ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח לאחרונה שיפעל כדי שנחגוג לא רק 70 בבטחה, אלא גם 100. לנו אין ספק שנגיע ליעד, אבל איך בדיוק נחגוג את השנה הזו?

בעזרת "פאנל פרוייקט המדגם" פנינו אל הציבור הרחב - חילונים ודתיים, ערבים וחיפאיות, כל מגזר וכל מגדר - ובדקנו איך אתם מדמיינים את מדינת ישראל כשתהיו מבוגרים יותר ב-30 שנה. האם המצב הכלכלי יהיה טוב או רע יותר? האם השלטון יתנקה משחיתות או יקרוס לתוך עצמו? לכמה מונדיאלים נעפיל? מה יהיה מצב הפקקים? בקיצור, האם יש למה לחכות?

זו התמונה שציירתם של ישראל בשנת 2048, ואפשר ללמוד ממנה הרבה על 2018.



 

 

רוב ערבי או יהודי?

חרדים חוגגים פורים בבני ברק (צילום: Sakchai Lalit | AP)
חרדים חוגגים פורים בבני ברק | צילום: Sakchai Lalit | AP

השאלה: בתוך גבולות מדינת ישראל הרשמיים ב-2048, כמה תושבים יהיו יהודים וכמה ערבים?

המצב כיום: מדינת ישראל מונה כיום כ-8.8 מיליון נפש (פי 10 בהשוואה לקום המדינה), מתוכם כ-75% יהודים, כ-21% ערבים (מוסלמים, נוצרים ודרוזים) והשאר מיעוטים שונים. לפי התחזיות המקצועיות נגיע בשנתנו ה-100 לכ-15 מיליון תושבים.

בלמ"ס מאמינים שצפויה ירידה בילודה בחברה הערבית, אולם מומחים עדיין מתקוטטים לגבי השאלה מה יקרה ב-30 השנים הקרובות מבחינה דמוגרפית - האם יסופחו תושבים פלסטינים, או שבכלל תושבים ערבים יעברו למדינות אחרות? כיצד ישפיעו תהליכים חברתיים על מספר הילדים במגזרים השונים? תחזיות דמוגרפיות נוטות להתפוצץ בפנים, אז ביקשנו את התשובה מהציבור.

תשובת עם ישראל:

ערבים: 31%

יהודים: 69%

מה למדנו: האזרח הממוצע מאמין שהדמוגרפיה תשתנה במתינות ושאחוז היהודים יקטן באופן שלא ישנה את פני המדינה. אבל כשמרחיבים את העדשה רואים שלכל מגזר תחזית שונה דרמטית. דתיים וחרדים, למשל, מאמינים שהיהודים ינצחו בקרב הילודה בענק ויהוו כמעט 80% מהמדינה. אחריהם ממוקמות נשים המתגוררות ביהודה ושומרון: הן מאמינות  ש-74.5% יהודים יהיו בישראל ב-2048.

בצד השני של המתרס נמצאות החיפאיות. הן אמנם לא חוזות מהפך, אבל מנבאות שחלקם של הערבים באוכלוסייה יכפיל את עצמו לכ-40%. רק אחריהן משובצים הנסקרים הערבים עצמם - הם מאמינים שינגסו בעתיד בעוגה הדמוגרפית בכ-35%. אלו שמנבאות מספרים דומים הן יוצאות ברית המועצות ונשים מעל גיל 55.

מוזר לציין שהשונות הגדולה ביותר בתשובות לא נרשמה בין מגזרים שונים באוכלוסייה, אלא בין נשים לגברים. גם בתוך המגזרים עצמם, לנשים תחזיות מרחיקות לכת יותר מהגברים -  לכאן או לשם. בכל מקרה עם ישראל בכללותו מאמין - בניגוד ללמ"ס - שהמאזן ישתנה לטובת הערבים, אבל לא בהרבה.

ומה אתם חושבים על זה?


מדינת כל פקקיה?

134961827 (צילום: kateafter | Shutterstock.com )
פקק בנתיבי איילון | צילום: kateafter | Shutterstock.com

השאלה: מה תהיה הצפיפות בכבישי ישראל בשנתה ה-100?

המצב כיוםישראל זכתה אשתקד בתואר המפוקפק של שיאנית ברמת הצפיפות בכבישים בקרב מדינות ה-OECD. אף שאזרחי ישראל מחזיקים משמעותית פחות כלי רכב ממדינות המערב, כשמביאים בחשבון את כמות הכבישים – הצפיפות פה אכזרית. בישראל מתרוצצים כ-2,700 כלי רכב על כל ק"מ כביש, לעומת כ-773 רכבים לק"מ כביש בממוצע ב-OECD. גם ממוצע הקילומטרים של כל רכב אדיר. הסיבה המרכזית: תחבורה ציבורית לא יעילה. התוצאה: פקקים מטורללים.

התחזיות לשנים הבאות מעורבות - מחד האוכלוסייה תגדל, מאידך המדינה אמורה להשקיע בתחבורה הציבורית. האם היא תפותח ותהיה נוחה ויעילה כך שיותר אזרחים ישתמשו בה במקום ברכב פרטי? האם הממשלה תקדם פתרונות יצירתיים, למשל תכפה על מעסיקים גדולים לעודד עובדים לנסוע יחד ותתקין רמזורים חכמים?

תשובת עם ישראל: 13,217 כלי רכב לכל קילומטר. כלומר, הציבור בכללותו מעריך שב-30 השנים הקרובות הפקקים יגדלו כמעט פי 5.

מה למדנו: המגזר היחיד שצופה ירידה בכמות הפקקים הוא גברים יוצאי ברית המועצות. כל השאר פסימיים ביותר. הכי מפחדות לצאת לכביש ב-2048: נשים שכיום הן בנות 24-35. גם חילונים, חרדיות, ערביות וגברים צעירים בטוחים שאנחנו בדרך לקטסטרופה, אבל פחותה.

ומה אתם חושבים על זה?

 

 


 

כמה יחבשו כיפה או שטריימל?

הפגנת חרדים בירושלים (צילום: Sakchai Lalit | AP)
הפגנת חרדים בירושלים | צילום: Sakchai Lalit | AP

השאלה: כמה חרדים, דתיים וחילונים יחיו בישראל ב-2048?

המצב כיום: כ-44% חילונים, כ-36% מסורתיים, כ-11% דתיים וכ-9% חרדים. מגמות של חזרה ויציאה בשאלה משתנות ללא הרף; קשה לדעת אילו אסכולות יקרסו ואילו ישגשגו בשנים הבאות, מה גם שנתונים כמו מספר הילדים במשפחה עשויים להשתנות דרמטית בעשורים הקרובים. אבל התחזית המקובלת היא שאם לא יהיו הפתעות, האוכלוסייה החרדית תשלש את עצמה בעשרות השנים הבאות.

תשובת עם ישראל:

חרדים: 16%

דתיים: 16%

חילונים: 40%

מסורתיים: 28%

מה למדנו: הישראלים מאמינים שחלקם של החרדים והדתיים באוכלוסייה ינסוק עד שנת ה-100. מספר החילונים יקטן קצת והמסורתיים "יתחזקו" - כך אתם מנבאים ערב יום העצמאות ה-70.

כשמתסכלים לעומק רואים שלכל מגזר תחזית (ופחדים?) משלו. היחידים שמאמינים שהמגזר החילוני ישגשג הם יוצאי ברית המועצות, נשים ערביות ונשים בגיל 35-44. לעומתם, חרדים בטוחים שהחילונים יצטמצמו למחצית מחלקם באוכלוסייה כיום. דתיים משוכנעים שהם יגדלו לכרבע מהאוכלוסייה, אך בדרום הארץ בטוחים שמספר הדתיים כמעט ולא יתרחב.

ומספר החרדים? כולם, למעט חיפאיות וערביות, מנבאים גידול ניכר. בראש המחנה ניצבים הגברים החרדים עצמם, שמאמינים שב-2048 ינגסו 36% מהעוגה הדמוגרפית (פי ארבעה מהמצב היום). החרדיות קצת פחות אופטימיות: הן משערות שחלקם של החרדים באוכלוסייה יעמוד על כ-26% בעוד 30 שנה. בכל מקרה הרבה יותר מהמצב הנוכחי (16%).

ומה אתם חושבים על זה?

 

 


 

יהיה סוף לעלייה במחירי הדיור?

kateafter | Shutterstock.com (צילום: kateafter | Shutterstock.com )
ירושלים | צילום: kateafter | Shutterstock.com

השאלה: כמה תעלה דירה ממוצעת של שלושה חדרים בשכונת רחביה בירושלים ב-2048?

המצב כיום: מחיר ממוצע של דירת 3 חדרים בשכונת רחביה עומד על 2,343,000. בעשור האחרון האמירו מחירי הדירות בישראל ביותר מ-50%, ומדובר בנתונים חריגים בהשוואה עולמית: מאז 2003 טיפסו מחירי הדירות בישראל פי 10 מאשר באירופה, שם עלו המחירים בכ-5% ובארה"ב אפילו פחות. כל זה בשעה שהשכר מזדחל כלפי מעלה בקצב צב. האם מלאי הדירות יתרחב יותר מקצב הגידול באוכלוסייה? האם נדל"ן ימשיך להיחשב כהשקעה משובחת? האם דירות ימוסו בצורה שונה אחרי פארסת מס דירה שלישית?

תשובת עם ישראל: 3.32 מיליון שקל ויש לכם דירת 3 חדרים ברחביה ב-2048.

מה למדנו: עם ישראל בכללותו מאמין שמחירי הדיור ימשיכו לטפס ב-40% על פני 30 השנים הבאות. לעומת העשור האחרון, מדובר בהצלחה יחסית. מי שחושש שמחירי הדיור ינסקו בקצב מסחרר אף יותר, ובפער ניכר, הם מבוגרים מעל גיל 55 ואחריהם תושבי יהודה ושומרון. מסורתיות ומתנחלות, דתיים, יוצאי ברית המועצות ואנשים סביב גיל ה-40 אופטימיים יותר: הם ניבאו שמחיר הדירה ברחביה לא יחצה את רף השלושה מיליון שקלים.

ומה אתם חושבים על זה?

 

 


 

חברי כנסת מאחורי הסורגים

אריה דרעי משתחרר מהכלא 2002 (צילום: Sakchai Lalit | AP)
אריה דרעי משתחרר מהכלא, 2002 | צילום: Sakchai Lalit | AP
 

השאלה: כמה נבחרי ציבור מהכנסת ומהממשלה ייכנסו למאסר ב-30 השנה הקרובות?

המצב כיום: ב-30 השנה הקרובות, במידה וייערכו בחירות אחת לשלוש שנים ויתחלפו כ-45 ח"כים מדי קדנציה, יכהנו כ-750 נבחרי ציבור חדשים.

אמון הציבור בממשלה ובכנסת נמצא בשפל, ובצדק: מספר שיא של חברי כנסת ושרים יוצאים חדשות לבקרים מחקירות, וגם מבתי הכלא. לא פחות משבעה חברי כנסת מטעם ש"ס כבר הורשעו, ראש ממשלה ונשיא ישבו במאסר, וברגעים אלו ממש יושב השר לשעבר סטס מיסז'ניקוב בכלא. יש גם המלצות להגשת כתבי אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הרווחה חיים כץ, ולא נשכח את הנחקרים אריה דרעי ודוד ביטן.

מה יקרה בעתיד? קשה לנבא. אנו עדים למגמות מורכבות: בכנסת מקדמים במקביל חוקי שקיפות וגם חוקים שמכשירים שחיתות לכאורה. הנורמות הציבוריות שמגדירות עבירות משתנות ללא הרף (מתנה או שוחד?), ולכן התשובות של עם ישראל חשובות במיוחד, כי הן מעידות על האמון הנוכחי במערכת.

תשובת עם ישראל: 127 ח"כים נוספים ייכנסו למאסר עד ליום הולדתה ה-100 של המדינה.

מה למדנו: יש פערים ברמת האמון במערכת השלטונית במגזרים השונים. בעוד שמתנחלים מאמינים כי רק 63 ח"כים ייכנסו לכלא ב-30 השנים הקרובות, תל אביביות מהמרות על מספר גדול פי שלושה (183) ואילו החיפאים בטוחים שהמספר בכלל יחצה את ה-200. כלומר, כשישה ח"כים ייכנסו לכלא מדי שנה. אבל זה עוד כלום לעומת יוצאות ברית המועצות והנשים הערביות, עם תחזיות ל-220 ו-236 ח"כים (בהתאמה) שיישלחו לכלא. באופן כללי, נשים משוכנעות יותר שהשחיתות רק תגבר והכניסו לכלא בממוצע 22 ח"כים יותר מהגברים.

ומי הכי סומכים על נבחרי ציבור? אלה שגרים קרוב אליהם, הירושלמים: הם מאמינים שהמספר יעמוד על 50 בלבד.

ומה אתם חושבים על זה?

 

 


 

בעוד 30 שנה נסגור את המינוס?

בוס מוסר צ'ק משכורת (צילום: kateafter | Shutterstock.com )
נשמח לקבל את הצ'ק ב-2048? | צילום: kateafter | Shutterstock.com

השאלה: מה יהיה השכר הממוצע בישראל בעוד 30 שנה?

המצב כיוםהשכר הממוצע (ברוטו) בישראל עומד על 9,900 שקל. אף שהוא רחוק מלשקף את פערי השכר בחברה (השכר החציוני, שמושפע פחות ממשכורות קיצוניות, עומד על כ-7,000 שקל), המדד הזה עדיין יכול להצביע על שיפור או הרעה ביכולת ההשתכרות של עובדים בישראל.

בין השאר מושכים למעלה את השכר עובדי הייטק, וכאלה שהתמזל מזלם להיות מועסקים בחברות ממשלתיות כמו חברת חשמל. לעומתם, גוררים אותו למטה נותני שירותים בענפי האירוח והאוכל. האם הענפים המשתלמים יתרחבו? והאם כוח הקנייה שלו יעלה?

תשובת עם ישראל: 17 אלף שקל.

מה למדנו: הציבור בישראל מאמין שהשכר הממוצע יעלה בכ-70% ב-30 השנים הבאות. השכר הממוצע אכן טיפס בכ-2,400 שקל בעשור האחרון, כך שהתחזית לא תלושה מהמציאות. בחלק מהמגזרים צופים עתיד ורוד יותר: האופטימיים ביותר הם החרדים, שמנבאים שהשכר יותר מיכפיל עצמו עד לכ-25 אלף שקל. דווקא נשים חרדיות הנמיכו ציפיות לכ-14 אלף שקל בלבד. עוד אופטימיים הם תושבי הצפון (23 אלף שקל), ירושלמים, תל אביבים (21 אלף שקל) וערבים (19 אלף שקל). את הממוצע מורידים תושבי חיפה (12 אלף שקל) ומתנחלות (13 אלף שקל).

ומה אתם חושבים על זה?

 

 


 

ישראל תתגבר על העוני?

חסר בית ישן על ספסל, וברקע פסלי שוורים מוצבים בשדרות רוטשילד בעיר (צילום: משה מילנר, לע"מ)
חסר בית בשדרות רוטשילד בתל אביב | צילום: משה מילנר, לע"מ

השאלה: כמה עניים יהיו בישראל ב-2048?

המצב כיום: קו העוני מוגדר בישראל כהכנסה של 5,216 שקלים בחודש כזוג, ו-3,260 שקלים בחודש ליחיד. מספר העניים בישראל הלך וגדל עד 2005 ומאז בקושי השתנה; כיום הוא עומד על 18.5% מהאוכלוסייה (ולפי ארגון לתת הוא בכלל כ-29%). 

המגמות סותרות: מחד יש יותר ילדים עניים - הנתון המעודכן והמפחיד הוא 31% - מאידך מספר הקשישים העניים בישראל ירד עקב העלאת קצבאות השלמות הכנסה לאזרחים ותיקים. המגמות זזות גם לאור שינויים דמוגרפיים בקבוצות שונות באוכלוסייה, אבל בסופו של דבר, ישראל היא בין העניות במדינות ב-OECD. מנתוני ביטוח לאומי עולה שאפילו זוגות עובדים המשתכרים מעל שכר מינימום יתקשו לצאת מעוני. האם מדיניות הרווחה תשתנה בעשורים הקרובים? האם יותר אנשים ישתלבו במעגל העבודה? האם ייוולדו בכל משפחה יותר או פחות ילדים?

תשובת עם ישראל: 27.35% מתושבי ישראל יוגדרו כעניים.

מה למדנו: הציבור מאמין שמספר העניים יטפס משמעותית, אף שאם נסתכל על המצב הנוכחי, זה לא מחויב המציאות. זה מדד כואב במיוחד כי הוא מצביע על אבדן אמון ברשויות, בערבות ההדדית ובתנאים הסוציאליים. 

הפסימיות ביותר הן הנשים הערביות: הן מאמינות שכמעט שליש מהישראלים יהיו עניים. גם צעירות ישראליות מציירות עתיד קודר. תושבי יהודה ושומרון (ובמיוחד הנשים) אופטימיים יחסית ומנבאים שהמספר יישאר זהה. היחידים שמלאי תקווה שהמספר ממש ירד הם גברים דתיים.

ומה אתם חושבים על זה?

 

 


 

נשים יסגרו את הפער?

זוג עובד ביחד (צילום: shutterstock)
כמה אתה מקבל? | צילום: shutterstock


השאלה: מה יהיה ההבדל בשכר בין נשים לגברים בעוד 30 שנה?

המצב כיום: נשים משתכרות בממוצע כ-68% משכר הגברים (כלומר, גבר מקבל בממוצע 11,238 שקלים בחודש, בזמן שנשים משתכרות רק 7,666 שקלים בחודש). החדשות הטובות הן שהפער מצטמצם; הרעות הן שבקצב הנוכחי, כולנו ניטמן בבתי הקברות לפני שזה יגיע לשיוויון: בשנים 2005-2015 קטן הפער ב-5% בלבד. אף שאפליית שכר אסורה, שלל סיבות - החל במיעוט נשים בתפקידי ניהול בכירים וכלה בעובדה שנשים עובדות פחות שעות - מונעות שוויון בשכר. אגב, ככל שמדובר בתפקיד בכיר יותר, הפערים חריפים יותר. אם זה לא מספיק, אז בעוד שמספר המנכ"לים הגברים עמד ב-2015 על 39,784, באותה שנה היו רק 7,279 מנכ"ליות. גם השוואה בינלאומית מציבה את ישראל במקום מביך בין מדינות ה-OECD.

מסדרונות השלטון לא מייצגים דוגמה טובה יותר: אמנם מספר חברות הכנסת גדל בשבע בקדנציה הנוכחית, אבל עדיין עומד רק על קצת יותר מרבע. מה שכן, שיעור ההשתתפות של נשים בשוק התעסוקה הישראלי בולט לטובה ב-OECD. האם זה ישנה את כיוון הספינה?

תשובת עם ישראל: נשים ישתכרו 81% משכר הגברים.

מה למדנו: הציבור בכללותו צייר כמעט במדויק את המציאות שאליה ישראל תגיע אם המגמה תימשך בדיוק כפי שהיא. מגזרים שרואים את העתיד בוורוד הם החרדים, שמאמינים שהשכר כמעט יושווה (93%), והחרדיות (89%). מבחינה גיאוגרפית, הכי מלאי ומלאות תקווה הם חיפאים (88%) ותושבות יהודה ושומרון (87%). בממוצע הכללי עצוב לציין שנשים פסימיות יותר מגברים, והכי פסימיים הם תושבי יהודה ושומרון (גברים) - 72%, נשים בגיל 35-44 (73%), מסורתיים ומסורתיות (79%). 

בכל מקרה, השינוי לא יקרה מעצמו. אם הממשלה תפעל ברצינות לשלב נשים בדירקטוריונים, תעניק תמריצים לחברות שישמרו על שכר שווה, והנורמות יהפכו פער מגדרי בשכר לדבר בלתי נסבל בישראל העתידית - אז השאלה הזו תהפוך למיותרת אף לפני שנתה ה-100 של מדינת ישראל.

ומה אתם חושבים על זה?

 

 


 

יש תקווה לשלום

מנחם בגין, ג'ימי קרטר ואנוואר סאדאת בטקס החתימה על הסכם השלום בקמפ (צילום: Sakchai Lalit | AP)
יש סיכוי לטקס נוסף? | צילום: Sakchai Lalit | AP

השאלה ששאלנו: עם כמה מדינות ערב נוספות תחתום ישראל על הסכמי שלום עד יום עצמאותה ה-100?

המצב כיוםלישראל יש הסכמי שלום עם מצרים ועם ירדן. בנוסף יש לנו יחסים בחמימות משתנה עם שורת מדינות כמו מרוקו ותוניסיה. האם ישראל תכרות הסכמים נוספים בעשורים הקרובים ואולי אף תלך על כל הקופה באמצעות דילים "הכל כלול" כמו היוזמה הסעודית, שלפיה ינרמלו כלל מדינות ערב את יחסיהן עם ישראל - או שהמצב יתדרדר וההסכמים הנוכחיים יקרסו? 

לצורך מדד זה החשבנו 18 מדינות כשכנות שניתן תיאורטית לחתום איתן על הסכמי שלום: סוריה, ירדן, לבנון, עיראק, הרשות הפלסטינית, מצרים, לוב, סודאן, תוניסיה, אלג'יריה, מרוקו, כווית, תימן, איחוד נסיכויות המפרץ, ערב הסעודית, בחריין, עומאן וקטר.

תשובת עם ישראל: ייחתמו שלושה הסכמי שלום חדשים.

מה למדנו: אזרחי ישראל הערבים הם האופטימיים ביותר. לדעתם ישראל תכרות לא פחות משישה הסכמי שלום נוספים - כלומר עוד מדינה שאפשר לנגב בה חומוס מדי חמש שנים. אחריהם החרדים שמפרגנים חמישה הסכמים, והדתיות שמהמרות על ארבעה. החרדיות מצדן יותר פסימיות: לדעתן ישראל תכונן רק שני הסכמי שלום נוספים עד 2048. הכי מתכננות רילוקשיין הן כנראה החילוניות, שמאמינות שישראל תכרות רק הסכם שלום אחד נוסף.

מענייין ששונות עצומה נרשמה בתוך תל אביב: תושביה הגברים מאמינים שייחתמו יותר מארבעה הסכמים,  ולעומת זאת מנבאות התל אביביות שישראל תייצר בקושי שתי חברות חדשות. אותו דבר אצל תושבי יהודה ושומרון, רק הפוך: הגברים מנבאים שני הסכמים, לעומת הנשים בטוחות שייחתמו לפחות ארבעה הסכמים חדשים.

ומה אתם חושבים על זה?

 

 


 

וְכִתְּתוּ חַרְבֹתֵיהֶם לְאִתִּים?

 

חייל וטנק אילוסטרציה (צילום: דובר צהל)
צה"ל בגבול עזה | צילום: דובר צהל

השאלה: לכמה מלחמות או מבצעים רחבי היקף תצא ישראל ב-30 השנה הקרובות?

המצב כיום: מאז הקמתה השתתפה ישראל בשבע מלחמות ובשורה של מבצעים רחבי היקף (דין וחשבון, ענבי זעם, חומת מגן, עופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן). האם ישראל צפויה להמשיך לחיות לפי חרב?

תשובת עם ישראל: עד שנת 2048 נצא ל-7 מלחמות או מבצעים גדולים.

מה למדנו: המצב בקנטים. את טבלת הבעתה מובילים גברים חרדים שמנבאים לא פחות מ-11 מלחמות ב-30 השנים הקרובות. אחריהם תל אביביות ונשים ערביות (10). אגב, ככל שהגיל עולה, החשש ממלחמות מתמתן משמעותית.

הכי מלאות תקווה הן תושבות יהודה ושומרון והדתיים, שעדיין חוזים לפחות חמש מלחמות. אחריהם בתור תושבי הצפון (6). באופן כללי, גברים פרגנו מלחמה אחת פחות מנשים. אולי אחרי כל אלה יגיעו סוף סוף שלושת הסכמי השלום.

ומה אתם חושבים על זה?

 

 


 

מדינה בעודף משקל

חייל בעל עודף משקל (צילום: Sakchai Lalit | AP)
בעיה כבדת משקל | צילום: Sakchai Lalit | AP

השאלה: מה יהיה אחוז הישראלים בעודף משקל בעוד 30 שנה?

המצב כיום: האוכלוסייה בישראל הולכת ומתקשה להתאים לג'ינס שרכשה בשנה שעברה. כ-49% מהישראלים סובלים כיום מעודף משקל, השמנה או השמנת יתר, ויש מומחים הטוענים שהמצב אף גרוע יותר. המגמות לא מעודדות: צריכת הסוכר של מבוגרים ישראלים היא מהגבוהות בעולם, ו-1 מכל 3 ילדים שיסיימו יסודי יסבול מעודף משקל. למעשה, ישראל המקום הראשון באירופה בכל הנוגע לילדים בעלי עודף משקל.

מנגד, בשנים האחרונות המודעות לתופעה גוברת. רבים מהישראלים הביעו בסקרים רצון לרזות והודיעו על השקת דיאטות. בנוסף, מ-2021 יסומנו חלק מהמוצרים המשמינים במדבקה אדומה לאור רפורמה שהעביר לאחרונה משרד הבריאות (אלא אם הלוביסטים של חברות המזון יצליחו להרוג את התקנה הזו). האם נתעמל יותר וחברות המזון ייצרו מוצרים בריאים יותר, או שהן יערימו על הציבור עם ממתיקים מלאכותיים ומגפת ההשמנה רק תחריף?

תשובת עם ישראל: 48.4% מהישראלים יסבלו מעודף משקל.

מה למדנו: זו השאלה היחידה שבה הממוצע של כלל התשובות הולם כמעט במדויק את המציאות הנוכחית. אולי המגמות יבטלו זו את זו? מי שלא חושב כך הן נשים ערביות שניבאו את התחזית הקודרת ביותר, לפיה לא פחות מ-55% מתושבי המדינה יסבלו ממשקל עודף. היחידים שחוששים מעתיד דומה הם בני נוער, תושבי הצפון ותל אביביות. מנגד, יוצאי ברית המועצות מנבאים עתיד ורוד ורזה: 35%. 

ומה אתם חושבים על זה?

 

 


 

צפוף במדינה, צפוף בכיתה

ילדים בבית ספר בנצרת עלית (צילום: משה מילנר, לע"מ)
ילדים בבית ספר בנצרת עלית | צילום: משה מילנר, לע"מ

השאלה: כמה ילדים ילמדו בכיתה ממוצעת בבית ספר יסודי ב-2048?

המצב כיום: 27.4 תלמידים בכיתה ממוצעת ביסודי בשנת 2018 (בחטיבות ובתיכונים הישראלים המצב גרוע אף יותר). הממוצע במדינות ה-OECD נמוך משמעותית: 21 תלמידים בכיתה. נכון, מדי שנה הצפיפות פוחתת, אך בקצב שהולך וקטן. האם משרד החינוך ימשיך להשקיע משאבים כדי להפחית את הצפיפות בכיתות?

תשובת עם ישראל: 29.65 תלמידים בכיתה ממוצעת.

מה למדנו: עם ישראל מאמין שהמצב רק יחריף וילדים ילמדו בכיתות צפופות יותר. הכי מודאגים: חרדיות (38 ילדים), יוצאות ברית המועצות (32) ונשים ערביות (31). בכלל, הנשים פסימיות סביב הסוגייה הזו. מנגד, הגברים הדתיים מאמינים שילדים יוכלו לנשום לרווחה (24 ילדים בכיתה). 

ומה אתם חושבים על זה?

 

 


 

הרובוטים יחליפו אותנו בעבודה?

רובוטים (צילום: jehyun-sung - unsplash)
המחליפים שלנו | צילום: jehyun-sung - unsplash

השאלה: מה יהיה אחוז הרובוטים מכלל העובדים בעוד 30 שנה?

המצב כיום: על פי ההערכות, עד שנת 2030 יעברו אוטומציה כ-38 אחוזים מהמשרות במשק האמריקני. מנגד, במשרד האוצר האמריקני מבהירים שיעברו עוד 50-100 שנה עד שהשינויים האלו יקרו. כך או כך, התקווה היא שהרובוטים לא "יגנבו" עבודות, אלא שייווצרו שלל עבודות חדשות או שנעבוד פחות שעות.

מה יהיה? קשה לדעת. שלל משרות, אפילו טכניות, נותרות בניגוד לכל התחזיות בידיים אנושיות - מלצרים, סבלים, רוקחים ועוד. עם זאת, בחברות הטכנולוגיה עוברות יותר ויותר משרות לרובוטים, במיוחד כששכר המינימום הולך ועולה. 

תשובת עם ישראל: 45% אחוז מהעבודות יעברו לידי רובוטים.

מה למדנו: עם ישראל מאמין שכמעט חצי מהעבודות הנוכחיות יועברו לידי הרובוטים. בעוד שהתחזיות תומכות בהשערה הזאת, מגזרים שונים ציירו תרחישים מגוונים: חרדים טוענים שהרובוטים יקחו כמעט 60% מהמשרות (והחרדיות מרגיעות עם 40%). גם צעירים מתחת לגיל 24 מנבאים שיד הרובוטים תהיה על העליונה (55%) ולצדם עומדים יוצאי ברית המועצות (52%). הכי מפקפקות באוטומציה הן תושבות יהודה ושומרון, שמעריכות כי היקף הרובוטים יהיה נמוך במיוחד ובפער ניכר מכולם - כ-22% בלבד.

ומה אתם חושבים על זה?

 

 


 

מחיר קפה בקופיקס

סניף "קופיקס" בירושלים (צילום: חדשות 2, יוסי זילברמן)
סניף קופיקס בירושלים | צילום: חדשות 2, יוסי זילברמן

השאלה: כמה יעלה קפה ברשת "קופיקס" בשנת 2048?

המצב כיום: קפה בקופיקס עולה חמישה שקלים, תעריף שמשמש אבן בוחן נפלאה למוצרי צריכה במשק. אף שאינו מפוקח, הרשת עושה כל שביכולתה לשמר מחיר קבוע ונמוך שמשמש סימן היכר שלה. אלא שאם עלויות השירותים וחומרי הייצור יאמירו בשנים הקרובות - לקופיקס לא תהיה ברירה אלא להעלות מחירים. כך קרה אשתקד כשהמחיר עלה לשישה שקלים (ואז ירד חזרה).

מדובר בשאלה שטומנת בחובה שלל תהיות: בכמה יאמירו עלויות הייצור, הארנונה וכן הלאה ב-30 השנים הבאות? עד כמה תצליח קופיקס, בהנחה שתפעל לשמר מחיר מינימלי ככל האפשר, לעגן את המחיר הנוכחי? האם יקרה לקפה מה שקרה לגלידה של מקדונלד'ס, שהושק ב-1.90 שקל ב-1993 ועולה היום כארבעה שקלים?

תשובת עם ישראל: 11 שקלים לכוס קפה.

מה למדנו: עם ישראל מאמין שמחיר הקפה יכפיל את עצמו, זאת בהנחה שהשכר וכל שאר הגורמים יישארו שווים - כלומר, המשמעות היא צפי שיוקר המחיה יאמיר משמעותית. הכי פסימיים הם גברים בגיל העמידה (16.87 שקל), חיפאים (16.25 שקל) וערבים (15 שקל), ובהמשך יוצאות ברית המועצות (11.60 שקל) ותל אביבים (עשרה שקלים). הדתיים רואים את העתיד זול הרבה יותר ומעורר תקווה (7.30 שקלים), וכך גם הירושלמים (7.50 שקלים).

ומה אתם חושבים על זה?

 

 


 

גול! כמה פעמים ישראל תשחק במונדיאל?

שחקני נבחרת ישראל בכדורגל מגוננים על שערם, במשחק נגד נבחרת קפריסין (צילום: משה מילנר, לע"מ)
נבחרת ישראל במשחק מול קפריסין | צילום: משה מילנר, לע"מ

השאלה: כמה פעמים תעפיל ישאל למונדיאל ב-30 השנים הקרובות?

המצב כיום: עד כה ישראל שיחקה במונדיאל בודד, ב-1970. היעדר תשתיות ספורטיביות, מחלקות נוער דלות משאבים והשקעות חובבניות מובילות מומחים להעריך שישראל תתקשה להעפיל למונדיאלים גם בהמשך הדרך. בלי שינוי כיוון משמעותי, נבחרת ישראל תישאר נחותה מקצועית. ב-30 שנה הקרובות יתקיימו (פרט לשנת 2018) עוד 7 תחרויות על גביע העולם בכדורגל; האם נכה את התחזיות ונעפיל אליהן?

תשובת עם ישראל: מונדיאל אחד בלבד.

מה למדנו: רוב מוחלט של הישראלים מבקש שלא תבנו על נבחרת ישראל. תקווה מסוימת נרשמה אצל יוצאי ברית המועצות, שמאמינים שישראל תעפיל עד יום העצמאות ה-100 ליותר משלושה טורנירים של הגביע העולמי, ובקרב דתיות וחרדיות שמהמרות על שני טורנירים. מבחינה גיאוגרפית, רק ירושלמים מפרגנים לעתיד הנבחרת. בשאר האזורים לא מנבאים לה אפילו העפלה אחת. הפסימיות הגדולה ביותר נרשמה אצל חיפאים, ערבים, מסורתיים ואנשים בגיל העמידה. אגב, נשים אופטימיות טיפה יותר מגברים בכל הקשור לכדורגל.

ומה אתם חושבים על זה?

 

 


המדגם נערך בקרב 500 משיבים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסיה הבוגרת בישראל (גיל 18-64)