החלום המשותף להורים הוא די בסיסי. מה אנחנו בסך הכל רוצים? שהילד או הילדה יגשימו את החלומות שלהם, יפרצו את תקרת הזכוכית וימצו את הפוטנציאל. אם על הדרך הם גם ירוויחו משכורת יפה, מה טוב. אבל תכלס, רק מעטים מאיתנו יודעים מה לעשות כדי להגדיל את הסיכוי לכך שהדברים האלה באמת יקרו.

החדשות הטובות הן שסביר להניח שממש עכשיו, מתחת לבית שלכם ובכל אזור בארץ, יש מסלולי מצוינות שאליהם הילדים שלכם יכולים להתקבל. ולמה שיצטרפו אליהם? כי זה יפתח להם דלתות לכיתת 5 היחידות במתמטיקה וליחידות הטכנולוגיות של הצבא ויעזור להם באקדמיה ובשוק התעסוקה וההייטק. אבל כדי להגיע לכל זה, חייבים להשקיע קודם בחטיבת הביניים.

הבנתם את הרעיון: רישום של הילד למסלול מצוינות יסדר אותו עכשיו ובעתיד. עכשיו רק נותר להכיר את המסלולים ואת האפשרויות.

עמ"ט: מסלול מצוינות של 6 שנים, 5 יחידות, מקום 1

 

מה זה? "העתודה המדעית טכנולוגית" של משרד החינוך, או בקיצור עמ"ט, היא תכנית מצוינות 6 שנתית של משרד החינוך. מטרתה להעלות את מספר התלמידים שמסיימים מתמטיקה, מדעים ופיזיקה 5 יחידות לימוד והיא מופעלת כיום ב-270 בתי ספר שונים ברמה הארצית מכיתות ז' עד י"ב.

"זו תכנית שפעילה כבר מעל 10 שנים", מספרת בר שיף, מנהלת התכנית מטעם משרד החינוך, "כאשר הכוונה היא להעצים את התלמידים, לא להתייחס אליהם כמובן מאליו ולהכשיר אותם ללימודים במקבץ מקצועות של 5/5/5: מתמטיקה, מקצוע מדעי ומקצוע טכנולוגי".

איך רושמים את הילדים? פשוט מאוד: "כבר בכיתה ו' יש ימי חשיפה אליהם מוזמנים כל התלמידים, שם גם משלבים משחקי חשיבה ופעילויות מדעיות", מסבירה שיף, "כדי לעורר את הסקרנות. אין קריטריונים ואין תנאי קבלה, רק שהתלמידים צריכים לרצות. גם אם יש כיתה עמוסה, רוב המנהלים דואגים לפתוח כיתה נוספת".

למי זה מתאים? הילדים שלכם בחטיבה? בדקו האם תכנית עמ"ט מופעלת בבית הספר. אם היא עוד לא נמצאת שם, בררו בשאר בתי הספר באזור הרישום הגיאוגרפי שלכם. בנוסף, אתם יכולים להיכנס לאתר עמ"ט כדי למצוא את החטיבות והתיכונים שבהם התכנית פעילה.

מסלולי מצוינות של מופ"ת: המפגש בין השכל והרגש

 

מה זה? עמותת מופ"ת (ראשי תיבות של מתמטיקה, פיזיקה ותרבות) מקדמת את לימודי המדעים המדויקים בישראל. זהו מוסד ציבורי שפועל ללא מטרות רווח, עם מחלקות פדגוגיות בשלל תחומים ובהם מדעי המחשב, ערבית, ידע בינלאומי, אנגלית, העצמה ועוד.

לפי שי גיאת, סמנכ"ל העמותה, המטרות מאוד ברורות: "ההשפעה שלנו היא לא רק ברמת התלמיד והכיתה שהוא נמצא בה, אלא ברמה הבית ספרית. לכן, מבחינתנו מה שנדרש זו מעטפת רגשית ולא רק מעטפת מקצועית".

"רוב התלמידים נמנעים מ-5 יחידות מתמטיקה כי הם חוששים", מסבירה אורנה שניידרמן, אשת החזון של מופ"ת. "לכן, העבודה שלנו היא להפיג את הפחד. אנחנו מסבירים להם שזו שפה, אמנם חדשה, מורכבת ומאתגרת, אבל כמו שלומדים כל שפה - אפשר גם ללמוד מתמטיקה".

"בסוף, בשביל לפתור בעיה במתמטיקה, צריך לנהל דיאלוג: למה הילדים סופרים עד 100? למה לא עד 60, כמו השעון? למה בכלל עברנו לבסיס של 10? אם נשאל את השאלות האלה, נבין שהמתמטיקה היא לא אקסיומות, אלא על דברים שניתנים להוכחה ברובם - אבל אנחנו הפכנו אותם לאקסיומה. אם אנחנו מלמדים ילד ששתיים ועוד שתיים זה ארבע, הם צריכים לשאול למה. זה מה שאנחנו עושים: מעודדים אותם לשאול שאלות. בעיקר למה", היא מסבירה.

איך רושמים את הילדים? "מבחינת תנאי קבלה, אנחנו מקבלים כל מי שאין לו ציון שלילי באף מקצוע – עם ממוצע של 70 ומעלה ומשמעת מעולה. במקצועות המתמטיקה והאנגלית, אנחנו מקבלים תלמידים עם ציון של מעל 80. זו קבוצת המועמדים המתאימה".

למי זה מתאים? כיתות המצוינות של מופ"ת פעילות בפריסה ארצית מרשימה, מדימונה ועד קרית שמונה, עם ערב חשיפה פעם בשנה שבה מראים להורים את התכנית - מה יקרה לילד מכיתה ז' ועד י"ב.

"מבחינתנו, חטיבת הביניים היא הצומת שבה מקבלים החלטה. אם ההורים והילד מחליטים להצטרף, מתחיל שלב ההכרה שנמשך כ-36 שעות. הקורס נערך בשעות אחר הצהריים, לומדים בו מתמטיקה, אנגלית ופיזיקה - אבל לא מלמדים בו חומרים שנלמדו אלא יוצרים בו חומרים חדשים", מסבירה שניידרמן.

ילדי הייטק (צילום: \shutterstock by DragonImages)
הכינו את ילדיכם לכל הדרך אל ההייטק | צילום: \shutterstock by DragonImages

נחשון: בדרך למנהיגים של העתיד

 

מה זה? המודל של "נחשון" מבוסס על הפעלת תכניות לימוד שונות בבתי ספר בכל רחבי הארץ, מפקיעין בצפון ועד ירוחם בדרום.

"המטרה שלנו היא לייצר עתודת מנהיגות מדעית במדינת ישראל", מכריז ארז לידור, מנהל התכנית. " אנחנו מנסים לתת לתלמידים לפתח ולבנות את עצמם, עד למקום שבו הם מובילים את התהליך הלימודי-חינוכי".

איך מכניסים את הילדים? כיתת נחשון היא כיתת-אם, שצריכה להיות מוגדרת על ידי בית הספר כ"מדעית", עם מתמטיקה בהיקף  מוגבר ועוד מקצוע מדעי אחד בהיקף דומה. "מבחינת ההורים, אפשר לדבר עם בית הספר ולהפנות את תשומת הלב שלהם לתכנית נחשון. אם זה מעניין את בית הספר, הוא פונה אלינו ", אומר לידור.

"אנחנו מחפשים מחנך שלא מפחד, או יותר נכון מישהו שממש רוצה להוביל את התהליך החינוכי. זה מצריך המון אומץ, כי מקור הסמכות שלו שונה לגמרי ממקור הסמכות של מורה מקצועי בכיתה. חוץ מזה, צריך שהמחנך או המחנכת יהיו מודל לחיקוי".

למי זה מתאים? "אם התלמידים יכולים להתקבל לכיתה המדעית של בית הספר, הם יכולים גם להתקבל לתכנית",

"אנחנו לא מצפים שתלמידים בכיתה י' כבר יידעו מה הם רוצים להיות כשיגדלו, אבל כן מחפשים סקרנות ואת מי שמעניין אותם לגדול גם כאדם ולא רק כתלמיד", ממשיך לידור, "וכמובן מוטיבציה".

לפי אתר התכנית, התלמידים מתקבלים לכיתות על סמך הישגיהם הלימודיים, מעורבותם ותרומתם לחברה ורצונם בפיתוח יכולות ההובלה שלהם. בשטח, זה אומר שהתכנית מתאימה לתלמידים שמעוניינים לשלב בין ההיבט האקדמי והמנהיגותי בחיים שלהם.

 

"המרכז לחינוך סייבר": מחשב נייד מהיום הראשון

 

מה זה?  "המרכז לחינוך סייבר" – עמותה שנוסדה ב 2010 על ידי משרד הביטחון בשותפות עם קרן רש"י ומערך הסייבר הלאומי. "העמותה מפעילה תוכניות, שמקנות מיומנויות, תפיסות וידע הנדרשים בעולם ההייטק, לצמצם פערים חברתיים וליצור הזדמנות שווה לכולם", מספר שגיא בר, מנכ"ל העמותה.

איך רושמים את הילדים? "תוכניות התיכון שלנו הן תלת שנתיות מכיתה י' ועד יב', ופועלות בכיתות איזוריות בפריפריה הגיאוגרפית-חברתית.  צוות מטעמנו מגיע לכיתות ט' להסביר על התוכניות. לאחר הרישום, מתחיל תהליך מיון שבודק התאמה שכן התוכניות דורשות השקעה והתמדה ממושכות. המשתתפים מקבלים מחשב נייד לשימושם האישי במשך התוכנית.

למי זה מתאים? "אנו מציעים שלוש תוכניות מצוינות לגילאי תיכון לקהלים שונים המיועדות להכשיר את המשתתפים/ות לתפקידי טכנולוגיה בשירותם הצבאי, בשותפות עם צה"ל ובפרט יחידה 8200.
'מגשימים סייבר' - מכשירה נערים ונערות מצטיינים מהפריפריה לידע ומיומנויות בתחומי המחשבים, התכנות והסייבר. 65% מהבוגרים/ות מתקבלים לתפקידי טכנולוגיה וסייבר בצה"ל.

'ממריאות' - מיועדת לנערות מצטיינות מכל הארץ ומכשירה את המשתתפות לתחומי מחקר סייבר, תכנות ורשתות.

'מגשימים AI' - ממוקדת בתחומי הדאטה, בינה מלאכותית וטכנולוגיה ופונה לבני ובנות נוער מצטיינים מהפריפריה המתעניינים במחקר ומדעים.

כדי להכין לתוכניות התיכון, פיתחנו תוכנית מצוינות לגילאי חטיבת ביניים שנקראת סטארטק", ממשיך שגיא, "והיא נמשכת שנתיים, לכיתות ח' ו-ט' ונלמדת בשעות אחר הצהריים, בתוך בתי הספר. בסטארטק הדגש הוא על התנסות חווייתית במגוון תחומי טכנולוגיה, פיתוח תחושת מסוגלות ומוטיבציה לתחום. המטרה היא שתוך כדי המשתתפים יוכלו להשתלב בקלות במעגלי המצוינות בחטיבה וגם בהמשך במסלולי מצוינות בתיכון".

"תכנית נוספת שלנו לחטיבות הביניים נקראת און-טופ והיא יוזמה משותפת עם קרן טראמפ שמאפשרת לבתי ספר להביא תוכנית מצוינות לתוך שעות הלימודים.  בזכות חומרי לימודי חדשניים ופדגוגיה פורצת דרך, לצד הכשרת מורים מוקפדת, התוכנית מצליחה להטמיע יכולת למידה עצמאית ופתרון בעיות לצד תפיסות מצוינות באמצעות לימודי תכנות ומתמטיקה יישומית".

כיתות מצוינות עירוניות - לקדם את הילדים ואת ישראל

 

מה זה? כיתות המצוינות העירוניות בשיתוף קרן טראמפ מתמקדות ב לימודי מתמטיקה ומדעים בהקשרים מחיי היום יום כמו רפואה, סייבר והייטק. מה זה אומר? שבמקום ללמוד על פרבולה רק כתרגיל בכיתה, התלמידים משתמשים במתמטיקה בהקשרים של התפשטות מגפות, סטטיסטיקות של שחקני כדורסל או הבנת הטכנולוגיה שמאחורי יו-טיוב ואינסטגרם.

"בישראל של היום, הילדים שנמצאים בכיתות המצוינות בחטיבה, הם 9% של המצטיינים במבחן פיז"ה והם אלה שימשיכו ל-5 יחידות מתמטיקה בתיכון, ל- 8200 בצבא ולטכניון ומשם ימשיכו אל ההייטק". מסבירה סיון לנדמן, אחראית שותפיות מקומיות בקרן טראמפ.

איך רושמים את הילדים? "בפועל, הכיתות נפתחות בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות. מעל עשרים ערים כבר פתחו כיתות מצוינות חדשות כדי לתת הזדמנות לעוד תלמידות ותלמידים, שרוצים לעלות על מסלול המצוינות בחטיבות הביניים, מספרת לנדמן, " אפשר לדרוש את זה מהרשות המקומית - במידה וזה עוד לא קיים".

למי זה מתאים? לכל תלמידי חטיבות הביניים בארץ שנכונים לאתגר. "התלמידים מקבלים תוספת של שעות שבועיות ומורים מצוינים. זה דורש השקעה מצד התלמיד, אבל זה משתלם".

אוניברסיטת בר אילן: תואר ראשון כבר בתיכון

 

מה זה? "תכנית לנוער מוכשר במתמטיקה" של אוניברסיטת בר אילן מורכבת למעשה משתי תכניות: אחת לכיתות ו'-ז' ואחת לכיתות ח', ט' ו-י'.

המסלול הראשון הוא מעין תכנית העשרה, בה לומדים מתמטיקה ברמה גבוהה ובעיקר מנגישים נושאים מדעיים מתואר ראשון ושני לרמה המתאימה לילדים ביסודי ובחטיבה. מלבד הקניית כלים לפיתוח חשיבה מתמטית, התכנית חושפת את הילדים לתורת המשחקים, תורת המספרים האלמנטרית ועוד.

לעומתה, התכנית השנייה היא תכנית האצה לבגרות: "זו למעשה תכנית הדגל שלנו", מספר נעם שרעבי, סמנכ"ל התכנית באוניברסיטת בר אילן. " בסוף כיתה י', מיד אחרי הבגרות שהיא בדרך כלל בחודש מאי, התלמידים יכולים להתחיל ללמוד לתואר ראשון בכל אוניברסיטה שהם יבחרו. זה כולל מסלולי מתמטיקה, פיזיקה, מחשבים ואת כל סוגי ההנדסות שיש בבר אילן. הם לא צריכים פסיכומטרי ולא שום דבר נוסף. רק על סמך זה שהם בוגרי התכנית - הם מתקבלים לתואר ראשון".

איך מכניסים את הילדים? "נקודות הכניסה לתכנית הן כיתות ה', ו', ז' או ח', התלמידים צריכים להירשם לבחינת קבלה ואפשר לעשות את זה דרך האתר. הבחינה בודקת גם ידע מתמטי שנרכש עד לאותה נקודת זמן וגם שאלות ששואבות השראה מהפסיכומטרי - כדי לזהות חשיבה מתמטית", אומר שרעבי. 

למי זה מתאים? "אם הילד סקרן למתמטיקה, מתעניין בתחום ובעיקר משעמם לו בכיתה והוא רוצה לאתגר את עצמו - יכול להיות שתכנית כזו תתאים עבורנו", מסביר שרעבי.

"חוץ מזה, צריך להבין למה קוראים לזה 'התכנית לנוער מוכשר במתמטיקה': כי אם אתה מוכשר - אנחנו נביא אותך להצטיינות. יש לנו את שיטות ההוראה שלנו, את המורים המיומנים ואת הניסיון של מעל 40 שנה. בסוף, זה מוכיח את עצמו".

כך תדאגו שהילדים לא יפספסו את הרכבת למסלול מצוינות נחשק

 

לסיכום, מצוינות כבר בחטיבת הביניים ואין סיבה שהילדים שלכם לא יהיו חלק ממנה ויעלו על מסלול של הצלחה- אבל בשביל זה אתם צריכים להתעקש להיות בלופ.

אל תחכו שהרכבת תעזוב את התחנה. עצרו עכשיו כדי לשאול את המורים בחטיבה מה מלמדים בכיתות ואיך בדיוק מחלקים את הילדים להקבצות, דרשו עוד מסלולי מצוינות בעיר שלכם ובררו מה קורה במסגרות שאינן פורמליות (כמו חוגים ותכניות לימודים של עמותות חיצוניות).

ספוילר: אתם עומדים לגלות שקיימים המון מסלולי מצוינות מעולים, שיאפשרו לילדים שלכם למצות את הפוטנציאל הטמון בהם ושבכלל לא ידעתם על קיומם. אז אל תשאירו אותם מאחור.