ה-7 ביוני 1981. חיל האוויר יוצא למבצע אופרה ומשמיד את הכור הגרעיני בעיראק. ראש הממשלה מנחם בגין מפרסם את ההודעה הבאה לתקשורת: "בשום תנאי לא נרשה לאויב לפתח נגד עמנו נשק להשמדה המונית. נגן על אזרחי ישראל בכל האמצעים העומדים לרשותנו".
"אחרי שתחנת רדיו ערבית דיווחה על הפעילות בעיראק, ראש הממשלה החליט להוציא הודעה רשמית על התקיפה, מהסיבה שאנחנו לא כמו גנבים בלילה", מספר שלמה נקדימון, עיתונאי ופרשן ששימש גם כיועץ התקשורת של בגין. "זו הסיבה שגם לא צבענו את המטוסים. ככה נולדה דוקטרינת בגין".
ה-6 בספטמבר 2007. מבצע "מחוץ לקופסה". חיל האוויר משייט באישון לילה מעל שמי סוריה ומשמיד את הכור הגרעיני שבנתה בסיוע צפון קוריאה, לפני שהוא הופך לכור חם. 26 שנים אחרי התקיפה בעיראק ובפעם השנייה בתולדותיה, ישראל מיישמת את דוקטרינת בגין - ומבהירה לעולם שהיא לא תאפשר למדינות אחרות באזור להתחמש בנשק גרעיני.
בניגוד למבצע בעיראק שפורסם בכלי תקשורת ערביים ולאחר מכן גם מפי ראש ממשלת ישראל בעצמו, המבצע בסוריה זכה לעמימות במשך כעשר שנים. בידוני מטוסי ה-F-15 שנמצאו על הקרקע כבר באותו יום הבהירו לעולם כולו מי ביצע את הפעולה. היום התירה הצנזורה לפרסם את פרטי המבצע, שמהווה עדות ממשית נוספת לאסטרטגיה הישראלית.
המרוץ לאטום
בשלושים השנים האחרונות קמו ונפלו ממשלות רבות, רמטכ"לים התחלפו והטכנולוגיה השתנתה ללא היכר. דבר אחד נותר בעינו: האסטרטגיה הישראלית, כשאת מקומן של עיראק וסוריה תפסה איראן.
11 מיליארד שקלים הושקעו בהכנות להשמדת מתקני הגרעין האיראניים, חשף ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בראיון בינואר 2013. את תכניות התקיפה הוא תיאר כ"הזיות הרפתקניות שלא בוצעו ולא יבוצעו". למרות זאת, מדינת ישראל המשיכה להתכונן במרץ ליישום הדוקטרינה שביססה.
למרות המאמצים הדיפלומטיים של המעצמות להגיע להסכם עם איראן, בשנת 2014 נתניהו ויעלון הנחו את צה"ל להמשיך באימונים וברכש לקראת סיכול צבאי של הגרעין האיראני. לפי בכירים באוצר, ההכנות האלה עלו כ-12 מיליארד שקלים. מאז חלה נקודת מפנה, עם חתימת האיראנים והמעצמות על הסכם וינה - שתוצאותיו ברורות לכולם. ישראל לא תתקוף בעשור הקרוב.
עבור האיראנים, מקרה הבוחן הוא קוריאה הצפונית – שאחראית גם על בניית הכורים באיראן ובסוריה. בספטמבר האחרון ערכה המדינה המבודדת ניסוי בפצצת מימן שעוצמתה פי 20 מזו שהוטלה מעל הירושימה. גורמים בישראל טענו אז שהתגובה של יפן ודרום קוריאה לניסוי תכתיב את השתלשלות האירועים גם באזור שלנו.
אלא שקוריאה הצפונית עלתה על דרך המלך וייתכן שבקרוב היא תקצור הצלחה דיפלומטית מול ארצות הברית. איראן, בתורה, תעצב את מדיניותה בהתאם להתמודדות העולמית עם צפון קוריאה.
נשורת מדינית
בינתיים, תכנית הגרעין האיראנית הובילה להאצת מרוץ החימוש הגרעיני במזרח התיכון. מדינות רבות מדווחות שהן מתכננות כורים גרעיניים למטרות שלום ולא למטרות צבאיות; מבחן המציאות והעובדות ההיסטוריות הוכיחו את ערכן של אמירות כאלה.
אחת המדינות היא מצרים. לפי העיתון הגרמני "די ולט", מתרבים הרמזים שקהיר מתכוונת לייצר נשק גרעיני, כשהתכנית היא להעשיר אורניום טבעי בסיני בסיוע סין, ואז להשיג טילים לטווח ארוך. כבר בשנת 2010 דווח על אתר חדש בשם "אל-דבה", 388 ק"מ מצפון-מערב לקהיר, שם מקימה מצרים בסיוע רוסי את תחנת הכוח הגרעינית הראשונה שלה. חוסני מובארק, שהיה אז בשלטון, הבטיח שלמצרים "אין שאיפות לגרעין צבאי". אך המצרים לא מסתפקים באתר אחד: בשנת 2015 חתמו על הסכם נוסף עם סין, שתבנה עבורם ארבעה כורים גרעיניים נוספים.
גם מצדו השני של הים האדום מצלצלים פעמוני מלחמה. לפני מספר ימים התראיין יורש העצר מוחמד בן סלמאן לרשת החדשות CBS, והעביר מסר חד משמעי: "סעודיה לא מעוניינת בנשק גרעיני, אבל אין ספק שאם איראן תפתח פצצת אטום - נלך בעקבותיה בהקדם האפשרי". והם הולכים. בשבוע שעבר אישרה ממשלת סעודיה מסמך מנחה לתוכנית הגרעין שלה, לפיו הפעילות הגרעינית תיעשה למטרות שלום בלבד ובהתאם למגבלות הקבועות באמנות הבינלאומיות – בתנאי אחד: שהאיראנים לא יתקדמו עם התכנית שלהם.
המרוץ הולך ומסתבך. גם טורקיה של ארדואן מסרבת לשקוט על השמרים והולכת בעקבות איראן. בשנת 2010 אישרו הטורקים את הקמתו של כור גרעיני בתמיכה רוסית. ארבע שנים לאחר מכן, בדיווח שפורסם בתקשורת הגרמנית, נטען כי טורקיה מאמצת את המודל האיראני – תכנית גרעינית אזרחית מעל פני השטח וצבאית מתחתיו. באותה השנה נחתם ההסכם עם רוסיה לפיתוח הכור, ולפי דיווחים אחרים –גם עם יפן וירדן, שבונה אף היא כור בעזרת רוסיה.
כדי להבין איך המרוץ ימשיך, צריך לחזור לאיראן. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ התבטא לא פעם אחת ולא פעמיים נגד הסכם הגרעין עם איראן, ובחודשים הקרובים הוא יחליט האם לאשרר אותו מחדש. האיראנים מצדם מאיימים לחזור ולפתח נשק גרעיני אם ההסכם יבוטל – ואליהם יצטרפו מדינות נוספות באזור, וביתר שאת. המזרח התיכון צועד לעבר מרוץ חימוש גרעיני, כזה שישראל לא תוכל לקבל.