השנה עוד לא הסתיימה, אבל שלושה סכסוכים בינלאומיים כבר חצו את הקו האדום מדם של 10,000 הרוגים מאז ינואר 2017. במלחמות השליטה בעיראק נהרגו כ-12 אלף איש, באפגניסטן מתו כ-19 אלף ובסוריה האומללה נהרגו יותר מ-23 אלף איש (הנתונים מתייחסים למוות של אזרחים וחיילים כאחד). בלא פחות מ-8 סכסוכים אחרים - ביניהם המלחמה הלא-נגמרת בארגון בוקו חראם באפריקה והמאבק הכורדי לעצמאות בעיראק ובטורקיה - נמנו רק השנה יותר מ-1,000 הרוגים. לפניכם הרשימה העצובה של מלחמות שמתנהלות ממש עכשיו בעולם הזה, גם אם על חלקן אפילו לא שמעתם עד היום.

הבהרה: הרשימה הבאה לא כוללת את כל הסכסוכים האלימים שמתקיימים היום בעולם, אלא מוגבלת להגדרה ה"מסורתית" של מלחמות: סכסוכים בין מדינות/ לאומים/ עמים/ דתות. זאת להבדיל, למשל, ממלחמות קרטלי הסמים שמתנהלות בדרום אמריקה, שם מדובר בסכסוכים בין מתחרים כלכליים.

אפריקה

מלחמת האזרחים בלוב

פרצה: 2011.

מי נגד מי: מצד אחד ממשלת ההסכמה הלאומית שזכתה גם להכרה בעולם ושותפים לה הצבא, חלק מהשבטים במדינה וגם מי שנחשבים עד היום לנאמני קדאפי. מהצד השני - המחצית האחרת של השבטים ומספר ארגוני ג'יהאד, בהם גם דאע"ש.

למה: אחרי ההפיכה שפרצה בשנת 2011 נגד שלטון קדאפי פרץ סכסוך בין הפלגים השונים – בחלוקה גסה מתונים מול אסלאמיסטים - סביב השאלה מי ישלוט במדינה. נכון לתחילת דצמבר 2017 נהרגו השנה במדינה 1,358 איש.

לוב מחולקת כיום לשבעה חלקים שונים הנלחמים אחד נגד השני. הגדול שבהם שייך לבית הנבחרים ולצבא. שני הגורמים הדומיננטיים אחרי אלה הם אנשי ממשלת ההסכמה הלאומית וכוח המגן הלובי, ולאחר מכן הקונגרס הלאומי. לשאר הקבוצות נתחים קטנים מהמדינה.

מלחמות (צילום: 	Joe Raedle, getty images)
פליטים מלוב מחכים בגבול עם מצרים | צילום: Joe Raedle, getty images

מלחמת האזרחים בסומליה

פרצה: 1991.

מי נגד מי: המשטר המרכזי בגיבוי אתיופיה, ארה"ב וכוח רב-לאומי של צבאות יבשת אפריקה מול מספר צבאות על בסיס שבטי, וגם ארגון אל שבאב ואיחוד בתי המשפט המוסלמיים, שדוגל בהחלת חוקי השריעה במדינה. שני האחרונים זוכים לתמיכה של אריתריאה ואל קאעידה.

למה: הצבאות הפרטיים שמבוססים על חלוקה שבטית רוצים לשלוט במדינה, ובעיקר לזכות בנתח גדול יותר של המשאבים הדלים שם. הארגונים האסלאמיסטיים מעוניינים לשלוט ולהחיל על סומליה את חוקי השריעה.

המלחמה בטרור במצרים

פרצה: 2011.

מי נגד מי: השלטון המרכזי במצרים נגד ארגוני טרור בסיני, כולל חמושים בדואים, האחים המוסלמים, אל קאעידה ובעיקר דאע"ש, שנלחם נגד המצרים גם מהגבול הלובי. השלטון המצרי זוכה לתמיכה של ארה"ב וגם של ישראל; לאויביו מסייעים ארגוני הטרור מעזה ובראשם חמאס.

למה: האחים המוסלמים מעוניינים שהשלטון במצרים יהיה מסולמי אדוק ושואפים לבטל את הסכם השלום עם ישראל וכל נורמליזציה אחרת. ארגוני הטרור האסלאמיסטיים מעוניינים בשלטון אסלאמי אדוק עוד יותר וחולמים על מצרים שהיא חלק מח'ליפות אסלאמית כלל עולמית. במקרה של הבדואים מדובר גם בניכור לשלטון המרכזי שהזניח את סיני לאורך השנים.

המלחמה נגד ארגון בוקו חראם בניגריה ובמדינות השכנות

פרצה: 2009.

מי נגד מי: ניגריה, צ'אד, קמרון וניז'ר נגד ארגון בוקו חראם.

למה: ב-2009 פתח הארגון האסלאמיסטי-סוני במרד נגד השלטון המרכזי בניגריה והודיע שבכוונתו להחיל על המדינה את השריעה. בשל כך זכה לתמיכה של ארגונים כמו דאע"ש ואל קאעידה. זה הביא את מדינות המערב, בהן ארה"ב וצרפת, להתערב לטובת השלטון. לצד אלה מסייעים לשלטון גם צ'אד, קמרון, ניז'ר ובנין, שבוקו חראם הרחיב עם הזמן את מלחמתו לשטחיהן. נכון לתחילת דצמבר 2017, נהרגו השנה במדינה 2,632 איש.

מזרח אירופה ומערב אסיה

המלחמה בחבל נגורנו-קרבאך, אזרבייג'ן

פרצה: 1988 (לכאורה הסתיימה ב-1994, אבל סבבי הסלמה יש עד היום).

מי נגד מי: ארמניה ובני הלאום הארמני בחבל נגורנו-קרבאך נגד אזרבייג'ן, שהחבל נמצא בתחומה. ארמניה זוכה לתמיכה רוסית; אזרבייג'ן נתמכת על ידי אומות רבות וגם זוכה לסיוע צבאי נרחב מישראל.

למה: מדובר במלחמה בין ארמניה לבין אזרבייג'ן על השליטה בחבל המריבה. זה החל עוד בתקופת ברית המועצות, ששתי המדינות היו חלק ממנה, והתעצם אחרי התפרקות הגוש הסובייטי כשהפכו למדינות עצמאיות. 95% מתושבי נגורנו-קרבאך הם ארמנים, אולם החבל נמצא בתחומי אזרבייג'ן. רוסיה וארמניה הן היחידות שמכירות בעצמאות החבל, ואילו ישראל עולה מעת לעת לכותרות בהקשר של אספקת נשק מתקדם לאזרבייג'ן ואימון הכוחות שם.

המלחמה באוקראינה

פרצה: 2014.

מי נגד מי: אוקראינה, שזוכה לגיבוי של ארה"ב והאיחוד האירופי, נגד בדלנים פרו-רוסיים שנתמכים על ידי רוסיה.

למה: המלחמה פרצה לאחר שהשלטון המרכזי התקרב למערב ואף חתם על הסכמי שיתוף פעולה עם האיחוד האירופי. כתוצאה מכך השתלטו הבדלנים בסיוע צבא רוסיה על מזרח המדינה, ואף הכריזו על שטח זה כמדינה עצמאית בשם נובורוסיה. רוסיה אף השתלטה על חצי האי קרים וסיפחה אותו אליה. נכון לתחילת דצמבר 2017, נהרגו השנה במדינה 82 אנשים.

המקומות המסוכנים בעולם (צילום: Brendan Hoffman, GettyImages IL)
מהומות אלימות באוקראינה | צילום: Brendan Hoffman, GettyImages IL

המאבק הלאומני בצ'צ'ניה

פרץ: 2009.

מי נגד מי: המשטר הפרו-רוסי בגיבוי של רוסיה נגד לאומנים צ'צ'נים.

למה: באופן רשמי הסתיימה המלחמה בצ'צ'ניה (ואיתה השאיפה של בדלנים צ'צ'נים לעצמאות) ב-2009, אולם מעשית הרוסים הקימו שלטון בובות והמורדים פשוט ברחו לכפרים רחוקים ולהרים. משם הם מנהלים עד היום מלחמת גרילה נגד המשטר והצבא הרוסי. מדי פעם גם מבצעים פיגועים ברוסיה עצמה.

אסיה

פשעי מלחמה במיאנמר

פרצו: 2016, כתולדה של סכסוך בן עשרות שנים.

מי נגד מי: המשטר נגד בני הרוהינגיה, שהם המיעוט המוסלמי במדינה.

למה: בני הרוהינגיה נחשבים למיעוט לא רצוי במדינה הבודהיסטית. לטענת השלטון הם מעוניינים להקים במיאנמר שלטון אסלאמי. לטענת המחתרת של בני הרוהינגיה – שרצחה בשנה שעברה 16 חיילים של מיאנמר, מה שהביא לפרוץ הסבב האחרון - הם רק רוצים זכויות שוות (יצוין כי הם לא בעלי אזרחות שם). לפי דיווחים של ארגוני זכויות אדם, השלטון מבצע נגדם בשנה האחרונה פשעי מלחמה.

מלחמת השליטה באפגניסטן

פרצה: 2014.

מי נגד מי: המשטר המרכזי בגיבוי ארה"ב, בריטניה, צרפת ומדינות נוספות נגד הטליבן. גם אל קאעידה עדיין נמצא שם לצד הטליבן ונטען שדאע"ש פועל באפגניסטן כדי לפגוע בארה"ב.

למה: הטליבן נלחם על חזרה לשלטון והחלה מחדש של חוקי שריעה נוקשים במיוחד. אל קאעידה פועל שם כחלק ממלחמתו למען לאותה מטרה ופגיעה בכל מה שמערבי או שאינו אסלאמי באופן שהם רואים את זה. בנוסף, עבורם זו עוד חזית במאבק להפיכת העולם כולו למדינת הלכה מוסלמית. 19,048 איש נהרגו השנה במדינה, נכון לתחילת 2017.

לוחמי SAS (צילום: Scott Nelson, GettyImages IL)
לוחמים בריטים באפגניסטן | צילום: Scott Nelson, GettyImages IL

הסכסוך ההודי-פקיסטני בחבל קשמיר

פרץ: 1947.

מי נגד מי: הודו נגד פקיסטן (וגם ארגונים אסלאמיסטיים כדוגמת לשקאר א-טייבה וג'יש מוחמד, שפועלים נגד הודו).

למה: שתי המדינות הגרעיניות נלחמות על שליטה בחבל, כל אחת מהן טוענת שכולו שלה ואף אחת מהן לא מקבלת את המצב הנוכחי שבו הוא מחולק בין המדינות (לא באופן שווה: הודו שולטת ברובו). כחלק מהמאבק הזה, מספר ארגוני טרור שפועלים נגד הודו מבצעים פיגועים ומדי פעם פורצים סבבי לחימה בין הצבאות. חלק מהארגונים מסונפים לאל קאעידה ורצים להפוך את כל הודו למוסלמית.

המלחמה נגד ארגון אבו סיאף בפיליפינים

פרצה: 1991 (ומאז 2013 מתנהלת גם מול דאע"ש).

מי נגד מי: המשטר בגיבוי ארה"ב נגד אבו סיאף, מיליציית מאוט שפועלת בפיליפינים גם בשם דאע"ש.

למה: מה שהחל כמאבק מזוין של המיעוט המוסלמי במדינה (19% מול 81% נוצרים) הפך מאז הצטרפות דאע"ש למאבק שמטרתו להפוך את המדינה למוסלמית ולהחיל בה את חוקי השריעה. נכון לתחילת דצמבר 2017, נהרגו השנה במדינה 1,380 איש.

מלחמות (צילום: 	Jes Aznar, getty images)
חיילים פיליפינים | צילום: Jes Aznar, getty images

המזרח התיכון

טרור פנימי באיראן

פרץ: 2002.

מי נגד מי: המשטר האיראני נגד ארגון ג'ונדאללה שנתמך על ידי אל קאעידה ופקיסטן, ונטען שגם על ידי ארה"ב. גם דאע"ש לוקח חלק בהתקפות נגד השלטון.

למה: לצד כל המעורבות של איראן בטרור העולמי, המיעוט הבלוצ'י - שהוא המיעוט הסוני באיראן השיעית - נלחם נגד מה שהוא מגדיר כאפליה על רקע דתי. זה קורה בעיקר במחוז סיסתאן ובלוצ'סתאן, ושיטת הפעולה היא פיגועים נגד חיילים איראנים שמוצבים במחזות האלה. לפעמים גולשות הפעולות גם למקומות אחרים, כולל חטיפה של בכירים בפרויקט הגרעין. לצד הסכסוך זה, איראן מתמודדת עם דאע"ש בגלל המלחמה בסוריה, שבה תומכת טהרן בכוחות הנשיא אסד.

המאבק הכורדי למען עצמאות בטורקיה

פרץ: המחתרת הכורדית, הפי.קיי.קיי, נלחמת בשלטון הטורקי מאז 1984.

מי נגד מי: המשטר הטורקי נגד המיעוט הכורדי, שזוכה לתמיכת מדינות המערב. בשנתיים האחרונות נלחמים הטורקים גם נגד דאע"ש שחדר לאזור, ונגד המשטר הסורי.

למה: הטורקים הם שנואי נפשם של הכורדים, שלא מוכנים לשום פשרה בדרישתם להקמת מדינה עצמאית - בין השאר בשטחי טורקיה. הצבא הטורקי נלחם בהם ביד קשה, גם בעיראק ובסוריה, והכורדים מצדם לא נשארים חייבים.

בתוך כך מתמודדת הטורקים גם עם טרור שמפנה אליה דאע"ש, והם גם מעורבים עמוק מאוד במלחמה בסוריה, בעיקר בגלל השנאה שלהם לאסד.

מלחמות (צילום: 	Ulas Tosun, getty images)
לוחם כורדי בטורקיה. בקרוב מדינה? | צילום: Ulas Tosun, getty images

מלחמת האזרחים בסוריה

פרצה: 2011.

מי נגד מי: מצד אחד משטר אסד, האיראנים, רוסיה וכמה ארגונים נוספים, בהם חיזבאללה. מצד שני - ארגוני טרור אסלאמיים קיצוניים כמו דאע"ש וג'הבת א-נוסרה וארגונים פרו-מערביים שנחשבים מתונים יותר.

למה: ארגוני המורדים רוצים לראות את משטר אסד נופל וכל אחד מהם מעוניין להקים משטר שמתאים לאידאולוגיה שלו. בסלט הזה מעורבות מדינות רבות כמו רוסיה או איראן, ארה"ב, ירדן ואפילו ישראל - שלכל אחת מהן האינטרס הצר שלה. נכון לתחילת דצמבר 2017, נהרגו השנה במדינה 23,299 איש.

המלחמה על השליטה בעיראק

פרצה: 2011.

מי נגד מי: המשטר המרכזי בבגדד נגד דאע"ש ונגד הכורדים, ובעקיפין גם נגד איראן.

למה: כמו בסוריה, גם פה יש משטר שרוצה לשמור על עצמו. הכורדים רוצים כאמור מדינה, ודאע"ש עדיין חולם על ח'ליפות. לצד אלה – האיראנים, שרוצים להרחיב את השפעתם דרך השיעים. מדינות המערב תומכות בכורדים, אבל נמנעות מלעזור יותר מדי כדי לא לפגוע במלחמה נגד דאע"ש.

מלחמת כולם בכולם בלבנון

פרצה: המצב הנוכחי במדינה הוא תולדה של מלחמת האזרחים שפרצה ב-1975 (היא אמנם הסתיימה רשמית ב-1990, אבל שקט ארוך טווח לא הושג מעולם)

מי נגד מי: המשטר הלבנוני נגד חיזבאללה (שהוא באופן אבסורדי גם השותף של אותו שלטון), דאע"ש וארגונים אחרים שמפגעים בלבנון בגלל המעורבות של חיזבאללה בסוריה. לצד כל זה ישראל מנהלת מלחמה, פעם גלויה ופעם חשאית, נגד חיזבאללה בלבנון. גם סעודיה מעורבת במה שקורה במדינה כחלק ממלחמתה נגד ההשפעה האיראנית.

למה: המשטר נלחם נגד הטרור שהתגבר בגלל המלחמה בסוריה. במקביל הוא מתמודד עם השדים שנשארו מימי מלחמת האזרחים. איראן משתמשת בלבנון דרך חיזבאללה כדי להילחם נגד ישראל ולהפיץ את המהפכה השיעית; הסעודים נמצאים שם כדי להילחם באיראן; וחוץ מזה יש מאבקים של נוצרים נגד מוסלמים וכאמור המלחמה של ישראל נגד חיזבאללה ואיראן.

מלחמות  (צילום: 	Frances M. Ginter, getty images)
לוחמים בתימן | צילום: Frances M. Ginter, getty images

מלחמת האזרחים בתימן

פרצה: 2015.

מי נגד מי: החות'ים, זרם שיעי, מנהלים מלחמה נגד השלטון המרכזי. במקביל מנהלים שם אל קאעידה ודאע"ש עוד חזית של טרור, בעיקר נגד כוחות אמריקניים במדינה אבל גם נגד הסעודים ובני בריתם. איראן מסייעת לחות'ים, ואילו לשלטון מסייעת קואליציה של מדינות ערביות בהובלת סעודיה ובסיוע ארה"ב, בריטניה וצרפת, שנלחמות שם נגד דאע"ש ואל קאעידה.

למה: במסגרת מה שהחל כאביב הערבי, החות'ים הכריזו שהם נלחמים באפליה כלפי השיעים במדינה. בפועל, הם רוצים שלטון שיעי בתימן. השלטון רוצה כמובן לשמור על עצמו וכרגע המדינה מחולקת. הסעודים מנצלים את המצב כדי להילחם נגד איראן, שעושה בדיוק אותו דבר ושלחה לאזור גם את חיזבאללה. ארה"ב מבצעת שם פעולות סיכול ממוקד ולוחמה בטרור נגד דאע"ש ואל קאעידה כחלק מהמלחמה העולמית בטרור.

המלחמה בפיראטים הסומלים בים האדום

פרצה: 1991.

מי נגד מי: ארה"ב, רוסיה, סין, צרפת, אוסטרליה ומדינות נוספות נגד פיראטים שרובם ילידי סומליה.

למה: מאז שקרס השלטון בסומליה, דייגים מקומיים החלו לדוג באופן לא חוקי. כאשר החל מאבק אזורי נגדם, רבים מהם התארגנו בכנופיות של פיראטים מודרניים. המצב הקצין באמצע שנות ה-2000, עד כדי שצבאות של מדינות יריבות משתפים כיום פעולה נגד הפיראטים. אפילו חיל הים האיראני מגיע לשם לסבבי שירות.

אינתיפאדה (צילום: דובר צה"ל )
מעוניינים בהשמדת ישראל? | צילום: דובר צה"ל

הסכסוך הישראלי-ערבי

פרץ: תלוי את מי שואלים. להערכתנו - בתנ"ך.

מי נגד מי: ישראל נגד חיזבאללה, חמאס, הג'יהאד האסלאמי ועוד כמה ארגונים שמגובים בעיקר על ידי איראן.

למה: חלק מהכוחות שנלחמים בישראל מצהירים שמטרתם הקמת מדינה פלסטינית וחזרה לגבולות 67'. אחרים מעוניינים בהשמדת ישראל ואין להם בעיה להכריז על כך. ברוב החוטים מושכת איראן.

>> 52 היעדים שאתם חייבים לבקר בהם ב-2018

>> מגוסטינג ועד ספינר: 19 מושגים שנכנסו השנה לחיינו

>> נפרדים מ-2017 - כל הכתבות