לפי מחקר מ-2008 של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, הסיכוי של מובטלים למצוא עבודה במרכז גבוה פי 3.5 ביחס לצפון ופי 1.5 ביחס לדרום. בנוסף, בפריפריה יש תופעה ברורה של עודף השכלה: אנשים בעלי תואר אקדמי שאינם עובדים בעבודה הדורשת ידע אקדמי או ידע ניהולי. כדי להתמודד עם הבעיה, נולדה התכנית "תופסים כיוון" – שבה מתקיים שיתוף פעולה בין גוף מקצועי, למרכזי צעירים מהפריפריה ולבוגרי יחידות מובחרות בצה"ל (כדוגמת סיירת מטכ"ל, שלדג, השייטת ובוגרי היחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין).
למי מיועדת התכנית?
אם אתם סטודנטים או בוגרי תואר אקדמי והנדסאים שאינם משולבים בתעסוקה הולמת – תוכלו במסגרת התכנית לזכות בליווי של מנטורים ומתנדבים, שהם מנהלים ועובדים בכירים במשק הישראלי, בוגרי יחידות עילית, שיעניקו לכם כלים, ליווי אישי ורשת קשרים שתעזור לכם להשתלב במקומות הנכונים.
התכנית מיועדת לאקדמאים והנדסאים מצטיינים מהפריפריה החברתית-גיאוגרפית של ישראל", מספרת מנהלת התכנית, אתי פרץ-היימס. היא החלה באופקים ונולדה כמיזם "להעז ביחד" של עמותת בוגרי סיירת מטכ"ל, אשר חרתה על דגלה עשיית טוב בחברה הישראלית, ורק לאחר מחקר מעמיק החליטו להתמקד במיזם חברתי בעיר אופקים, שם נוצרה שותפות עמוקה עם מרכז הצעירים שהציף את הפער בקרב אקדמאים תושבי העיר שגם לאחר שהתאמצו ורכשו השכלה גבוהה היו רחוקים ממיצוי הפוטנציאל האישי שלהם. בצניעות וברגישות נרתמו בוגרי הסיירת למשימה והפכו אותה למבצע החברתי שלהם. היה להם ברור שמפגש אנושי אישי עשוי להיות מפתח משמעותי לצמצום הפער".
המספרים מדברים
הפתרון שמציעים ב"תופסים כיוון" היא תכנית הנפרשת על פני 12 חודשים. בשלב הראשון עוברים המשתתפים מכינה לתעסוקה, שבה הם מקבלים כלים פרקטיים כמו מיקוד תעסוקתי, כתיבת קורות חיים וכדומה. בשלב השני, שלב פיתוח הקריירה, הצעירים בונים לעצמם מסלול קריירה מתוך ראיה לטווח ארוך תוך כדי השתתפות בסדנאות קבוצתיות, לצד, ליווי מנטורינג מותאם אישית עם מתנדבים שנמצאים בעמדות מפתח במשק.
"היום עובדים איתנו מעל 400 מתנדבים ואנחנו נמצאים כבר ב-6 יישובים: חצור הגלילית, אופקים, לוד, חדרה, רחובות וטירת הכרמל – ולקראת פתיחה בעוד 3 יישובים. המרכזים ביישובים האלו נותנים מענה ללמעלה מ-40 יישובים. לדוגמה, התכנית באופקים פתוחה לתושבי, שדרות, נתיבות, באר שבע ויישובי הסביבה. כך שהתכנית פתוחה לא רק לתושבי היישוב בו התכנית פועלת", ממשיכה פרץ-היימס. "כבר בתום השנה הראשונה מועסקים 92% מבוגרי התכנית במשרה שהולמת את הרקע והכישורים שלהם. לשם השוואה, לפני התכנית רק כ-20% מהמשתתפים עבדו במשרה שדורשת תואר אקדמי. גם השכר עולה במהלך התהליך – בתחילת התכנית 50% מהמשתתפים משתכרים בשכר נמוך מ-6,000 ₪, ובקרב בוגרי התכנית 17% בלבד. בהתאמה, בתחילת התכנית אחוז מינורי משתכר מעל 10,000 ₪, לעומת 48% מבוגרי התכנית.
מצטרפים למהפכה: תמיכה כלכלית ומקצועית מקרן אדמונד דה רוטשילד
בנוסף למתנדבים, אחת הסיבות להצלחת "תופסים כיוון" היא תמיכה כספית של קרן אדמונד דה רוטשילד: "הצטרפנו לתכנית לפני שנה וחצי ומאז התכנית הולכת ומתעצמת", מספרת מנהלת תכניות בקרן, אילאיל אמיר-כסיף.
"כשנחשפנו ל"תופסים כיוון" היה ברור שהתכנית נותנת מענה נחוץ ואיכותי לאוכלוסייה גדולה ורחבה של צעירים מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית שלא מקבלים טיפול מערכתי, והחלטנו להצטרף על מנת לאפשר לתכנית להתקדם מקצועית ולהתרחב לישובים נוספים. הקושי בגישור על הפער בין האקדמיה לעולם התעסוקה הוא נחלת צעירים רבים. המדינה פועלת בעיקר בקרב אוכלוסיות ייחודיות, ערבים, חרדים, יוצאי אתיופיה וכיו"ב, אבל אם אתה "סתם" במרכאות כפולות - צעיר מאופקים או מחצור הגלילית אין לך מענה מערכתי", מגלה אמיר-כסיף.
לפרטים נוספים ולהרשמה לתכנית "תופסים כיוון" לחצו כאן
"הכנה אמיתית ליום שאחרי הלימודים"
מלבד פעילות ברשתות חברתית, אתר אינטרנט וסרטון מושקע, אקדמאים בפריפריה שומעים על תכנית "תופסים כיוון" מכמה מקומות נוספים: "מרכזי הצעירים נמצאים בממשק עם אלפי צעירים שרכשו תואר בשנים האחרונות, ואנו פונים אליהם באופן אישי", מוסיפה פרץ-היימס.
"כמו כן, יש לנו שיתופי פעולה עם ארגוני צעירים, אנחנו מגיעים לימים פתוחים במוסדות אקדמיה ויותר מהכל, הבוגרים מביאים חברים ובני משפחה בשיטת 'חבר מביא חבר". כך לדוגמה, הצטרף לתכנית מארק סימנדויב, בן 29, בעל תואר ראשון בהנדסת מכונות ממכללת אפקה. "ביקשתי פרטים והחבר אמר לי: זה אחד הדברים הכי טובים שתעשה בחיים שלך, לך על זה", הוא מספר.
מארק, במקור מלוד, עובד כבר מעל שנה כמהנדס פיתוח בחברת סטארט אפ ונמצא בשלבים מתקדמים של תואר שני. "מלבד הכנה אמיתית ליום שאחרי הלימודים, מה שהיה בולט בתכנית זה העניין של יצירת קשרים", הוא נזכר. "אתה פוגש הרבה מתנדבים ואנשים טובים וכך בונה רשת חברתית שעוזרת לך גם בקריירה וגם בחיים האישיים. חוץ מזה, בתכנית הזו מבינים את הצרכים של אנשים שנמצאים בפריפריה וזקוקים לאיזשהו פוש למצוינות. בסופו של דבר, העבודה היום יומית שלי עם המנטור וההזדמנות שהייתה לי להתייעץ איתו עם כל מיני דברים שקשורים לעבודה – זה מבחינתי מה שעשה את ההבדל ועזר לי להגיע לאן שתמיד רציתי".