא מפתיע לגלות שאנשי ההייטק הישראלי עשו 'בגרות הייטק' בתיכון שכוללת חמש יחידות במתמטיקה, אנגלית, פיזיקה או מחשבים. כלומר, הם בנו בעמל רב יסודות חזקים של ידע עשיר, טכניקה משוכללת וחשיבה מעמיקה. במקביל, הם אוחזים בתכונות ובמיומנויות שמסייעות להם להשתמש בידע שלהם כדי ליצור עולמות חדשים.
אלו שמתקבלים להייטק הם מי שצמאים לאתגר ולא חוששים להתמודד עם בעיות מורכבות בתנאים של חוסר וודאות. אלו שלא נרתעים מחוסר ידיעה, אלא לומדים בכוחות עצמם. אלו שחותרים אל היעד, לא מפחדים לנסות ולפעמים גם לטעות. הם אמנם מאוד אינדיבידואליסטים, אבל פורחים בצוות ואוהבים להתווכח עם החבר'ה.
מה שנכון למצוינות בהייטק, נכון גם לתחומי מצוינות אחרים בישראל, ספורט, ריקוד, מוסיקה ומשחק. אלו בדיוק אותם מרכיבים של בניית יכולת, תרגול ואימון, השקעה והתמדה. כשהיכולת הזו משתלבת עם מיומנויות של התמודדות עם אתגרים אמתיים, משמעת למידה ונחישות להתגבר על קושי, אז מגיעה המצוינות.
העיניים נשואות עכשיו אל מערכת החינוך. כדי שיותר ישראלים יהיו מצוינים, מערכת החינוך שלנו תצטרך להבין טוב יותר את הסגנון המיוחד של המצוינות הישראלית. כדי להיות רלבנטית לנוער הישראלי, אי אפשר יהיה יותר להסתפק רק בלימוד תיאורטי ותלוש ממציאות. לפתור תרגילים מהספר זה אמנם הכרחי, אך בכלל לא מספיק.
הגיע הזמן לקפיצת מדרגה בחינוך. אם נציב לעצמנו יעד לאפשר לצעירות וצעירים לזהות מוקדם את המצוינות שטמונה בהם. אם רק נאפשר להם לבחור במצוינות ונעניק להם מורות ומורים מעולים שיהיו שם בשבילם, יאמינו, ידחפו ויתמכו בהם במעלה הדרך. אם נעשה את כל זה, אז נוכל להביט בראי ולהתגאות במדינה שלנו שהיא לא רק מצוינת יותר, אלא גם שוויונית והוגנת יותר.
אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ לחינוך, אשר יזמה ומובילה את 'שבוע המצוינות הישראלית'