שיעור באזרחות: נאמני זכויות הילד

זכות, אחריות, חובה, שוויון, אפליה, ענישה, כבוד האדם - עבור תלמידי חטיבות הביניים ב-20 בתי ספר בישראל, המילים האלה הן לא מילים ריקות, אלא הנעה לפעולה. תכנית לימוד חדשה, א.א* נאמני זכויות שמה, שנכנסה כפיילוט לתכנית הלימודים לפני כשנתיים, מתעתדת להנחיל לתלמידי חטיבות הביניים מהן הזכויות והחובות שחלות עליהם כתלמידי מערכת החינוך.

תשתית ערכית לחינוך אמיתי

לפני למעלה משני עשורים, ב-1991, אישרה ישראל את האמנה לזכויות הילד. בכך, קיבלה על עצמה המדינה לפעול ברוח הדברים הכתובים במסמך. "האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד הינה התשתית הערכית, המוסרית והאזרחית לחינוך איכותי", סבורה טובה בן ארי, מפקחת ארצית במנהל הפדגוגי על זכויות תלמידי במערכת החינוך, "באמצעותה, ניתן לבנות מארג יחסים בין אישיים ומפגשי שיח בין בני נוער וילדים לבין עצמם ובינם לבין מבוגרים.

"הטמעת עקרונות האמנה בדרכי ההתנהלות והחשיבה של בני נוער תאפשר להם לפתח מודעות לצרכים, אתגרים ובעיות חברתיות וסביבתיות שונות המעסיקות בני נוער בכלל.

"האמנה לזכויות הילד מבטיחה לילדים מגוון רחב של זכויות - אזרחיות, פוליטיות, חברתיות, כלכליות ותרבותיות", ממשיכה בן ארי, שגם עומדת מאחורי היוזמה, "אנחנו מאמינים, כי חיוני שבני נוער שיכירו את מגוון הזכויות, יבינו את תחומי האחריות האישית והקבוצתית שלהם ושל אחרים בחברה לשם מימוש הזכויות. אחת ממטרות תכנית הלימוד היא לאפשר לבני הנוער להוביל יוזמות חברתיות – שנועדו להרחיב את הידע בנושא אמנת הזכויות ואפשרויות יישומה".

תכנית א.א* נאמני זכויות, פותחה על ידי משרד החינוך בשיתוף יוניצף ישראל. ייעודה של התכנית הוא הקמת קבוצות של מנהיגות בני נוער ביישובים שונים, שתפקידם להעלות את המודעות לנושא זכויות ילדים ובני נוער ולפעול למען יישום ומימוש זכויות אלו בקהילתם.

לומדים את נושא האמנה והזכויות התלמידים הם חלק ממקבלי ההחלטות

ליישום התכנית נבחרו 20 חטיבות ביניים ברחבי הארץ, כאשר למנהלים ניתנה האפשרות לבחור את הכיתה שתלמד את התכנית ותעביר את מסריה לשאר תלמידי בית הספר. כל כיתה שנבחרה זוכה לשעתיים שבועיות של לימודים, במהלכן נחשפים התלמידים לתחומי הידע ולמטרות התכנית.

התחומים המדוברים הם: לימוד זכויות התלמיד וזכויות האחר, מהם תחומי אחריותם של התלמידים ברמה אישית וקהילתית, קידום יוזמות והתנדבות לפעילות אזרחית וכדומה. בסיום שנת הלימודים, בני הנוער מקבלים מספר שעות מרוכזות בנושא. ההחלטה מתי לקיים את ימי הלימוד משותפת לבני הנוער ולצוות החינוכי עצמו, שכן במשרד החינוך מאמינים כי על הילדים עצמם להיות חלק ממקבלי ההחלטות.

"גם המנהלים הבינו שזה למעשה הכלי שלהם לבניית משמעת מסודרת ורהוטה, כי עוברים משפת ציווי לשפה של זכויות, אחריות וחובות", אומרת בן ארי.

"התכנית א.א* נאמני זכויות כתכנית לפיתוח אחריות אזרחית, מחייבת את בני הנוער לקחת אחריות ולבצע יוזמה משמעותית ביישוב, יוזמה שיש לה השפעה על חייהם ומימוש זכויותיהם של ילדים ובני נוער אחרים", מעידה בן ארי ומספרת על מגוון פעילויות שבני נוער יזמו והובילו בשנתיים האחרונות.

"בחטיבת הביניים "ירכא" בלוד, עומדים הילדים להפיק פנקס זכויות לילדים בעלי צרכים מיוחדים, ב"אחד העם" בפתח תקווה, החליטה הקבוצה לטפל בנושא זכויות הילד החולה, על מנת שתוכל לספק מידע לילדים המאושפזים בבתי החולים בעיר בנוגע לזכויותיהם לכשיחזרו לבית הספר ומה זכויות הוריהם.

ב"מקיף ח'" בראשון לציון, קבוצת נאמני זכויות בחרה להתמקד בהטמעת הזכות של כל תלמיד להיקרא בשמו הפרטי ולא בשם אחר הפוגע בו. לשם כך, העבירו אלה שאלון עמדות בנושא בקרב התלמידים.

בבית הספר "עירוני א'" בתל אביב, יזמו תערוכת צילומים וארגנו עצרת וצעדת תלמידים נאמני זכויות מערים נוספות כמו ראשון לציון ואשקלון. הצעדה עברה לאורך רחוב אבן גבירול בת"א והסתיימה בהתכנסות ברחבת עיריית ת"א".

שירה ארבל מבית הספר החורש מפסלת דמות הפסלים של תלמידי זיכרון יעקב

נכון לשנת הלימודים הנוכחית, כ-600 תלמידי חטיבות ביניים בישראל לומדים את נושא האמנה והזכויות. לדברי בן ארי, גם המורים מקבלים הדרכה והשתלמויות בנושא, כדי שידעו להכשיר את בני הנוער.

"למדנו את זכויות הילד ואת האמנה והתחלנו להפיץ את הנושאים בין תלמידי בית הספר שלנו ובתי ספר שכנים", מספרת שירה ארבל, תלמידת כיתה ח' בבית הספר "החורש" בזיכרון יעקב. שירה, יו"ר מועצת התלמידים בבית ספרה, ושאר התלמידים נאמני יוניצף, הנגישו את התכנית עבור תלמידי כיתות ה' ביישוב.

"בחרנו לעסוק בנושא שיוויון ואי אפליה ובנינו ביחד עם המורות שעוסקות בתכנית מערכי שיעור, הכנו הפעלות ומצגות, עם קלפים, גלגלי זכויות ועוד. העברנו להם בצורה שנגעה להם, שהיתה קרובה לעולמם".

בנוסף, עבדו התלמידים על יצירת אמנות בהדרכת אמנית שהגיע לבית הספר ופיסלו דמויות מאריחי איטונג, כשכל דמות הביעה ערך אחר, סבלנות שיוויון ואהבה. "בחרתי בתכנית הזו ביחד עם טובה בן ארי, כדי למנף עוד תשתית של שיח חברתי ערכי בין תלמידי בית הספר", מוסיפה גלית כץ, מנהלת בית הספר "החורש".

"הדיאלוג בין הילדים לבין עצמם, הבחינה שלהם מה ראוי והגון, מה מאפשר צמיחה - רק ילדים שמבינים זאת יכולים להתבונן באהבה ובאכפתיות בחבריהם. זו פלטפורמה מדהימה שהילדים מובילים. ברור שגם המורים יכלו להעביר לילדים את עיקרי התכנית, אבל אני מוצאת שזו הזדמנות לתת לילדים לבטא את כישורי המנהיגות שלהם, והם עושים את זה בצורה נפלאה שמעניקה לתכנית ערך מוסף".