כמה פעמים יצא לך לשבת בפקק, לאחר לפגישה, לראות מכוניות אחרות נדחפות לפניך בטור הרכבים האינסופי ולהרגיש שאתה פשוט עומד להתפוצץ?
כמה פעמים הכנסת את העצבים האלו הביתה? האם קרה לך שהרגשת כל כך חסר אונים ומתוסכל בסיטואציות מסוימות שאיבדת את הסבלנות כלפי בני המשפחה או אפילו הגעת למצב שהזעם מתפרץ ממך ללא שליטה? היום ברור לנו שאלו התנהגויות טבעיות שנובעות מהלחץ הרב שבו אנחנו שרויים בחיים המודרניים.
אבל בעולם שיש בו כל כך הרבה סיבות להיות לחוצים, חשוב להיות מודעים להשפעות הסטרס על חיינו ולמנוע ממנו לשלוט בנו ולהשפיע על האנשים היקרים לנו ביותר.
מה הלחץ מקצת לחץ?
סטרס, המכונה בעברית דחק, הוא מצב של פגיעה באיזון הנפשי שלנו כתוצאה מנסיבות חיצוניות או חוסר הסתגלות התנהגותית. דחק אינו דבר שלילי במהותו וכל היצורים החיים זקוקים למידה מסוימת של מתח כדי לתפקד, אך כאשר רמות הסטרס גבוהות מדי, התפקוד שלנו נפגע. מחקרים מהשנים האחרונות מעידים שלמצבים של סטרס מתמשך יכולות להיות השפעות פיזיולוגיות מרחיקות לכת על בריאותנו: ירידה בתפקוד הבלוטות, פגיעה במערכת החיסונית, השפעות קוגניטיביות כמו בעיות ריכוז, קשב וזיכרון, ונפשיות כמו דיכאון ופגיעות למחלות נפש. כשאנחנו לחוצים, אנחנו גם הופכים לפחות סבלניים וקשובים ועלולים למצוא את עצמנו מוציאים את התסכול על האנשים סביבנו. במצבים אלו, סטרס גבוה ומתמשך פוגע לא רק באדם עצמו אלא גם בבני המשפחה והקרובים לנו.
ישנם אינסוף גורמים לסטרס בחיינו: לחצים בעבודה, בעיות כספיות, קשיים במערכות יחסים, בעיות בריאותיות וכו' וכו' . בישראל, נוספים לכך גם גורמים סביבתיים כמו המצב הביטחוני, העומס בכבישים וחוסר יציבות פוליטית. כמדינה בה השירות הצבאי הוא חובה עבור חלק גדול מהאוכלוסייה וגם מי שנמצא בעורף נחשף לעתים קרובות לאיומים קיומיים, ניתן גם לשער שאחוז גבוה יחסית מהאוכלוסייה סובל מדחק פוסט טראומטי. רבים הסובלים מהפרעות דחק פוסט טראומטיות אינם מאובחנים אך חווים קושי ממשי והשפעה על המצב הנפשי והפיזי.
לפי נתונים שפורסמו במעריב בנובמבר 2018, כמעט אחד מכל ארבעה ישראלים סובל מלחץ בתדירות גבוהה והמספר הזה גדל בצורה משמעותית בתקופת הקורונה בה כולנו נחשפנו ללחצים בעקבות חוסר ודאות, שינויים תעסוקתיים ובידוד.
כשהלחץ הופך אותנו להר-געש מבעבע
התגובה הפיזיולוגית לסטרס היא הפעלת מנגנון "הילחם או ברח" Fight or Flight)) מצב שבו גורם מאיים מוביל לתגובת שרשרת הורמונלית ועצבית שמכינה את הגוף להתמודדות עם סכנה. התגובות הפיזיולוגיות משתנות בהתאם: לחץ הדם עולה כדי לספק לשרירים חמצן ואנרגיה שיכינו את הגוף למאבק או מנוסה. במצבים אלה, גופנו הוא כמו הר געש המחפש מוצא ללבה הבוערת. הסטרס עלול להיות מנותב לפגיעה עצמית, למשל באמצעות צריכת אלכוהול וסמים או כהתנהגות אלימה כלפי אנשים אחרים.
ישנן עדויות רבות לכך שסטרס הוא אחד הגורמים המרכזיים להתפרצויות אלימות בתוך המשפחה. בתקופות לחוצות או במצבי דחק מתמשכים - שיקול הדעת מתערער והופך אותנו לחסרי סבלנות עבור האנשים שסביבנו, גם אם אלה האנשים האהובים עלינו בעולם. במצב כזה, אנחנו הופכים לאנשים שלא נעים להיות לידם והזוגיות היא לעתים קרובות הראשונה להיפגע. סטרס יכול להוביל להתפרצויות זעם לא מתוכננות שנובעות מאובדן שליטה ואדם שמרגיש שעולמו סוגר עליו עלול לפגוע בבני המשפחה הקרובים לו ביותר. זה יכול לקרות גם למי שכלל לא מכיר את עצמו כאדם אלים.
איך יוצאים ממעגל הלחץ?
על אף שללחץ יש אינסוף סיבות חיצוניות שחלקן מוצדקות מאוד, האחריות למציאת איזון מוטלת על כל אחד מאתנו. עד שלא נאמץ כלים להתמודדות, הלחץ ימשיך לפגוש אותנו ולגרום לנו לפגוע בעצמנו ובאחרים. חשוב לזהות מצבי סטרס ולהבין כיצד לתעל את ההתמודדות עמם לכיוונים שאינם הרסניים. פנייה לגורם מקצועי וטיפול רגשי הht הדרך הטובה ביותר להקל על התחושות הקשות ולסגל מנגנונים בריאים יותר. חשוב לזכור שעזרה מקצועית איננה סימן של חולשה, אלא החלטה אמיצה שמעידה על כך שיש בך את הכוחות לשלוט בחייך. לכל אחד מאתנו מגיעה הזדמנות להשמיע את תחושותינו בסביבה לא שיפוטית וזה בדיוק המקום בו טיפול יכול לעזור. טיפול משפר את המצב לא רק עבור הפונה עצמו, אלא עבור כל המשפחה. כשאנחנו לומדים לנהל את הלחץ, הוא מפסיק לנהל אותנו וכל הסביבה שלנו הופכת לשלווה וחיובית יותר.
אם הזדהית עם המצבים שתיארנו כאן, הדבר החשוב ביותר הוא לא להתעלם ולא לטאטא מתחת לשטיח. לדבר על מה שעובר עליך עם חבר, בן משפחה או איש מקצוע זה תמיד הצעד הראשון כדי להקל על המצוקה הרגשית.
לקבלת מידע נוסף שיוכל לעזור לך >> לחץ כאן