שבת "חיי שרה" בעיר האבות חברון היא כבר מסורת של שנים. מזה 25 שנה שבשבת המיוחדת הזו עולים לעיר רבבות מתפללים ומאמינים שמגיעים להתארח בעיר חברון, להעניק חיבוק ענק לאבות ולאימהות ולשאוב מהם עוז רוח ותעצומות נפש, הם ממלאים את חברון ומתמלאים בעצמם מהאווירה המיוחדת ומהקדושה שבאוויר.

כאמור לאורך השנים שבת "חיי שרה" הפכה לחג של ממש בלוח השנה היהודי: החג של עיר האבות. וזה לא סתם מועד שרירותי, בפרשת "חיי שרה" הנקראת בשבת זו מסופר סיפור רכישת השדה בו שוכנת מערת המכפלה על ידי אברהם אבינו מעפרון החיתי, על מנת לקבור בה את אשתו, שרה אימנו. לימים נקברו באותה חלקה כל אבות ואימהות האומה – אברהם אבינו עצמו, יצחק אבינו ורבקה אימנו, יעקב אבינו ולאה אימנו ולפי חלק מהמדרשים גם אדם וחווה שהיו האדם הראשון ואם כל חי.

שבת "חיי שרה" שבחברון משכה אליה לאורך השנים המוני אנשים ביניהם גם פוליטיקאים, אנשי ציבור, רבנים ומובילים בחברה הישראלית. מעבר לכך השבת ידועה גם בהיותה שוברת שיאים של ממש. בשנה שעברה (תש"פ) הגיעו לשבת קרוב ל-50 אלף מתארחים, המספר הרב ביותר מאז הוקמה המסורת. מעבר לכך, גם סעודות השבת במקום שברו שיאים והפכו לסעודות השבת הגדולות ביותר בעולם הכוללות אלפי אנשים שסועדים זה לצד זה בקירוב לבבות ובנועם.

שבת חיי שרה (צילום: אלימלך קרזן)
מסורת של שנים | צילום: אלימלך קרזן

 ירידה של לפחות תשעים אחוזים בהיקף האורחים

בשנה הנוכחית, עקב מגפת הקורונה, הגישה הפיזית אל האבות והאימהות מוגבלת ורבבות היהודים שרגילים היו לבוא ולבקר בעיר – לא יוכלו לעשות זאת. "ברור לכולם שמה שהיה בשנה שעברה לא יכול לקרות השנה", מספר נעם ארנון – דובר היישוב היהודי בחברון, "בשנה שעברה היו פה כמעט חמישים אלף איש. מדובר בהתכנסויות עצומות, אוהלים שמכניסים אלפי אנשים לארוחות ביחד, תפילות שבת בקנה מידה עצום, הרצאות, שיעורים שיש בהם מאות אנשים, אירוח של משפחות שכל אחת מהן מארחת עשרות אנשים, לינה בבית הספר ובאכסניות. בשבתות האלו אפשר לראות ברחובות עשרות אלפי אנשים שהולכים ביחד. השנה זה פשוט לא מתאפשר".

כאמור, לאור הנחיות משרד הבריאות והבעייתיות שבהתקהלות בשעה שכל העולם כולו סופג מכה קשה לאור משבר הקורונה – עלתה השאלה בקרב מארגני השבת מה *כן* אפשר לעשות. "היו כמה דעות מכיוונים שונים", משתף ארנון, "יש מי שנקטו בעמדה מחמירה ביותר וטענו שצריך להיות סגר מוחלט שלא יאפשר בכלל להתפלל במערת המכפלה. לעומת זאת היו מי שדגלו בגישה יותר מקלה וטענו שאפשר לשמור על כללי התו הסגול ולאפשר לכמות מוגבלת של אנשים להגיע ולהתפלל בחוץ תוך שמירת מרחק ועטית מסכות".

חילוקי הדעות הללו נידונו בשבועות האחרונות, אולם בסופו של דבר משטרת ישראל לקחה את הצד המחמיר ביותר. "כרגע נמסר לנו שיהיה פה סוג של סגר שלא יאפשר לאנשים להגיע בכלל", מספר ארנון, "אני באופן אישי לא בעד זה. אני חושב שאפשר לקיים את האירוע תוך שמירה על הכללים והבריאות. בינתיים, לפחות מבחינה פורמלית, המערה תהיה סגורה לאחר כניסת השבת ואורחים לא יוכלו להיכנס. אנחנו נערכים לירידה של לפחות תשעים אחוזים בהיקף האורחים".

שבת חיי שרה (צילום: אלימלך קרזן)
"יהיה פה סגר שלא יאפשר לאנשים להגיע בכלל" | צילום: אלימלך קרזן

 שגרירות עם ישראל בחברון

אז עד שההחלטה תהיה ברורה, ביישוב היהודי בחברון החליטו לא לחכות ולסלול דרך אחת לחיזוק השורשים וחיבור לאבות ולאימהות של כולנו. באמצעות מבצע התרמה ענק אותו יזמו, יוכל עם ישראל לחזק את חברון ולתמוך בהרחבת היישוב היהודי בעיר. כספי התרומות יאפשרו לקדם שני פרויקטים משמעותיים וחשובים: שיקום ובניין הרובע היהודי העתיק בחברון וגאולת בתים סביב מערת המכפלה.

"התחושה שלנו בעיקר בימים האלה, היא שאנחנו שגרירות עם ישראל בחברון", מסכם ארנון, "גם כשלא ניתן להגיע והמקום סגור לרבבות שרצו לקחת חלק, אנחנו נמצאים כאן בשבילם, לא בשביל עצמנו. מבחינתנו מדובר בשליחות שהיא שלא תמיד הכי קלה אבל היא מאתגרת ויש בה המון משמעות. סך הכל האבות והאימהות הם השורשים שלנו וכידוע - עץ בלי שורשים לא יכול לעמוד. אנחנו רואים שעם ישראל חי ויש לו פירות, צריך לזכור שהפירות האלה מתחילה בשורשים שנמצאים בעומק המערה. בנוסף, כדאי לזכור שהשורש ואפילו השם של מדינת ישראל נמצא במערת המכפלה – כי יעקב אבינו הוא "ישראל" הראשון בעולם. כשאנחנו נתפלל שם, אנחנו בעצם מייצגים את כל עם ישראל בתחושה הזו של חיבור לשורשים. השנה מתחברים לחברון גם מרחוק, ממשיכים את דרכם של האבות והאימהות ותורמים לקניין ובניין עיר האבות. פותחים את הלב ומחזירים אהבה לחברון".