החיים לא היו פשוטים עבור אברהם יונה. הסיפור הקשה שלו החל כשהיה ילד קטן מאוד. אימו לא הייתה בקו הבריאות הנפשית והוריו התגרשו כשהיה בן שלוש וחצי. כשמלאו לו 14, אביו התחתן עם אישה אחרת – אמא לארבע בנות. מהר מאוד התברר שאורח החיים הדתי שהקפידו לקיים האם החורגת והבנות, לא ממש הסתדר עם אורח החיים החילוני של אברהם. מהר מאוד הבנתי שאני לא הולך להשתנות ורציתי למנוע ריבים וחיכוכים ביני לבינו. ההרגשה הייתה שיש לו כבר משפחה אחרת – כזאת שהוא יעשה הכול כדי לשמור עליה, לעומתי שאני הייתי החלק הפחות מהותי בחייו. בגדול, התחושה הייתה שאני יתום אבל ההורים שלי היו בחיים".
בשלב מסוים, אביו של אברהם הבין שהמאבקים הרבים אותם ניהל עם בנו לא ישנו את המצב. אחיו הצעיר ממנו בשנתיים, הסכים לאמץ את אורח החיים הדתי ונותר תחת קורת הגג של אביו. "עד הצבא הסתדרתי בכוחות עצמי. גרתי בפארקים ברחובות או אצל חברים. בגיל 15, מצאתי עבודה בתחנת דלק והצלחתי לחסוך לרכב. באותה התקופה עשיתי לא מעט שטויות: נהגתי ללא רישיון והסתובבתי עם אנשים מפוקפקים. בתקופה הזאת גרתי ברכב שלי ששימש עבורי כבית לכל דבר".
חייו של אברהם השתנו כשבאותה התקופה פגש את אשתו הנוכחית – עדן, אותה הכיר דרך האינסטגרם ולמרבה השמחה - בקרוב עומדים להיות הורים. "כבר בפגישה הראשונה ידעתי שזו האחת שלי. עדן היא בת זוג מדהימה. היא תמיד תמכה בי ואני חושב שרק בזכותה הצלחתי לסיים י"ג ו – י"ד. היא ידעה מי אני ומה הסיפור שלי ובחרה להישאר ולהיות שם בשבילי".
"מחייל בודד הפכתי לחייל עם משפחה, כזאת שחוגגת לך ימי הולדת"
כשהיה בן 18 החליט שעל צה"ל הוא לא הולך לוותר. הוא גויס לחיל האוויר ושירת כטכנאי מטוסים. "במהלך השירות, מש"קית הת"ש הפנתה אותי לתוכנית למען חיילים בודדים ישראלים חסרי עורף משפחתי שנמצאת בעמותה בשם 'המרכז לזכרו של מייקל לוין'. ללא ספק זה היה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים.
מחייל בודד הפכתי לחייל עם משפחה, ולא סתם משפחה, כזאת שחוגגת לך ימי הולדת וממלאה לך את החדר בעוגות ובלונים, שדואגת שיהיה לך אוכל חם ביום שישי ושלא יחסר לך דבר - אוכל, תמיכה כלכלית ובעיקר חום, אהבה ותמיכה נפשית. בשלב מסוים, גם עדן הפכה לבת בית בעמותה, והיא הייתה מגיעה איתי לארוחות ולמפגשים. אמנם כבר הספקתי להשתחרר, אבל עד היום אני עדיין בקשר איתם. לפני 5 חודשים התחתנתי והעמותה הייתה שם עבורנו. הם הפנו אותנו למישהו שהסכים לחתן אותנו בבית שלו ברמת גן בחתונה מצומצמת, ואם לא היה די בכך, ארגנו חתונה נוספת באחד מהבתים לחיילים הבודדים שקשורים לעמותה".
"לא מזמן אחי הקטן נפטר מסרטן. הוא היה רק בן 21. כשהוא אובחן, אבא שלי יצר איתי קשר ובכה לי בטלפון. כשדיברנו הוא התפלא לשמוע מה עבר עליי, למשל שגרתי ברחוב".
כיום אברהם בקשר טוב עם משפחתו.
הצלחת לסלוח לו?
"זו שאלה קשה. אני לא 'ברוגז' עם אבא שלי. היום אני מדבר איתו ואנחנו מנסים להשלים פערים ולחזק את הקשר. הוא היה בחתונה שלי וביקש את סליחתי, אבל אני חושב שיש דברים שקשה מאוד להחזיר לאחור. כואב לי שבגלל אורח חיים שונה, אחי ואני לא נפגשנו הרבה, אבל עדיין ניסינו לשמור על קשר.
ומה לגבי אמא?
"לשמחתי אמא מטופלת היום וזוכה לסיוע מהביטוח הלאומי. אין בי הרבה כעס עליה כי אני יודע שלא הייתה לה שליטה על מה שהיה. עדיין יש לה משברים אבל אני שמח לראות שהיא יציבה ועומדת על הרגליים".
היום אתה שומר מסורת, איך אתה מסביר את זה?
"לפני שאחי נפטר הבנתי שזה מאוד חשוב לו ובמובן מסוים אני עושה את זה כמחווה עבורו. אם זה גורם לו לחייך קצת שם למעלה, זה כבר משהו מבחינתי".
היום אברהם נמצא במקום אחר."יש לי אישה מדהימה שאני אוהב, אנחנו גרים כרגע אצל ההורים שלה שאיתם אני בקשר מצוין, ואני מתרגש בטירוף לקראת הלידה המיוחלת. דבר אחד בטוח מבחינתי – אני יודע שאני עומד להיות ההורה הכי טוב שאני יכול", הוא אומר לסיכום.
המרכז לזכרו של מייקל לוין לסיוע לחיילים בודדים – תוכנית לחסרי עורף משפחתי
התוכנית למען חיילים בודדים ישראלים חסרי עורף משפחתי במרכז לזכרו של מייקל לוין שעלה לישראל ונהרג במלחמת לבנון השנייה הוקמה לפני 6 שנים.
כיום המרכז תומך באלפי חיילים בודדים, מתוכם כ- 1000 חיילים בודדים ישראלים חסרי עורף משפחתי שנבנתה עבורם בעמותה תכנית ייעודית. חיילים אלו מגיעים משתי אוכלוסיות מרכזיות: חרדים שיצאו מהקהילה ומשפחתם מסרבת להכיר בהם וצעירים בסיכון מרקעים שונים. .
העמותה מסייעת להם ודואגת להם בין היתר להדרכה לימודית, לליווי ע"י מנטורים בתחומים שונים, למשפחות מלוות ולקיום פעילויות חברתיות כגון: ארוחות חג, טיולים, הרצאות ועוד. כמו כן, אנשי העמותה מלווים את החיילים ביום גיוסם, בטקסים צבאיים ובנקודות ציון משמעותיות נוספות. הסיוע ממשיך גם לאחר השחרור - בהשלמת השכלה, במלגות ללימודים אקדמאיים, בהתנהלות פיננסית, בהכוונה תעסוקתית ועוד.
לעמותה שלושה מרכזים - בירושלים, תל אביב ובאר שבע.
לתרומות לחיילים בודדים ישראלים ללא עורף משפחתי חייגו 6304* או היכנסו ל"מרכז לזכרו של מייקל לוין לסיוע לחיילים בודדים".