תמונתה של אוריאן בן כליפא, לבושה במדי משמר הגבול ואוחזת במתפרע פלסטיני, נהפכה בן לילה לאחד מסמלי מבצע "שומר החומות". לא ידוע מי צילם את התמונה, שככל הנראה פורסמה לראשונה בכלי תקשורת פלסטיניים; כך או כך, ברשתות החברתיות בישראל היא שותפה אלפי פעמים, בחלק גדול מהמקרים בצירוף המילה "גאווה". אפילו מפקד מג"ב, ניצב אמיר כהן, יצר קשר עם הלוחמת ובירך אותה על פועלה. סביר להניח שכהן כבר הכיר את שמה; בחמש שנות השירות שלה התראיינה בן כליפא לא אחת לכלי התקשורת כמי שהייתה האישה היחידה בפלוגה ג' של מג"ב בירושלים, השתתפה בעימותים, לקחה חלק במעצרים ופיקדה בהצטיינות על טירונים. "מפקד מג"ב אמר שהיא השראה לחיילות אחרות, הוא אפילו ניסה לעזור לה לצאת לקצונה", מספרת השבוע אמה של בן כליפא, סימה. "עד כדי כך הוא העריך אותה".

כחצי שנה לאחר מכן הוצאה בן כליפא לחופשה כפויה ממשמר הגבול ונשקה האישי נלקח ממנה. מי שהייתה הפנים של מג"ב הועמדה לדין לאחר עימות עם חלא סלים, צעירה פלסטינית, במהלך משמרת אבטחה בעיר העתיקה בירושלים ב-4 בנובמבר 2021. כתב האישום שהוגש נגדה מייחס לה בין היתר תקיפה הגורמת חבלה ממשית ושיבוש הליכי משפט, בדגש על מה שמוגדר כדיווח כוזב של בן כליפא על מה שאירע באותו יום. הלוחמת אמנם הייתה הראשונה שהגישה תלונה למשטרה בעקבות העימות עם סלים, אלא שבמשטרה סגרו את התלונה והמשיכו לטפל בתלונתה של סלים. בשורה התחתונה, בפרקליטות מאמינים שהמג"בניקית תקפה את הפלסטינית ולא להפך.     

הגשת כתב האישום הייתה יריית הפתיחה של קמפיין ציבורי וכספי למען הלוחמת. סימה בן כליפא שיתפה פעולה עם פעילי ימין, בראשם רן כרמי בוזגלו, בפנייה לציבור תחת הכותרת "הילדה של כולנו". במסגרת הקמפיין, שמזכיר בטרמינולוגיה ובאסטרטגיה שלו את הפנייה לתמיכה ציבורית באלאור אזריה לאחר העמדתו לדין באשמת הריגה של מחבל כפות, הוקמה קבוצת פייסבוק בשם "נלחמים על הלוחמת" ונפתחו עמודי אינסטגרם שמציגים את בן כליפא כמי שעומדת לדין על לא עוול בכפה. שוב כמו במקרה של אזריה, הפעילים למען בן כליפא פתחו בגיוס המונים שמטרתו איסוף כספים למימון סיוע משפטי עבורה.

הסרטון של אוריאן בן כליפא (צילום: מקור לא ידוע)
צילום: מקור לא ידוע

תמונתה של בן כליפא, לבושה במדי מג"ב ואוחזת במתפרע פלסטיני, נהפכה לאחד מסמלי מבצע "שומר החומות". היא שותפה אלפי פעמים, בחלק גדול מהמקרים בצירוף המילה "גאווה"

למרות הניסיון להעיר את האמוציות בימין, למרות שצ'רלי אזריה השתתף בחודש שעבר בהפגנה למען בן כליפא בבית משפט השלום בירושלים, ובמקום שבו מתקיימים הדיונים בעניינה יצר קורלציה מובהקת בין הפרשה הנוכחית לזו של בנו ("הפרקליטות רוצה לסמן וי, לא מעניין אותה אוריאן או אלאור"), הקמפיין לא ממש המריא. מלבד משמרת מחאה המתקיימת בעת הדיונים בירושלים וזרזיף של תרומות – מימון ההמונים הניב עד כה רק 22 אלף שקלים, בקבוצת הפייסבוק חברים רק 2,000 גולשים – קשה לדבר על סחף ציבורי למען אוריאן בן כליפא. אבל יש לפחות שתי סיבות לחשוב שזה עומד להשתנות: הראשונה היא האפשרות של הרשעה, שלאור חומרת סעיפי האישום עשויה להוביל לעונש מאסר של שנה לפחות. הסיבה השנייה היא המען של אותו מימון לסיוע משפטי. 

זה כחודשיים מייצגת את בן כליפא עו"ד אתי כרייף. "מבחינתי היא וונדר וומן", אומרת סימה בן כליפא על כרייף. "היא אימהית, היא פייטרית, והיא תעשה הכל כדי לעזור לילדה שלי". ואילו כרייף עצמה אומרת לנו השבוע: "לא אתן שיעשו לאוריאן את מה שעשו לי".

גורמים המעורים בפרשה ובתיק כבר מדברים על "אפקט כרייף". אפילו בפרקליטות היה השבוע מי שאמר כי מאז התגייסותה של עו"ד כרייף לעניין, פתאום "כולם" מתעניינים בפרשת בן כליפא. אבל בעוד שהפרופיל הציבורי של הפרשה השתדרג, בדיקת מגזין מאקו מציבה סימני שאלה מהותיים סביב שתי הטענות העיקריות של בן כליפא ותומכיה: שהיא מעולם לא תקפה את חלא סלים, ושהאחרונה זוכה ליחס מועדף בשל הייחוס המשפחתי שלה.   

שאלה של כוח

לפי כתב האישום נגדה, אוריאן בן כליפא דחפה, תקפה וחנקה את חלא סלים, ובשלב מסוים של העימות ביניהן אף הסירה ממנה את החיג'אב שלה. כל זה קרה לאחר שסלים ביקשה לעבור מחסום משטרתי שבן כליפא אבטחה באותו יום.

אוריאן בן כליפא (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של מגבניקון)
צילום: מתוך עמוד הפייסבוק של מגבניקון

חלא סלים היא בתו של עבד אל-חכים סלים, מוכתר העדה הצוענית בירושלים. על פי תומכיה של בן כליפא, הוגש נגדה כתב אישום שקרי ומוטה בניסיון לפייס את אביה של המתלוננת

דקות לאחר סיום האירוע הגישה בן כליפא דו"ח פעולה. היא כתבה שסלים דחפה אותה, שרטה אותה בפניה בשתי ידיה, משכה בשערותיה וניסתה להפילה לרצפה; למחרת בבוקר מסרה במשטרה עדות זהה על תקיפת שוטר במילוי תפקידו והעלבת עובד ציבור, ושוב טענה שסלים הפעילה אלימות נגדה. לעדויות צירפה תמונות סלפי שבהן נראות על פניה מספר שריטות. בעדותה במשטרה ובדו"ח הפעולה לא כתבה בן כליפא דבר על אלימות שהיא עצמה הפעילה כלפי סלים.

שעות אחדות לאחר הגשת התלונה נגדה נחקרה סלים באזהרה ונשארה במעצר למשך הלילה. בחקירתה נשאלה אם היא מעוניינת להגיש בעצמה תלונה נגד בן כליפא, והשיבה בשלילה. למחרת הועברה למעצר בית של שלושה ימים, ובסיומו חזרה בליווי בני משפחתה אל תחנת המשטרה, שם הגישה תלונה על האלימות שהפעילה לכאורה בן כליפא. בתום בדיקה הודיעה המשטרה כי התלונה של בן כליפא נגד סלים נסגרה מחוסר אשמה, ואילו זו של סלים הבשילה לכדי כתב אישום.

"כל מה שכתוב נגד אוריאן זה הבל הבלים, הכל שקרים", אומרת סימה בן כליפא. "זה משפט בדיחה שמסתמכים בו על השקרים של חלא". אלא שכתב האישום נסמך לא רק על עדותה של המתלוננת: ראשית, קיים תיעוד וידיאו של חלקים מהאירוע. בתיעוד נראית סלים הולכת עם אחיה לכיוון עמדת משמר הגבול; השניות הראשונות של המפגש עם בן כליפא לא תועדו, כי קרו ממש מתחת לעדשת המצלמה, אך מיד לאחר מכן נראית בן כליפא מובילה בכוח את סלים לנקודת המשטרה הסמוכה ושם צועקת עליה ומשתמשת בכוח. שנית, עדות ראיה של טירון ששירת עם בן כליפא תומכת בגרסתה של סלים. לדבריו, בן כליפא אכן הפעילה כוח מופרז על הצעירה הפלסטינית.

חלא סלים (26) היא בתו של עבד אל-חכים סלים, מוכתר העדה הצוענית בירושלים ואישיות מוכרת ואהודה בעיר. על פי הנרטיב שמקדמים תומכיה של בן כליפא, הוגש נגדה כתב אישום שקרי ומוטה בניסיון לפייס את אביה של המתלוננת נגדה. "אם היה מדובר בבת מיעוטים רנדומלית בלי אבא מוכתר, לא היה קורה שום דבר עם הסיפור הזה", קובעת סימה בן כליפא, אולם למגזין מאקו נודע כי העדויות בכתב האישום הן של אנשים שאינם קשורים למוכתר, וכי הייחוס משפחתי של המתלוננת לא היווה כל שיקול בהחלטה על חומרת סעיפי האישום.

יסמין (שם בדוי), קרובת משפחה של בן כליפא: "נכון שרואים בצילומים את האסרטיביות של אוריאן כלפי חלא, אבל בסרטון המלא שהגיע מתחנת המשטרה רואים התנהלות בריאה של אוריאן כלפי חלא. הן מדברות ביניהן באופן רגוע ואין אווירה של אלימות".

זה לא מה שמשתמע מכתב האישום. מדובר שם בתקיפה, לא בשיחה.
"חלא התחילה את העדות שלה בזה שאבא שלה הוא המוכתר. היא השתמשה בזה, ממש אמרה 'כל השוטרים מכירים את אבא שלי'. את האירוע היא תיארה באופן מועצם, אבל אף אחד לא עימת בין השתיים. במשטרה בחרו להאמין לחלא ועוד לטעון שאוריאן שיבשה הליכי משפט. הכל בגלל שמדובר בבת של מוכתר".

אוריאן בן כליפא (צילום: סימה בן כליפא)
צילום: סימה בן כליפא

אלכס (שם בדוי), שהכיר בשירות את בן כליפא: "יש לה פתיל קצר ואמרו לה בכמה מקרים שההתנהלות שלה אלימה. היא לוחמת טובה, אבל לא הייתי רוצה שהיא תאבטח את הבית שלי"

אלא שגם הטענה הזו אינה מתיישבת עם המציאות בשטח. בפרקליטות קיימות הנחיות לגבי אלימות שוטרים – חלק מהמקרים נחשבים לתקיפה, אחרים מוגדרים חריגה משימוש בכוח סביר בסמכות. המקרה של בן כליפא הוגדר כתקיפה שהתרחשה בשתי זירות: בשער האריות ובנקודת המשטרה. הזירה השנייה היא המכרעת, כי בשלב זה הייתה המתלוננת בשליטתה של בן כליפא ולא התנגדה, כך שלא הייתה שום סיבה להפעיל עליה כוח. על פי כתב האישום, בפרקליטות ייחסו חשיבות גדולה גם לדיווח הכוזב של השוטרת, שלמעשה תיארה אירוע שלא קרה. דוח שקרי של שוטר נתפס כהפרה חמורה של תפקידו, וזה נכון גם במקרה של שוטרת מצטיינת ומעוטרת כמו אוריאן בן כליפא.

לא מג"ב לא מתפנה

בן כליפא, תל אביבית במקור, הפתיעה את משפחתה כשהודיעה בגיל 17 שבכוונתה לשרת במג"ב. "חונכנו בבית על ערכי צבא. אני בת למשפחה שכולה, אבי נהרג בעת שירותו הצבאי, אמא שלי הייתה לוחמת בנח"ל", מספרת סימה. "אנחנו משפחה של לוחמים, אבל מג"ב אף פעם לא היה על הפרק".

אוריאן בן כליפא (צילום: אילן בשור)
צילום: אילן בשור

עו"ד אתי כרייף: "הסיפור הזה נגע בי אישית ורגשית. מי כמוני מבינה כמה המערכת יכולה לשגות בהערכתה כלפייך ובטיפול באדם שכל חטאו היה להיות במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון"

סימה מספרת שניסתה בתחילה להפעיל קשרים באגף הנפגעים כדי למנוע מאוריאן לשרת במשמר הגבול, אבל כשראתה כמה היא רוצה את התפקיד, החליטה לוותר.

למה בעצם היא רצתה דווקא מג"ב?
"בגלל מקרי הרצח של לוחמות מג"ב הדס מלכא והדר כהן. היא שמעה על האירועים האלה כשהייתה בתיכון, רצתה להיות כמוהן והפכה להיות מורעלת על מג"ב. קראה הכל על הבנות שמשרתות שם, עקבה בחדשות ובפייסבוק. אי אפשר היה להזיז אותה מההחלטה שלה".

לאחר הטירונות שובצה בן כליפא בפלוגה ג', שאחראית על אבטחת העיר העתיקה בירושלים. "אני זוכרת שאחרי המשמרת הראשונה שלה בפלוגה היא התקשרה אליי וסיפרה שראתה מטען חבלה והייתה חלק מהחיפוש אחר חשודים", מספרת סימה. "היא נורא התרגשה מזה, אבל אני דאגתי. הבנתי שהולכות להיות לי שנים בלי שינה".

לאחר שנה בשירות יצאה בן כליפא לקורס מ"כים, ואחריו פיקדה על טירונים כחלק מתפקידה. "זה היה לה נחמד, אבל זה לא סיפק אותה. היא רצתה להיות בשטח, לחוות את כל האקשן", מספרת סימה. "פעם מתפרע נתן לה אגרוף, בבית החולים גילו לה שברים בכל העין. היא קיבלה גימלים לחודש, אבל חזרה לצבא אחרי ארבעה ימים. היא לא הייתה מוכנה להיות בבית".

"התפקיד שלנו זה להיות בפרונט", אומר אסף (שם בדוי), ששירת במג"ב עם בן כליפא. "עימותים כאלה הם חלק מהשגרה שלנו, זו העבודה שלנו כלוחמים. פלוגה ג' היא קשה מאוד, הפלוגה שיש בה הכי הרבה עימותים. כמעט כל מי שמגיע לשם בורח וכמעט לא משרתות שם נשים. אף אחת לא רוצה".

העובדה שבן כליפא הייתה חריגה בנוף הייתה בוודאי חלק מהסיבה לכך שתמונתה ממבצע שומר החומות נעשתה ויראלית בישראל - בשעה שבכלי התקשורת הפלסטינים נעשה בה שימוש כדי להמחיש את מה שתואר כאלימות של חיילי צה"ל. עם זאת, בן כליפא עצמה הייתה לגמרי ערה לנראות של אותו מעמד: שוטרת מג"ב חמושה בעימות פיזי עם פלסטיני לא חמוש. "אחרי שהתמונה פורסמה היא הופתעה שלא קראו לה לחקירה במצ"ח", אומרת סימה. "במקום זה היא קיבלה חיזוקים ממפקד מג"ב".

היא שמחה לראות את התהודה שיצרה התמונה?
"כן, אבל היום היא יודעת שמאז התמונה הזו סימנו אותה. כולם ידעו מי היא והסתכלו על כל פעילות שהיא עושה".

גורמים המעורים בתיק בן כליפא אומרים שהרקורד המבצעי שלה כשוטרת לא היווה שיקול בכתב האישום נגדה, אבל לפחות במקרה אחד בעבר נטען נגדה שעשתה שימוש מופרז בכוח. זה קרה בשנת 2018, כשילדה חרדית כבת 15 הגישה תלונה למשטרה בטענה שבן כליפא תקפה אותה כשהייתה בעיצומו של סיור רגלי בעיר העתיקה וגרמה לשטפי דם בכל חלקי גופה. התלונה נסגרה בטענה שנסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה פלילית.

אוריאן בן כליפא (צילום: סימה בן כליפא)
צילום: סימה בן כליפא

סימה בן כליפא: "כל מה שכתוב נגד אוריאן זה הבל הבלים, הכל שקרים. אם הבת שלי תיכנס לשלוש שנות מאסר בגלל שקרים של בת של מוכתר - המדינה תרעד"

"אוריאן הייתה לוחמת נחושה מאוד עם דרייב מטורף, אבל יש לה פתיל קצר ואני יודע שהמפקדים שלה אמרו לה בכמה מקרים שההתנהלות שלה אלימה", מספר אלכס (שם בדוי), שהכיר אותה בשירות. "היא לוחמת טובה, אבל בואי נגיד שלא הייתי רוצה שהיא תאבטח את הבית שלי. עם כל הכבוד לאוריאן, היא לא הדמות של הלוחם האידיאלי שישרת בשטח, ובטח שלא בקבע".

שבועות אחדים לאחר סיום מבצע "שומר החומות" נעצר תושב מזרח ירושלים בחשד שתיעד שוטרות בצילומים בעלי אופי מיני ושיתף אותם ב"טיקטוק". בין המצולמות הייתה גם בן כליפא. "היה לה מאוד קשה כשפורסם הסרטון הזה", אומרת סימה, "אבל היה לה יותר קשה כשהשופט החליט לשחרר את החשוד ואמר ש'הסרטונים מחמיאים לשוטרת'. היא הרגישה שאף אחד לא מגבה אותה ואת החברות שלה. אוריאן מאמינה שכל פורע חוק צריך לקבל את הדין - לא משנה אם הוא ערבי, יהודי או חרדי".

בעוד שהורדת החיג'אב של חלא סלים עשויה להתפרש כאקט של התרסה נגד מוצאה או נגד דתה, סימה נחרצת: "אוריאן לא גזענית. חשוב לה שכולם ישמרו על החוק, לא משנה מה". ככלל, במשפחת בן כליפא נמנעים מהצגת הפרשה כהתנגשות יהודית-ערבית ומציגים אותה כ"תפירת תיק פוליטית", בחלק מהמקרים תוך טענה שעבד אל-חכים סלים איים לכאורה "להצית את מזרח ירושלים" אם בן כליפא לא תיענש. עם זאת, סימה עצמה – אולי מתוך סערת רגשות, זמן קצר לאחר שבתה נחקרה במשטרה – פרסמה בקבוצת הפייסבוק "מגבניקון" פוסט שבו תיארה באריכות את המתרחש סביב בתה וסיימה במילים: "איך מילה של ערבייה שהתנגדה למעצר בצורה אלימה יותר חזקה ממילה של לוחמת שמסכנת את עצמה למען המדינה יום יום?".

קודם הרשעה, אחר כך ענישה

אירוע התקיפה התרחש בשבת השלישית ברציפות של בן כליפא בבסיס, לקראת סיום משמרת אבטחה בת כמעט 10 שעות באזור שער האריות, בין היתר לצורך חסימת "שביל החסידות" ומניעת מעבר הולכי רגל למקום.

סלים הגיעה למקום האירוע עם אחיה בן ה-19. בחקירתה סיפרה שאח אחר שלה, דר רחוב שמשתמש בסמים, הגיע לבית המשפחה שעות לפני האירוע, גנב את הטלפון של אמה ורץ לכיוון בית הקברות שנמצא מעבר לשביל החסידות. סלים ואחיה רצו בעקבותיו כשנתקלו במחסום ובבן כליפא.

אוריאן בן כליפא (צילום: מתוך עמוד האינסטגרם של ישראל בידור)
צילום: מתוך עמוד האינסטגרם של ישראל בידור

למחרת האירוע התלוננה בן כליפא על תקיפת שוטר במילוי תפקידו, וטענה שסלים הפעילה אלימות נגדה. לעדויות צירפה תמונות סלפי שבהן נראות על פניה מספר שריטות

על פי כתב האישום, סלים התחננה בפני בן כליפא שתיתן לה ולאחיה לעבור. בתגובה דחפה אותה בן כליפא פעמיים. לאחר שהאח העיר על הדחיפות, בן כליפא תפסה בצווארון חולצתו. כשסלים ניסתה לחלץ אותו מהאחיזה, בן כליפא תפסה אותה, הסירה ממנה את החיג'אב, משכה בשערותיה, נתנה לה מכה והפילה אותה ארצה. על פי כתב האישום, במהלך משיכת החיג'אב נשרטה בן כליפא בפניה. עוד מתואר כי הלוחמת הובילה את סלים לנקודת המשטרה כשהיא אוחזת בשיערה ובצווארה, הושיבה אותה בחוזקה על כיסא, נעמדה מולה והורתה לשותפתה למשמרת לנעול את הדלת. סלים בכתה ובן כליפא צעקה עליה "סתמי את הפה", רכנה לעברה, חנקה אותה בידיה וטלטלה בחוזקה את גופה. המגע הותיר נפיחות מאחורי אוזן ימין ושריטות על צווארה של סלים.

למרות הפגיעות בגופה של סלים, למרות התיעוד המצולם, במשפחת בן כליפא ממשיכים לטעון שהטיפול באירוע הושפע בראש ובראשונה מזהותה של המתלוננת. סימה מציגה כראיה את כניסתו של עבד אל-חכים סלים ובני משפחתו לנקודת המשטרה בבקשה להגיש תלונה נגד בן כליפא. "כל הפמליה של סלים נכנסה לבסיס המשטרה",  היא אומרת. "אני כאמא לא הורשיתי להיכנס לבסיס מעולם, איך הסכימו לפמליה שלמה להיכנס כאילו שמדובר באנשי שב"כ?". מנגד, גורמים במג"ב טוענים שכניסת אזרחים לנקודת המשטרה היא דבר שבשגרה, ומציינים שאותה פמליה התבקשה לחכות בחוץ; לדבריהם, רק האב והבת נכחו במעמד הגשת התלונה.

סימה אומרת שבנסיבות שנוצרו, בתה עומדת להישלח למאסר ממושך. "יתנו לה עונש של עד שלוש שנים", היא מנבאת. "אם הבת שלי תיכנס לשלוש שנות מאסר בגלל שקרים של בת של מוכתר - המדינה תרעד". חלק מהקו שמציגה המשפחה הוא הטענה שהפרקליטות מתעקשת על מאסר בפועל; זה נכון במובן הזה שרף הענישה המקובל בסעיפים המופיעים בכתב האישום הוא מאסר בפועל, אבל גורמים משפטיים מביעים תמיהה על הטענה בדבר דרישת סף למאסר – בהינתן שאין כל דיון בענישה קודם להרשעה.

"לקחו את אוריאן כאחרון העבריינים", אומרת סימה על המעצר של בתה. "בלי שירותים, בלי טלפון, בלי להגיד לי מילה. עוד לפני שנגמר נגדה התהליך הפלילי החליטו להשעות אותה מהתפקיד. הם כנראה שכחו שמדובר בילדה שהקדישה חמש שנים למדינה. אם היא הייתה בעייתית כמו שמתארים אותה בכתב האישום, לא היו נותנים לה לחתום קבע ולא היו מוציאים אותה לפיקוד. המלחמה שלי היא על השם הנקי שלה. היא עוד תקבל צל"ש".

למה החלטת לצאת לקמפיין ציבורי? אין לך אמון בהליך המשפטי?
"שבועות חיכיתי שהמפקדים שלה יתנו לה גב ויקומו לטובתה. כשראיתי שזה לא קורה, הבנתי שאני חייבת לעשות משהו. אני מתנצלת, אבל זו הילדה שלי. אני הבאתי אותה לעולם".

במשפחה מספרים שבעקבות ההד התקשורתי שקיבלה הפרשה, בן כליפא מקבלת עשרות איומים לחשבונות הפייסבוק והאינסטגרם הפרטיים שלה. בינואר האחרון היא הגישה תלונה למשטרה בגין איומים אלה; משלא נענתה, הגישה השבוע תלונה נוספת. "היא מאוד מפחדת", אומרת סימה. "מאיימים עליה ברצח, איך היא לא תפחד? היא כמעט ולא יוצאת מהבית, נעולה בחדר ובוכה המון".

דברים שקורים אחרי 10 שעות 

המאבק הציבורי למען בן כליפה החל בפוסט שפרסמה סימה בפייסבוק ושלחה לעמוד של פעיל הימין יואב אליאסי, "הצל". "הוא פרסם את הסיפור שלנו והיה המון רעש והתראיינתי בטלוויזיה", מספרת סימה. "ואז אנשים טובים שהסיפור של אוריאן נכנס להם ללב פתחו את קבוצת הפייסבוק 'נלחמים על הלוחמת'".

אוריאן בן כליפא (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק נלחמים על הלוחמת אוריאן)
צילום: מתוך עמוד הפייסבוק נלחמים על הלוחמת אוריאן

פעיל הימין רם כרמי בוזגלו, הקול הבולט וללא ספק הבוטה ביותר בין מנהלי הקבוצה, כתב בה בין השאר ש"המורשת שהפגינה אוריאן ב'שומר החומות' הייתה לזרא בעיני השמאל החתרני והם התלבשו עליה... ננקז את המוגלה מהמערכת הרקובה ונחזיר לידינו את המדינה". פוסטים שהעלו חברים אחרים בקבוצה המשיכו להשוות בין סיפורה של בן כליפא לזה של אלאור אזריה. "אני לא משווה ביניהם, כי הסיפור על אוריאן הוא שקר", מדגישה סימה. "אבל אני כן מאמינה שלא צריך להגיש כתבי אישום נגד לוחמים. אתמול זה היה אלאור, היום זו אוריאן ומחר זה הולך להיות הילד שלכם".

אוריאן בן כליפא (צילום: סימה בן כליפא)
צילום: סימה בן כליפא

במשפחה מספרים שבן כליפא מקבלת עשרות איומים, וכי הגישה תלונות למשטרה. "היא מאוד מפחדת", אומרת סימה. "מאיימים עליה ברצח, איך היא לא תפחד?"

מור לוי, לשעבר לוחם מג"ב וממנהלי הקבוצה, מסביר את הבחירה בסיסמה "הילדה של כולנו": "מבחינתי הלוחמים שלנו, ילדים בני 18, הם הילדים של כולנו. גם אלאור אזריה, גם אוריאן בן כליפא. שניהם הילדים של המדינה".

אתה רואה הבדל בין אזריה לבן כליפא?
"המקרים שונים לגופם, פה מדובר במקרה של מחבל שנוטרל ופה במחבלת שהתפרעה, לא הקשיבה להוראות השוטרים ועשתה מה שבא לה".

מחבלת?
"היא מחבלת כי היא חיבלה בפעולות של השוטרת. אוריאן פשוט עשתה את העבודה שלה". 

סימה מודה שהקמפיין לא המריא ("ניסינו לפנות לחברי כנסת ולא קיבלנו מענה, מהלשכה של בנט ענו שהם לא מתעסקים בעניינים אישיים"), ושזה היה אחד השיקולים בפנייה לאתי כרייף. עורכת הדין הסכימה לייצג את בן כליפא, בתחילה בהתנדבות ובהמשך בתשלום.

כרייף החלה לייצג את בן כליפא לפני כחודשיים, ומאז יצרה קשר בנושא עם חברי הכנסת אמיר אוחנה, קטי שטרית, אופיר אקוניס ועמר בר-לב. "הסיפור הזה נגע בי לליבי ברמה האישית והרגשית", אומרת כרייף השבוע. "מי כמוני מבינה עד כמה המערכת יכולה לשגות בהערכה שלה כלפייך ובטיפול בבן אדם שכל חטאו היה להיות במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון. אני התמודדתי עם מה שעשו לי בצורה מעוררת הערכה, ולכן חשוב לי להיות שם בשביל אוריאן. מעבר לזה, אני 20 שנה בתחום. הייתי תובעת, הייתי קצינת משטרה, הייתי סגנית ראשי שלוחות, הייתי שופטת. אני מכירה את המערכת מלפני ומלפנים ונעשו פה טעויות שאין להן מקום בדיני נפשות. טוב יעשו המשטרה והפרקליטות אם יסגרו את התיק הזה ויחזירו את אוריאן לשירות המשטרה, ויפה שעה אחת קודם".

למרות סעיפי האישום?
"קורה לא אחת ששוטרים מסתבכים עם תלונות על שימוש בכוח מעבר לנדרש, אבל אוריאן לא תקפה את חלא סתם. היא הייתה בתפקיד, היא הותקפה, קיללו אותה, ובתגובה היא עשתה שימוש בכוח סביר. למה זה צריך להגיע לכתב אישום? רבבות שוטרים שיש נגדם תלונות מגיעים להליך משמעתי, חוטפים איזו נזיפת 'נו נו נו', לפעמים נקנסים ולפעמים מועברים לתפקיד אחר. יש שוטרים שהוגשו נגדם תלונות על שימוש בנשק חם, זיוף ועבירות מין, והם עדיין משרתים במשטרה. איך זה הגיוני?".

למה את חושבת שמתנכלים דווקא לאוריאן?
"בגלל אכיפה בררנית וקיצונית שאינה מידתית, ובשל הליך חקירה דליל, לא מקצועי, מגמתי ומפלה לרעה. אני רוצה להאמין שלא עומד כאן שיקול פוליטי, כי לצערי התפנית המוזרה בין היותה קורבן להפיכתה לנאשמת יכול לקרות כי מדובר בבת של מוכתר".

"זו בסך הכל מהומה שהסלימה", מסכמת יסמין את האירוע מנקודת מבטה. "בחורה שבמשך עשר שעות שמרה בלי הפסקה, אישה שביקשה לעבור מחסום משטרתי, ויכוח בין שתיהן שהתפתח לאלימות. ילדים שלנו שבחרו להתגייס ליחידות מסוכנות, נגיד שהייתה להם טעות בשיקול דעת - נגיד שהם נכנסו למתח, ללחץ, כי מולם היו ערבים בוגרים שמסרבים להישמע להוראות – על זה הם צריכים להיכנס לכלא?".

אוריאן בן כליפא (צילום: סימה בן כליפא)
צילום: סימה בן כליפא

נדמה שיסמין נוגעת כאן בלב הסיפור. בן כליפא רצתה להיות לוחמת, רצתה מג"ב – וחוותה כמו רבים לפניה את המציאות של חיכוך יומיומי עם אוכלוסייה עוינת, עם הצורך להתנהל בין עוברי אורח תמימים ומחבלים פוטנציאליים. בפברואר השנה, כשעלו דרישות לפרק את הגדוד החרדי "נצח יהודה", אמר לחדשות "כאן 11" הרב חנוך רוגוזינסקי, ממייסדי מסלול שילוב חרדים בצה"ל: "החיכוך עם אוכלוסייה אזרחית לא בריא לגדוד". מה שנכון ל"נצח יהודה" נכון בוודאי גם למג"ב, נכון לצה"ל. כשישראלים צעירים נשחקים יום אחרי יום בהתמודדות עם אזרחים פלסטינים, בלתי נמנע שמעת לעת זה יתפוצץ. אוריאן בן כליפא כנראה אינה קורבן של קונספירציה פוליטית, אבל היא ללא ספק קורבן של נסיבות בלתי אפשריות.

תגובות: "מדובר בהתנהגות שאינה הולמת"

מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה: "ההחלטות על פתיחה בחקירה, כמו גם הגשת כתב האישום נגד הנאשמת, התקבלו באופן ענייני ומקצועי, אך ורק על פי חומר הראיות. המשפט מצוי בראשיתו וממילא טרם התקבלה בו הכרעה ועל כן לא נוכל להתייחס מעבר לכך בשלב זה".

ממשטרת ישראל נמסר: "ככל שעולה חשד המגובה בראיות לביצוע עבירה פלילית, הרי שהמשטרה בודקת את הנושא ביסודיות במטרה להגיע לחקר האמת, וכך נעשה גם באירועים נשוא פנייתכם, שכן מיד עם קבלת הדיווחים במשטרה נפתחו חקירות. מיד עם קבלת התלונה בימים האחרונים, נפתחה חקירה שמצויה בראשיתה. נמשיך לחקור ביסודיות את המקרה במטרה להגיע לחקר האמת.

"בנוגע לתלונה שהוגשה בתחילת השנה ועניינה הטרדות ואיומים במרחב הרשתי, בהתאם לחומרי החקירה והתשתית הראייתית הוחלט לגנוז את התיק. במסגרת בחינה מחודשת בימים האחרונים, הוחלט על פתיחתו מחדש תוך ביצוע כלל הפעולות הנדרשות. באשר לתלונה שהוגשה בשנת 2021 בגין תקיפת שוטר, עם סיום החקירה הועבר התיק לעיון והחלטת הפרקליטות כמקובל.

נציין כי במקביל לחקירה זו, נפתחה חקירה במחלקה לחקירות שוטרים כנגדה. נדגיש כי מדובר בהתנהגות שאינה הולמת את המשרתים בחיל, ובימים אלו השוטרת נמצאת בחופשה כפויה. ההליך המשמעתי עודנו מתנהל וטרם התקבלה החלטה סופית בעניינה".