1. 1948 - פרסומות לסבון אמה
למען האמת, אמה נכנסה לחיינו עוד לפני קום המדינה עם התלבושת הקצרה וסרט הראש, אותם הדהדה מאוחר יותר חנה לסלאו עם דמותה קלרה המנקה. אבל לא רק הפרסומות - הריח והמרקם של הסבון הצהבהב נצרבו גם הם בזיכרון הקולקטיבי.
2. 1951 - המצאת הפתיתים
החיבה שלנו לפתיתים ממש לא מקרית - יש להם קשר הדוק להיסטוריה שלנו. בתקופת הצנע ביקש ראש הממשלה דוד בן גוריון מחברת אסם לייצר תחליף אורז מבוסס חיטה וכך נולד לו הכינוי שקיבלו הפתיתים בראשית ימיהם - "אורז בן גוריון".
3. 1954 - משכית
עשרים שנה לאחר שהוקם "אתא", מפעל הטקסטיל המיתולוגי שסיפק את המדים לצה"ל ודאג לצרכי הלבוש שקיבלו אזרחי ישראל מהמדינה בתקופת הצנע, קם לו מותג שונה בתכלית. "משכית" החל כפרויקט ממשלתי שסיפק תעסוקה לעולות חדשות שהתמחו בעבודות יד, אך הפך תוך שנים בודדות למותג פרטי ששם את ישראל על מפת האופנה העולמית. אין פלא ששני המותגים האלה זכו לתחייה מחודשת בשנים האחרונות.
4. 1956 - שרוליק
גם אם אתם לא יודעים את שמו או מהיכן הגיע, סביר שדמותו של שרוליק, שהגה הקריקטוריסט והמאיר דוש, טבועה לכם בראש. עד היום האאוטפיט של שרוליק נחשב לסמל של הצבר המצוי - כובע טמבל, סנדלים תנ"כים ומכנסי חאקי קצרים.
5. 1963 - הרטוריקה של "הגשש החיוור"
אם היום משתתפי "האח הגדול" יכולים לייצר שינויים של ממש בשפה העברית, בעשורים המוקדמים של המדינה היו אלה גברי, שייקה ופולי שהחידושים המילוליים שלהם לא פסחו על אף ישראלי.
6. 1967 - "הוא הלך בשדות" (הסרט)
אסי דיין הצעיר ואיריס יוטבת הקימו לתחייה את הרומן של משה שמיר על סיפור האהבה בין הצבר לעולה החדשה, שגרמה לדור שלם של צעירות לרצות לקרוא לילדים שלהן אורי ומיקה.
7. 1970 - צביקה פיק ב"שיער"
לא רק שקיבלנו גרסה משלנו למחזמר שהוא הייצוג המפורסם ביותר של חגיגת האהבה ההיפית של שנות השישים, היא גם הייתה הפריצה הגדולה של צביקה פיק, עד אז זמר בלהקות שוליים ומאותו רגע - כוכב.
8. 1971 - "חדווה ושלומיק"
ההוכחה שהדיון בתרבות נמוכה אל מול גבוהה תמיד היה איתנו. "חדווה ושלומיק" זכתה לאהדת הקהל בעוד המבקרים קטלו אותה על רמתה הירודה, אבל לרשימה הזאת היא נכנסת בעיקר בגלל שיר הפתיחה בביצועה של מירי אלוני, שגם מי שמעולם לא ראה שנייה מהסדרה יודע לשיר בעל פה.
9. 1972 - "מציצים" / 1978 - "אסקימו לימון"
אם נחפש את השורשים הקולנועיים לניצוצות הראשונים בתרבות הישראלית של מה שמכונה היום "תרבות האונס" - הם נמצאים ממש כאן, עם שני סרטים שהיו אהודים במיוחד על הקהל בארץ וגם בחו"ל, ולימדו דורות שלמים של גברים איך מתנהגים לנשים.
10. 1973 - האירוויזיון הראשון
שבעה חודשים אחרי אולימפיאדת מינכן ועם ליווי מאבטחים בהתאם, אילנית מייצגת את ישראל באירוויזיון הראשון בהשתתפותנו, מגיעה למקום הרביעי המכובד ומותירה את העם באובססיה לשיער בלונד חלק.
11. 1974 - במקרה הכינותי מראש
לא פחות מ-300 פרקים היו ל"מלאכת יד עם בתיה עוזיאל" - האישה ששמה עדיין נחשב לנרדף למלאכות יד והתחילה טרנד חוגי מלאכה ברחבי הארץ שלא סירב לדעוך גם שנים אחרי שהסדרה ירדה. אם לשפוט לפי האהבה המקומית שלנו לפינטרסט ולמקס סטוק, אפשר לומר שהאובססיה ל"עשי זאת בעצמך" עדיין איתנו.
12. 1975 - "מהמטבח באהבה"
אם בבית ההורים שלכם אין את ספר הבישול של רות סירקיס, זה כנראה כי הם בדיוק הלוו אותו לאחד השכנים. לאחר שהתגוררה כמה שנים בלוס אנג'לס, סירקיס חזרה לארץ ופירסמה את הספר שהפך לקאנוני בתחום הבישול הביתי והביא למטבח הישראלי טעמים מהעולם.
13. 1976 - "גבעת חלפון אינה עונה"
ישנם המון סרטי פולחן ישראלים שראויים להיכנס לרשימה הזאת, כמו "אלכס חולה אהבה" או "חגיגה בסנוקר", אבל השילוב בין אסי דיין, הגשש החיוור, טוביה צפיר והאתוס המילואימניקי הופכים את "גבעת חלפון" לסרט הקאלט הישראלי האולטימטיבי.
14. 1976 – "רגע עם דודלי"
האמת היא שקל מאוד לראות איך ההזיה שהיא חביתוש והילד המעט ג'נדר קוויר שהוא רגע עוברים מסך גם היום ומצליחים להפנט דור חדש של ילדים. עבור המבוגרים שגדלו בשנות השבעים הם היו האופציה היחידה, אבל אין תלונות, בטח כשקיבלנו שנים של שידורים חוזרים ואת סדרת הבת "בבית של פיסטוק".
15. 1978 - "אבניבי" זוכה באירוויזיון
יזהר כהן מוכיח שקליל ושמח גובר על מרגש ופטריוטי, ומרוויח עבור ישראל את הזכייה הראשונה באירוויזיון שגם מייצגת היטב את העובדה שהדיסקו הגיע למחוזותינו בזמן אמת.
16. 1978 - "הלהקה"
אולי זו סצנת הלבן, ביצועי השירים עתירי ההעמדה או העובדה שהקאסט כולו הצליח להיראות סקסי וקול במדים צבאיים - מה שבטוח, קשה לפרק את "הלהקה" למרכיבי הצלחה בודדים שהופכים אותו לסרט הבלתי רשמי הכה מוצדק של יום העצמאות.
17. 1979 - השלישייה ב"דיזנגוף 99"
האם סרט הקאלט בכיכובם של גידי גוב, ענת עצמון, גלי עטרי ומאיר סוויסה היה הופך לכזה ללא סצנת הסקס בין השלושה הראשונים? סביר שכן, אבל הוא לא היה מותיר אותנו עם זקפה לאומית או נותן לגברים ונשים אופציות לפנטזיות פחות חד צדדיות מאלה של "אסקימו לימון".
18. 1979 - "שיר הפרחה" מ"שלאגר"
למרות שמאחורי השיר עומדים אסי דיין וצביקה פיק, צמד אשכנזים, עפרה חזה הייתה זו שהפכה את המנון הפרחות למעצים ועודדה דורות רבים של נשים - מזרחיות לצד אשכנזיות - לעוף עליו בקריוקי.
19. 1980 - "אלינור"
שנה לאחר שהשתחרר מהכלא, הוציא זוהר ארגוב את אלבום הבכורה שלו, "אלינור", שהפיק יהודה קיסר והוקלט בטייפ במועדון הופעות ביפו. ההקלטה החובבנית לא מנעה מארגוב להפוך מיד למלך הזמר המזרחי, עם שירים שמהווים את אבן היסוד של הז'אנר עד היום וגם נותנים לאשכנזים עוגן פוליטיקלי קורקט לאחוז בו.
20. 1980 - סרטי המתיחות של יהודה ברקן
שבע שנים לפני שנתן לנו את "אבא גנוב" המיתולוגי, החל ברקן להפיק ולביים סרטי מתיחות, לאחר שבעשור שלפני ביצע אותן ברדיו. כיום קשה להאמין שנהנינו מהמתיחות הדי מטופשות, שלא פעם גם כללו אישה שכל תפקידה הוא לחשוף את החזה, אבל בשנות השמונים הקלטות האלה פרנסו לא מעט ספריות וידאו.
21. 1980 - תמי בן עמי בגוטקס
למרות ההצלחה המסחררת של מותג בגדי הים גוטקס בעולם כולו, נדמה שהתודעה הישראלית לא יכולה להפריד בינו לבין שמה של תמי בן עמי, שהייתה דוגמנית הבית הראשונה של חברת בגדי הים. הצילומים של בן עמי בבגדי הים הם על זמניים, לא סובלים מפשעי האופנה שאפיינו את האייטיז ויש להם חלק גדול בהפיכה של הקולקציות הישנות של גוטקס לאוצר וינטג' שכל פאשניסטה ישראלית הייתה רוצה בארון.
22. 1982 - פינת הפופ של יואב קוטנר
בעוד "זהו זה" ראויה לסעיף בפני עצמה, הייתה זו הפינה של יואב קוטנר בתוכנית שהכירה לקהל הישראלי להקות מקומיות לצד זרות והייתה הפלטפורמה האפקטיבית ביותר - הודות לרייטינג מסיבי - לעיצוב טעמם המוזיקלי של הישראלים והפך את קוטנר לסמכות העיקרית בתחום.
23. 1983 - "קרובים קרובים"
אם לאמריקאים היה את ארצ'י בנקר, לנו הייתה את הקריאה האלמותית "פתוח!" של חנה מרון, ששיחקה את אחת השכנות בבניין ברחוב ויטק 9 בתל אביב, שבמשך שלוש שנים היה הבניין של כולנו.
24. 1984 - משה והאורנג'דה
דודו טופז כנראה יזכר בעיקר בגלל הדרך הטרגית בה סיים את חייו, הנשיכה של נטליה אוריירו או שידור החייזרים הידוע לשמצה, אבל לפני כל השערוריות האלו הוא נכנס לארכיון של ההומור הישראלי עם "משפחה בטיול", המערכון מתוכנית היחיד שלו "פליטת פה" שהכיר לנו את משה והאורנג'דה.
25. 1985 - "רכבת לילה לקהיר"
שנות השמונים של הרוק הישראלי מזוהות עם שם אחד עיקרי - משינה. הלהקה של יובל בנאי הייתה סך של השפעות מוזיקליות ואסתטיות של הרוק הבינלאומי של אותה התקופה, והנוסחה עבדה. "רכבת לילה לקהיר" היה הקליפ הראשון של הלהקה והתחיל אובססיה ארוכת שנים של הקהל וויכוח נצחי על טיבה המוזיקלי.
26. 1986 - המזרקה של יעקב אגם
"מים ואש", כך נקרא פסל המזרקה של יעקב אגם שניצב בככר דיזנגוף במשך 30 שנה, עד שהוסר בדצמבר האחרון. במהלך השנים המזרקה עוררה סערות בשל עלויות התחזוקה הגבוהות שלה והעובדה שהרבה מתושבי העיר - בואו לא נלך סחור סחור - חושבים שהיא פשוט מכוערת. אבל מכוערת או לא, מדובר בפסל קינטי עם מנגנונים מורכבים שאגם פיתח במשך עשר שנים ונחשב לפורץ דרך בתחום האמנות הפלסטית.
27. 1986 - הכתף של ריטה
כמה תמימים היינו בשנות השמונים? עד כדי כך שהז'קט הצהוב של ריטה, שנשמט מכתפה וחשף אותה בזמן שביצעה את "שביל הבריחה" בקדם האירוויזיון, הפך באופן מיידי לשיחת היום. עד היום תתקשו למצוא ישראלי שלא זוכר את פיסת העור החשופה שעוררה עניין בריטה יותר מהכישרון שלה.
28. 1986 - "שעת כושר"
שדרן הרדיו מיכאל בן חנן הוא זה שהחל במסורת התעמלות הבוקר המשודרת, אבל אין ספק ש"שעת כושר" היא התוכנית המזוהה ביותר עם השגרה הבריאה שהפגנו באייטיז. מנחי הרצועה הפכו לסלבים מוכרים והטייצים הצבעוניים עם החותלות הזרחניות הפכו לאביזרי חובה בארונה של כל אישה ישראלית חובבת כושר.
29. 1987 - "אין מוצא"
בסוף שנות השמונים קיבלו נערות ישראל אליל מושלם להזיל עליו ריר. אלבומו הראשון של אדם, "סוד", הופק על ידי יזהר אשדות והמילים לשיריו נכתבו על ידי אלונה קמחי, אבל הסקס אפיל, הקול הצרוד והבנדנה על היד - הן מה שהפכו אותו לחתיך האולטימטיבי של אותה התקופה.
30. 1987 - "הגיע זמן לשון"
אמנם היום הדבקות הבלתי מתפשרת של אבשלום קור בכללי שפה העברית לא כל כך מתאימה לזמנים המשתנים, אבל במשך שנים רבות, הפינה הטלוויזיונית שלו הצליחה להפוך לקאלט שמדברים עליו ביום שאחרי.
31. 1987 - "לא עובדת בשביל אף אחד"
הרבה לפני שג'ניפר לופז הבהירה שהיא לא אמא שלכם וביונסה חגגה את העצמאות הכלכלית שלה, סי היימן הפגינה עצמאות נשית עם הלהיט מאלבום הבכורה שלה, שלמעשה היה היחיד שלא נכתב על ידה, אלא על ידי רן עפרון. אם המילים לא היו מספיק מעצימות, היימן מרדה לחלוטין במראה הסקסי שמוכתב לזמרות פופ והלכה על שיער קצוץ מחומצן שהפך לסימן ההיכר שלה וגרר אחריו גל של נשים קצוצות פריזורה.
32. 1987 - זבנג
מדהים לחשוב שעבור דור שלם של ישראלים, הדמויות הראשונות שהיוו מקור הזדהות עבורם היו בכלל מצוירות. אורי פינק יצר סטריאוטיפים תיכוניסטיים מושלמים דרך גל, סיגל, ג'ינג'י, מאיה, ירון, אשר קילר, יוספה ועוד, ויומני זבנג הפכו למוצר חובה בילקוט של כל ילד אייטיז-ניינטיז שכיבד את עצמו.
33. 1988 - "עגילי דמאר"
העגילים המשתלשלים של שושנה דמארי הפכו אותה לאייקון אופנה הרבה לפני שנכתב השיר הזה, אבל הוא נתן את הגושפנקא הסופית להשפעה שלה על הטעם הישראלי. השיר נכתב לכבוד זכייתה בפרס ישראל, וירדנה ארזי ביצעה אותו בטקס.
>> בואו לפנק את האדם עם הטעם הכי טוב שאתם מכירים
34. 1989 - "גרה בשינקין"
כיום מיכל צפיר היא מעצבת דעת קהל בעיקר בתחום הדיאטה והביזאר ומירי נבו בתחום הספורט, אבל בסוף שנות השמונים הן ויסמין גמליאל, הצלע השלישית של מנגו, העירו לתחייה את המילים של יאיר לפיד והלחן של רמי קליינשטיין וגרמו לנערות הפריפריה לחפש דירה בשינקין. הסטריאוטיפ של האישה שגרה בשינקין, שותה בקפה השכונתי, לובשת שחורים ורוצה לעשות סרט קצר - עדיין בתל אביב. אבל לא רק השיר השפיע על הטעם הקולקטיבי שלנו - ללבוש של בנות הלהקה, שידעו להתאים צבעוניות הרבה לפני ביונסה ודסטיניז צ'יילד, היה חלק ניכר בעיצוב הטעם האופנתי של נערות סוף האייטיז.
35. 1989 - "לשמוח ולרקוד" / 1992 - "זה רק ספורט"
האחיות יוספי הגיעו רק למקום השלישי בקדם האירוויזיון של 89 ("דרך המלך" בביצוע גילי וגלית נשלח לייצג אותנו), אבל ההופעה הכיפית שלהן זכתה למעמד קאלט, בדיוק מאותן הסיבות שדפנה דקל נבחרה לייצג אותנו בתחרות בשנת 92. שני הביצועים היו שמחים, קצביים, מתולתלים ומגובים בתלבושות צבעוניות מהפנטות, והם מתפקדים מעולה כגילטי פלז'ר מושחת עד היום. זו גם הזדמנות טובה להזכיר, למי שכח, את תופעת ההערצה המשוגעת לדפנה דקל, שנחשפה בכתבה בתוכניתו של גבי גזית עם חבורת נערות שחרטו על ידיהן את שם הזמרת והכריזו עליה כעל המשיח.
36. 1989 - פנינה רוזנבלום הופכת לאימפריית ביוטי
כעשרים שנה אחרי שהחלה קריירת הדוגמנות שלה ושש שנים לאחר ההופעה הנלעגת בקדם האירוויזיון עם "תמיד אישה", פנינה רוזנבלום מבססת עוד יותר את מעמדה כברבי האנושית נוסח ישראל עם קו מוצרי טיפוח ורדרד ומתקתק בדיוק כמוה, שכל בלונדינית בארץ סיפחה לארון הקוסמטיקה.
37. 1990 - “לא כולל שירות"
בשנות התשעים לא יכול היה להיות ג'וב מגניב יותר מלהיות חבר בלהקת צעירי תל אביב, על אחת כמה וכמה אחרי שקיבלו סדרה משלהם, שרצה שלוש שנים ופילגה דור שלם של נערות לטים אלינור או טים שיר, והפכה את הגבות של סער פיין לאיבר הכי מזוהה בארץ.
38. 1990 - המרגיע הלאומי
לא המפקד הצבאי המאצ'ואיסטי, כי אם נחמן שי, גיק צנום במשקפיים גדולים, הפך לסמל של מלחמת המפרץ. מי שהיה דובר צה"ל בזמנו הוא כנראה האיש שקיבל הכי הרבה זמן מסך במהלך תקופת המלחמה, גרם לנו להיות פרנואידים קצת פחות כשצפינו בו מבעד מסכות הגזים וגם הדגים לזכרי ישראל מודל אלטרנטיבי של גבריות.
39. 1991 - המעגל של דן שילון
בעוד האמריקאים נותרו נאמנים לאורך עשורים לפורמט הטוק שואו שמכיל מנחה, שולחן ושלושה אורחים, לתרבות הסחבקית שלנו התאים יותר מעגל. "בשידור חי עם דן שילון" זה היה למעשה שמה של התוכנית שעירבבה מרואיינים מתחומים שונים - פוליטיקה, תרבות וכמובן - אלה בעלי הסיפורים האישיים המרגשים. בעוד היום סביר שלא תצליחו להביא את ביבי להשתחרר בשידור חי, אז זו הייתה הפלטפורמה האידאלית לפוליטיקאים להוריד את העניבה המטאפורית ולהתחבר לעם, כמו בקטע הזה מיום העצמאות ה-47, בו ביבי ופרס מפגינים חיבה פיזית:
40. 1991 - אתניקס מחזירים את המזרחית למיינסטרים
"מסאלה", שיצא ב-1991, היה אלבומם השני של אתניקס, לאחר שכבר קצרו הצלחה עם אלבום הבכורה. אבל הוא האלבום שנתן לנו את הדואט עם זהבה בן "קטורנה מסאלה", את "כתם הפרי" ובאופן כללי הבהיר שההצלחה המסחרית והביקורתית של אתניקס קשורה קשר הדוק בעובדה שהם החזירו את הפופ הישראלי לשורשיו המקומיים, ועשו גישור מרהיב בין מזרח למערב, שהזמן עשה לו רק טוב.
41. 1992 - “עניין של זמן"
ההחלטה ללהק מוזיקאים ושחקנים צעירים ולוהטים לסדרת תיכון התבררה כהברקה של ממש. דנה ברגר, שרון חזיז, אביב גפן, איילת זורר ושאר חבריהם לקאסט גרמו לחולצת הג'ינס להיראות כל כך קולית, שעד היום קשה ללבוש אותה מבלי להיזכר בהם, ובעיקר בוויצמן בגילומו של שי קפון - לנצח התיכוניסט הכי מגניב שהיה לנו על המסך.
42. 1993 - "עכשיו מעונן"
גם אם היום הוא שופט ריאליטי, אי אפשר לשכוח לאביב גפן את העובדה שפעם הוא היה קול של דור, לא פחות. ילדי אור הירח של גפן היו ליברלים, מרדנים, אבל בעיקר אופטימיים ומאמינים בשלום, וההצלחה המסחרית שלו גרמה להרבה נערים ונערות חיוורים ומדוכדכים להרגיש שיש להם מקום בעולם הזה.
43. 1993 - "שירו"
שירה בציבור? באירוויזיון? גם בשנת 93' הזכייה של שרה'לה שרון בקדם האירוויזיון הרימה לא מעט גבות. ההיסטוריה לימדה אותנו שזמרים צעירים והופעה עם כוריאוגרפיה הם אלה שמביאים לנו את הפרס הנחשק, ובכל זאת שלחנו את שרון, שיכולות השירה שלה הן לא הקלף החזק, אלא אווירת הביחד של השירה בציבור. העולם ממש לא זרם איתנו ושרון הגיעה למקום הלפני אחרון בתחרות העולמית.
44. 1993 - מסעודה משדרות
בימים שלפני עליית ערוץ 2 המסחרי, אמר אלכס גלעדי, מנכ"ל קשת, שהערוץ החדש יכיל תכנים "בשביל מסעודה כהן משדרות וגם בשביל משה רבינוביץ' ביבניאל". אותה מסעודה דימיונית הפכה לסמל של הצופה הפריפריאלי הישראלי הממוצע, כמו גם להתנשאות של האשכנזים העירוניים על אותו הקהל, ומשמשת עד היום כביטוי נפיץ.
45. 1993 - הפסקת הפרסומות הראשונה
היום אנחנו לא סובלים פרסומות שמפריעות לנו לצרוך תכנים, אבל כשערוץ 2 עבר משידור ניסיוני לשידור מסחרי היינו להוטים לראות כל פרסומות חדשה שיצאה. שם למדנו איזה שוקולד להעדיף, אילו דוגמניות ודוגמנים להעריץ, ואפילו מה ללבוש כדי להיות נחשקים כמו כוכבי הפרסומות.
46. 1993 - ניר הוד גורם לנוער הישראלי להתעניין באמנות
בגיל 23 בלבד החל הוד להציג את האמנות שלו, שהייתה אחד הייצוגים הבודדים לקיטש בעשייה הישראלית. החיבור שלו לתרבות הפופולרית האמריקאית והמראה שגרם לטינאייג'ריות פריקיות ברחבי הארץ להרגיש שהוא מדברר אותן, הפכו את הוד להצלחה מקומית ולאחר מכן עולמית.
47. 1994 - "הקומדי סטור"
הרבה לפני ש"ארץ נהדרת" הפכה לקונצנזוס, סללו להם את הדרך צביקה הדר, אסף אשתר, איתי שגב, רובי דואניאס ושאר צוות "הקומדי סטור", בימים שעוד אף אחד לא הרים גבה על כך שאין אף אישה בתוכנית בידור.
בדומה ל"ארץ נהדרת", "הקומדי סטור" הייתה הרבה יותר מתוכנית מערכונים - ידענו לחקות את ז'וז'ו חלסטרה ואת יש לי יש לי, לדקלם את שמה המלא והארוך של הכתבת ג'ודי, התחפשנו לחם ויפת בפורים וזכרנו כל מילה בשיר הטרטע. הכי קאלט מוצדק. אגב, מומלץ לצפות בקליפ רק כדי בשביל הופעת האורח של ביבי ופרס.
48. 1995 - "שיר לשלום"
קשה לבחור רק דימוי אחד שנצרב בתודעה הקולקטיבית מהערב שבו נרצח רבין: ההופעה של מירי אלוני עם "שיר לשלום", הירידה של רבין מהמדרגות, היריות, ההודעה של איתן הבר מחוץ לבית החולים - כולם עדיין מלווים אותנו. אבל דף המילים האופטימיות מכוסה בכתם דמו של מי שהאמין בהן הוא ללא ספק אחד מצירופי המקרים המצמררים והזכורים ביותר בהיסטוריה הפוליטית של ישראל.
49. 1995 - המעיל של "קסטרו"
אין פריט אופנתי שקיבל שירות טוב כמו המעיל של "קסטרו" שעטף את גופה האולי-ערום של יעל אבקסיס בזמן שהיא מכניסה להלם את מטריד הרחוב הסדרתי שגילם ליאור מילר. אז זה עוד נראה לנו כמו פלירטוט חמוד, היום זה לא פחות מאקט פמיניסטי.
המעיל של קסטרו: גרסת 2017:
50. 1996 - רואים שיש לך פלפל
יעל בר זוהר, אז נערה בת 16, וליאור מילר, אז הדוגמן הכי לוהט בארץ, עושים מחווה ל"קרייזי" של אירוסמית' עם הפרסומת שגרמה לכל נערה מתבגרת לחשוק בבגד ים משובץ ובחבר מז'אנר הילד הרע.
51. 1997 - "פלורנטין"
אם "עניין של זמן" גרמה לדור שלם לרצות ללמוד בכיתה עם ויצמן, "פלורנטין" של איתן פוקס שכנעה אותם שדרום תל אביב הוא המקום הכי נכון להיות בו. הדמויות של "פלורנטין" היו צעירות, יפות, מגניבות, מתוסבכות ויצירתיות והפכו אותה למדריך החיים העירוני הרשמי של כל מי שסיים את הצבא ועשה את המעבר הגדול. והיה שם גם מחזה לא שכיח בטלוויזיה של הניינטיז - גייז.
52. 1998 - "דיווה"
הנוכחות הדומיננטית של תחרות האירוויזיון ברשימה זו לא מקרית. עשורים לפני שהתחרות הפכה לקאלט טראש עבור קהל נישתי, היא הייתה מעסיקה את עם ישראל כולו, בעיקר בתקופת התהילה של הניצחונות שלנו בשנות ה-70. בסוף שנות ה-90 דנה אינטרנשיונל וצביקה פיק, שכתב את "דיווה", החזירו לרגע את הזוהר לתחרות ואת הגאווה המקומית לליבנו. שיר הפופ הפך ללהיט MTV בינלאומי, וז'קט הנוצות שעיצב ז'אן פול גוטייה הפך לאחד מרגעי האופנה הזכורים שלנו.
53. 1999 - רנא רסלאן זוכה בתחרות מלכת היופי
ברגע נדיר של פתיחות, רסלאן הערבייה מוכתרת למלכת היופי הישראלית ונשלחת להתחרות בתחרות מיס יוניברס, לבושה בשמלה עם מוטיב ענק של מגן דוד. מלכת היופי הערבייה הראשונה שלנו - ובינתיים, גם האחרונה.
54. 2000 - השרוף
התעלול של חיים צינוביץ', במסגרתו התחזה לזמר חדש שכל גופו מכוסה כוויות ולכן הוא מסתתר מאחורי תחבושות, עיצבן את הקהל ואת אנשי התקשורת שנפלו בפח, אבל למעשה מדובר במהלך די גאוני שחשף את העדפות הטעם הישראלי של סנסציה וסיפור חיים אישי קשה על פני כישרון מוזיקלי - העדפה שממשיכה ללוות אותנו בכל תוכניות הריאליטי התחרותיות עד עצם היום הזה.
55. 2001 - המהפך של שרית חדד
אחרי שהקהל כבר התאהב בקול שלה כשהייתה מתולתלת ושמנמנה, הגיעה העת לשווק את שרית חדד להמונים. המוזיקה שלה נעשתה פופית יותר, שיתופי הפעולה מיינסטרימיים יותר, והלוק? חדד החליקה את השיער, הוסיפה גוונים של בלונד והשילה ממשקלה, בדיוק כמו שמצופה מזמרות פופ, ומיותר לציין שהשינוי עבד, ובענק.
56. 2001 - "איקאה" בישראל
קשה לומר שלישראלים היה טעם מובחן בעיצוב פנים לפני פתיחה הסניף הראשון של "איקאה" בנתניה. עד אז, הסגנון שלנו היה מיש-מש משונה מארצות המקור שלנו וממה שראינו בטלוויזיה האמריקאית. "איקאה" הביאה איתה לא רק אופציה זולה לרהט את הבית, אלא גם הציגה לישראלים את הטעם הסקנדינבי המודרני והמינימליסטי, ועשתה מהפך בבתים שלנו.
57. 2002 - "יוסי וג'אגר"
הסרט של איתן פוקס ואבנר ברנהיימר הצליח להפוך לפופולרי למרות שהוא שחט את הפרה הקדושה מכולן ורמז שלא כל חיילי צה"ל הם סטרייטים מאצ'ואיסטים עם בחורה בביקיני על חולצת סוף המסלול. אוהד קנולר ויהודה לוי לוהקו כזוג מאוהב ונתנו ביצוע מרגש ואמין, שגם הפך את לוי בן לילה מכוכב חתיך לשחקן מוערך, ונתן לנו גם את הביצוע של עברי לידר ל"בוא".
58. 2002 - שלמה ארצי מתחיל להופיע בקיסריה
האיש, בקבוק המים והמגבת הלבנה מתחילים בסדרת הופעות בלוקיישן שהופך להיות פסגת השאיפות של כל מוזיקאי ישראלי והסמן הטוב ביותר להצלחה מסחרית.
59. 2003 - "שישי עם מיכל"
טעם לאומי לא נבחן רק לפי מה שאהוב, אלא גם לפי מה ששנוא, וקשה לחשוב על תוכנית ישראלית שחטפה אש יותר מתוכנית האירוח של מיכל זוארץ. למרות שהמבקרים שנאו את התוכנית באופן חסר תקדים - ואולי בדיוק מהסיבה הזאת - "שישי עם מיכל" שרדה שלוש שנים על מסך הערוץ הראשון, ואף השיגה נתוני רייטינג יפים.
60. 2003 - "כוכב נולד"
בימיה הראשונים, "כוכב נולד" עוד הייתה הכלאה בין תחרות כישרונות לשעשועון "לא נפסיק לשיר", עד הגמר ששינה הכל - את חייה של נינט טייב, שהפכה לכוכבת במימדים שלא הכרנו לפני כן; את חייה של שירי מימון, שהתקשורת שיסתה אותה בנינט בסיפור צ'ילבות קלאסי; ובעיקר - את פניה של הטלוויזיה הישראלית, שמאותו רגע לא הצליחה לזנוח את אובססיית סיפור הסינדרלה של תכניות הריאליטי.
61. 2003 - יש לנו "ארץ נהדרת"
זה לקח לא מעט זמן, אבל בסוף גם אנחנו קיבלנו גרסה מקומית לתכניות סאטירה פוליטית מז'אנר "סאטרדיי נייט לייב", שמבקרות את השלטון - אבל לא באופן שיכול לעלות להם במשבצת הפריים טיים. אפשר למנות מיליון דרכים בהן "ארץ נהדרת" (של הזכיינית קשת, המפעילה גם את אתר mako) השפיעה על הטעם הישראלי, אבל אם נצטרך לבחור רק אחת, זו תהיה לובה, הקופאית המיתולוגית בגילומו של טל פרידמן.
62. 2004 - "אהבה זה כואב"
עם פרק בכורה ששודר ללא פרסומות, "אהבה זה כואב" הייתה הסדרה הראשונה של ערוץ 10 שהצליחה לתת פייט לערוץ 2, ומשכה אליה גם קהל גברי למרות הסיווג כקומדיה רומנטית. על הדרך היא גרמה לאינספור נשים תל-אביביות לפנטז על סקס עם המוסכניק או על סטוץ שהופך לאהבה והצליחה לייצג באופן אמין עד כאב את המתח העדתי שעדיין נוכח גם במקום הכי ליברלי בישראל.
63. 2005 - "חיות לילה"
בשנת 2005 הוכיח שלום חנוך שלא נס ליחו של הסטאר-פאואר שלו ופצח בליין הופעות לילה קבוע בבארבי התל-אביבי, שמשך מעריצים ותיקים של הרוקר וגם קהל חדש ובלתי צפוי והוכיחו שלרוק הישראלי הקלאסי יש עדיין מקום של כבוד.
64. 2005 - תחילתו של עידן קרן פלס
את ההשתלטות של בוגרות ובוגרי ביה"ס רימון על הפלייליסט הישראלי אפשר לסמן עם יציאת סינגל אחד ששינה את הכל - "נובמבר" שכתבה והלחינה קרן פלס למירי מסיקה. אף אחד בארץ לא יכול היה לחמוק מהמילים "בלונים בלונים" או מהדיון הסוער התרבותי והעדתי שהתעורר.
65. 2006 - הפונינט
ג'קו אייזנברג, שאולי היה נכנס לרשימה הזאת אם לא הראיון הארור ההוא, ביצע דואט בגמר "כוכב נולד 4" לצידה של נינט, שהופיעה לראשונה מול כל עם ישראל בלוק רוקיסטי חדש, כולל מעיל/גלימה דרמטי ופוני שמשדר יותר מהכל "אני כבר לא החיילת החמודה שהתאהבתם בה". נינט עוד תמשיך לעצבן את קהל המסמסים עם קרחת ומעבר לרוק באנגלית, אבל כאן ניטעו הניצנים.
66. 2008 - פרידמנים נגד בובלילים
הקרב העדתי והתרבותי בין שפרה קורנפלד לעינב ויוסי בובליל היה תוצאה של ליהוק סטריאוטיפי מבריק שהפך את "האח הגדול" לייצוג הכי אמיתי של התרבות הישראלית על המסך מהרגע הראשון. קשה לדמיין את זה היום, אבל אז הייתה זו האשכנזייה המנומסת שסורגת סביב עצים שהביסה את המשפחה העממית שלא סובלת התנשאות במבחן הפופולריות.
67. 2008 - "ואלס עם באשיר"
סרטו של ארי פולמן, אנימציה תיעודית/עלילתית שמטפלת בפוסט טראומה מטבח סברה ושתילה, הוא אירוע חד-פעמי בקולנוע הישראלי. "ואלס עם באשיר" היה אחד הסרטים המדוברים בתולדות הקולנוע הישראלי בגלל ההישג הקולנועי שלו לצד הביקורת הפוליטית החריפה, והפך לסרט האנימציה הראשון שהיה מועמד בקטגוריית הסרט הזר הטוב ביותר בטקס האוסקר.
68. 2010 - אלירז שדה לוקח את גמר "האח הגדול"
אחרי הזכייה המשונה של שפרה קורנפלד, שגילמה את כל התכונות שהישראלי הממוצע אוהב לשנוא, אלירז שדה הגיע כדי לעשות תיקון היסטורי. שדה הוא נער הפוסטר לזוכה תוכנית ריאליטי ישראלית - גבר, עממי אך לא יותר מדי, פריפריאלי וגם עירוני, דברן אבל בלי דעות קיצוניות. בסקר שערכנו ב-mako באותה השנה נבחר שדה לדייר האהוב ביותר בבית "האח הגדול". לא מפתיע.
69. 2011 - "הערת שוליים" באוסקר
שלא כמו המועמדות השנויה במחלוקת של "ואלס עם באשיר", "הערת שוליים" קיבץ סביבו את הקהל הישראלי שהיה בטוח שהפעם הפסלון בכיס. הסרט של יוסף סידר אמנם חזר לארץ בידיים ריקות, אבל נותר אחד הסרטים המוערכים בקולנוע הישראלי, וגם החזיר את שלמה בראבא ללב תעשיית הבידור.