מי שלא הבין את זה קודם, באה הקורונה והסבירה לו - ללמוד במאה העשרים ואחת זה כבר מזמן לא רק לשבת בכיתה כדי להעתיק מהלוח ולשנן למבחן. היום על מנת לשרוד, לתפקד ולהצליח בחיים צריך לעלות מדרגה. חייבים לדעת להתמודד עם אתגרים חדשים בתנאים של חוסר וודאות ולהיות מסוגלים לפתור בעיות מורכבות ומפתיעות.
זה מתחיל מהדברים הפשוטים של החיים. פעם הטלפון צלצל, הרמנו ואמרנו הלו. היום צריך להיות חצי מתכנת כדי להבין מה קורה שם, שלא לדבר על לעדכן גרסאות ולהתחמק מווירוסים. פעם מה שאמרו בחדשות בשמונה היה תורה מסיני. היום כולנו הפכנו לשפני טרגוט של קמפיינים מתוחכמים. כבר אין מדורת שבט וצריך לדעת למצוא את האמת בתוך כל הפייק.
עד לפני עשר שנים כדי להתקבל לעבודה היה צריך תעודת בגרות מעולה ותואר ממוסד אקדמי איכותי. היום אלו יביאו אותך רק עד לפתח הדלת. בפנים מחכה לך משימה שתבדוק את יכולתך בתנאי אמת. בהייטק יבדקו אם את יכולה ללמד את עצמך שפת תכנות חדשה במהירות ולכתוב קוד שפותר בעיה. בשיווק ירצו לראות אם תוכל לגבש קמפיין יצירתי ולהציג אותו בצורה משכנעת.
זה לא סוד שמבחני החיים לא נראים כמו תרגיל מספר לימוד. במציאות של רובנו אין משוואות ריבועיות ואין מושא ישיר. אבל אסור להתבלבל, גם אין דרך קיצור ללמידה. מדענית שעושה ניסוי חייבת לדעת המון מדע. עורכת דין שמכינה כתב תביעה חייבת לדעת המון פסיקה. מי שחושב שיש מסלול עוקף, כי 'כל הידע נמצא בגוגל', סופו למצוא את עצמו מתגלה כשטחי וחרטטן.
מה שעוד יותר מורכב במציאות החדשה זה לחשוב על הילדים שלנו ומה אנחנו כהורים יכולים לעשות כדי לעזור להם. העולם השתנה לנו כל כך מהר עד שלא שמנו לב שתקענו אותם עם החינוך של פעם. היינו כל כך שבויים בנוסטלגיה לתקופת הילדות שלנו, עד שפעלנו על אוטומט. קראנו להם את אותם ספרים שהורינו קראו לנו לפני השינה וחזרנו וסיפרנו להם איך אנחנו היינו בגילם.
לא הסתכלנו הצידה וככה לא שמנו לב שהחינוך במדינות אחרות כבר עלה כיתה. גם שם צוברים ידע ובונים טכניקה, אבל רק במה שחשוב באמת. לא רק כדי להקיא למבחן ולשכוח, אלא כדי שיהיה עם מה לחשוב. מקדישים זמן כדי להבין ולהעמיק, מביאים בעיות מהעולם האמיתי ופותרים אותן ביחד. אלו המיומנויות שה-OECD בודק במבחן פיז"ה שיתקיים השנה, ובו אנחנו לא ממש טובים.
כדי לשדרג את החינוך של הילדים שלנו, הממשלה תצטרך להתאים את תכנית הלימודים לסטנדרטים הבינלאומיים, כי כך עשו המדינות שמצליחות. אבל בניגוד לעולם הישן שבו הממשלה עושה וזה מספיק, בעידן הנוכחי צריך הרבה יותר. הקורונה מראה לנו שהרבה יהיה תלוי במוטיבציה האישית של כל ילד וילדה, בחוסן הנפשי ובכישורי הלמידה שלהם.
אסור לנו להשאיר אותם לבד בשלב הזה. הם זקוקים למבוגרים שיאירו להם את הדרך, להורים ולמורים שיתנו להם יד וכתף ויוודאו שהם לא מוצאים את עצמם בצד הלא נכון של הפערים. חינוך זה לא שגר ושכח, מי שחושב שהוא ישגר את הילדים לבית ספר והכל יהיה טוב, שישכח מזה.
כאנשי חינוך וכהורים, אנחנו נדרשים לעכל ומהר את זה שהילדים שלנו צריכים היום ועכשיו ללמוד בדרך אחרת לגמרי מזו שאנחנו למדנו כשהיינו ילדים. העולם של היום מהיר, מתוחכם ותחרותי יותר מאי פעם. זו אחריות של כולנו, ממשלה, הורים ומורים ביחד, להכין אותם לקראתו.