סיירת רימון (צילום: דובר צה"ל)
אימת כל מחבל בסיני ובנגב. לוחמי סיירת רימון | צילום: דובר צה"ל

גבול מצרים. גורם מצרי עוין גובר על המכשולים המתקדמים ומצליח לחצות את הגבול ולחבור לאזרח ישראלי תושב הפזורה הבדואית. מה שהשניים לא יודעים זה שלא מעט זוגות עיניים עוקבות אחר כל תנועה שלהם. בזכות מידע מודיעיני הצליחו לוחמי סיירת רימון להגיע לשטח ולהתמקם מבלי שיעלו עליהם. עסק לא פשוט בהתחשב בעובדה שמדובר במגרש הביתי של הבדואים, חיות שטח של ממש. "ההסוואה הייתה כל כך טובה שהם לא הבחינו בעמדות של הלוחמים", מספר קצין ביחידה. הם מתקדמים יחד מבלי להבחין בכך שהם נעים ישר לידיים של לוחמי רימון. חלק מהמקצועיות שלהם זה גם ניתוח שטח ודרכי התנועה של היריב. "הם הגיעו למרחק של שבעה מטרים מהלוחמים ועדיין לא הבחינו בהם". בשלב הזה, מפקד הכוח נותן פקודת "פעל" ובתוך שניות שניהם קשורים על הקרקע. הצלחה מרשימה של היחידה שלא זכתה לפרסום כלל, אבל מתרחשת לא פעם בנקודות שונות לאורך הגבול. בניגוד למצב של פיגוע, הפעם לא ברור איזה פעולה סיכלו לוחמי יחידת רימון, אולי פיגוע, אולי עסקה פלילית, אבל זה מחיר ההצלחה.

הסיפור הזה, שנאסר עלינו לספר אפילו מתי הוא קרה, מלמד על הנחיצות וכמובן שגם על הרמה המקצועית של סיירת רימון, האחות הצעירה בקרב הכוחות המיוחדים של צה"ל. תוך זמן קצר, לוחמי היחידה הפכו להיות חלק מהשטח והם נטמעים בו כמו זיקית. כדי להגיע לרמה הגבוהה כל כך, עוברים הלוחמים מסלול הכשרה ארוך ואחריו מגוון אימונים וסדנאות. לאחרונה סיים אחד מצוותי הלוחמים של היחידה את שבוע הסדנה המדברית, ובאופן די נדיר שמענו מהלוחמים על ההכשרה והאימונים הקשוחים אותם הם עוברים.

יכולות שטרם נראו במדבר

"היחידה מתעסקת הרבה בתחום המדבר ובמסגרת הנושא הזה אנחנו עושים הכשרה לכל צוות ביחידה, שבוע במסלול ההכשרה ושבוע ביחידה עצמה", מסביר סגן א', מפקד פלגת האיסוף ברימון בסופו של השבוע שעברו הלוחמים ביחידה. "התחלנו את השבוע באזור הרי אילת, הר שניר, ובעצם התחלנו להתקדם דרומה עד לעיר אילת עצמה. נגענו הרבה בתחום ההסוואה וההיטמעות בשטח, זה התחיל ממבוא על השטח עצמו על הקרקע ומציאת מים, כולל הדרכה של יום שלם עם גיאולוג".

לדברי סגן א', הם לא מסתפקים בלימוד טכניקות של הסתוות בשטח, הלוחמים עוברים הרצאות בנושאי גיאוגרפיה וגיאולוגיה מפי אנשי מקצוע. הגיאולוג למשל מלמד אותם על מבנה הקרקע ועל העבר שלה במשך עשרות ומאות אלפי שנים. ידע כאמור, שווה כוח. "הוא הסביר להם איך נוצר השטח שבו הם לוחמים ומה עבר במהלך השנים. זה מחבר את הלוחם לאזור, כשאנחנו רוצים שהם ממש יאהבו את השטח ויתחברו לקרקע. בסוף אנחנו נדרשים לחיות בשטח וזה נותן כלים שעוזרים".

סיירת רימון (צילום: דובר צה"ל)
מכירים את השטח, עד לרמת המסלע, החול והעבר הגיאולוגי | צילום: דובר צה"ל

במסגרת הפעילות שלהם נדרשים לוחמי רימון לעבוד בתנאים מאוד קשים. ביום המדבר לוהט, ובלילה קר עד קפוא, תאווי השט מאוד לא קל ומאופיין בהרבה מצוקים וטרשים. לא פשוט לחבר את הלוחם לשטח, שלא לדבר על לאהוב אותו, אבל בדיוק לזה נועדה הסדנה המדברית. "אנחנו מכניסים בשבוע הזה גם עניין חווייתי, אם זה בישולי שדה בערב או תצפיות כוכבים ועצירה בנופים מטורפים. אוקיי, אז חם או קר, אבל האזור מאוד יפה, רווי בהיסטוריה ובבעלי חיים, אז זה לא כזה מסובך", מציין סגן א'.

הוא מעיד על צוות איכותי במיוחד שאחרי ההרצאות והשיחות החל לצעוד לכיוון דרום ובדרך עצר לתרגילי הסוואה ותצפית. את השבוע הם סיימו בתרגיל תקיפה חי. "אנחנו עושים מספר דברים בדרך. עובדים בלי ציוד הסוואה של הצבא ומשתמשים בשטח, אם זה כוכים או נקיקים שאפשר להיכנס אליהם. אנחנו נותנים להם זמן להיטמע בתא שטח ואז מתחילים לחפש אותם. יש לאזור הזה, סיני והנגב, מאפיינים מאוד מסוימים וצריך לדעת לשלוט בשטח הזה: ההרים שנמצאים שם והנחלים גם בעלי החיים והם לומדים לשלוט בשטח הזה. תא השטח של הרי אילת מאוד דומה למה שקורה בצד השני בסיני וזה משהו שאנחנו מתאמנים עליו כל הזמן".

מנתקים מגע ומפתיעים ממקום אחר

במהלך הצעידה שלהם דרומה, הם גם לומדים איך לאתר מים בשטח ולטהר אותם בעזרת אמצעים שהם נושאם איתם. השטח מציב בפני הלוחמים מצבי קיצון איתם הם למדו להתמודד ולתת מענה. תחום נוסף ומאוד מעניין שהלוחמים התמודדו אתו זה תרגילי ניתוק מגע.

"הם עשו הרבה תרגילים של ניתוקי מגע. ברגע שנותנים לך זמן להיעלם אתה מתנתק במהירות מתא השטח שאתה נמצא בו", מסביר סגן א'. "זה מדבר על מצב שגילו אותך ואתה צריך למצוא מקום אחר, איך אתה מנתח את השטח, מנתק מגע ונכנס לתא שטח אחר אחרי שגילו אותך או רודפים אחריך. כמובן שזה גם מלמד אותם על המצב מבחינת הצד השני. כשאתה רודף אחרי מישהו, אתה לומד לאן הוא ילך ומה הוא יעשה".

סיירת רימון (צילום: דובר צה"ל)
אף אחד לא רוצה להיפגש איתם ברגע הלא נכון | צילום: דובר צה"ל

אחרי שבוע מתיש שכלל הרבה הרצאות ותרגילים, הלוחמים נבחנים בתרגיל פשיטה לילי שמסכם את הסדנה המדברית. "זה תרגיל במסגרת צוותית שהתחיל בהתקדמות של מספר קילומטרים שבו אנחנו בוחנים אותם על התנועה שלהם, איך היא מתבצעת, מאיפה הם בוחרים ללכת ואחר כך עשינו התגנבות למתקן מסוים. שם הלוחמים ביצעו הסתוות של חוליות בשטח ולסיום התקפה על מתחם בנוי".

כפי שניתן לראות מהתמונות שצולמו במהלך התרגיל, היחידה מצוידת היטב למשימות שלה. המדים המדבריים ואפילו כלי הנשק המיוחדים שהותאמו במיוחד עבור היחידה. כל פיסת בד, כל סוג של אמל"ח של הלוחמים נבחן במהלך השבוע הזה וכפי שניתן להבין הכל "דפק כמו שעון". חשוב להגיד שההצלחה של היחידה היא לא מובנת מאליה, אלא פרי של השקעה ועבודה קשה.

"לוחם ברימון חייב להיות עם ראש על הכתפיים ופייטר שאוהב את השטח ולחיות בו". כששאלתי עם כולם חייבים להיות מושבניקים וקיבוצניקים ענה סגן א' בחיוך, "אני גר ברעננה, אז הכל בסדר". והיחידה באמת מכילה בתוכה חומר אנושי מיוחד ומגוון. ניתן למצוא שם צברים, אתיופים, דרוזים וחיילים בודדים. שילוב מאוד מיוחד שמלכד את הצוותים.

גם מדרום תיפתח הרעה

הנוף בגבול ישראל-מצרים מדהים ביופיו ונחשב לאזור מבוקש לטיולים. חלקו מדבר שטוח בו מספר קיבוצים מושבים ושדות. חלקו הדרומי הררי וגבוה. 250 ק"מ של נוף עוצר נשימה, אבל בלי הסדרי הגנה וביטחון, היופי הזה יכול להפוך בקלות לגהנום עלי אדמות. לשם כך הקים הצבא את גדר הגבול החכמה והעביר דרומה מספר גדול של לוחמים איכותיים. הקלף המנצח של הצבא בגזרה הזו, היא יחידת רימון שהוקמה לפני בשנת 2010 על ידי אלוף במיל' יואב גלנט, אז אלוף פיקוד דרום. נראה שאלוף גלנט צפה את הבאותולא פלא שהוא התעקש על הקמת היחידה. מי שהקים את היחידה היה רס"ן בני, בעברו איש 669 וגדס"ר גבעתי. אגב גם היום נוהגים להביא ליחידה קצינים מ-669, אחד מהם זה סגן ש', קצין האג"ם של היחידה.

רימון מחולקת לשתי פלגות, איסוף שאחראית על המודיעין הקרבי ופלגת תקיפה ששמה מעיד על תפקידה. היחידה מתמודדת כיום עם אתגרים מורכבים שמציבים בפניהם שבטי הבדואים ממצרים שחברו לארגוני הג'יהאד העולמי. מרבית האנשים שחוצים את הגבול הם פליליים, אבל לכולם ברור שנתיב הטרור רוכב על הפלילי ואת זה למדנו בין השאר מהפיגוע על ציר 12 בקיץ 2011.

"קצין אגם ברימון מתכנן ומוציא לפועל את כל מה שהיחידה רוצה לבצע", סגן ש' מספר על תפקידו. "לצורך העניין, על האימון הזה ישבנו לפני מעט יותר משנה. חשבנו מה זה אומר להיות לוחם ברימון ושהוא צריך הכשרה מיוחדת כלוחם מדבר ובנינו את זה. לוחם ברימון זה לוחם ביחידה מיוחדת שמקבל הרבה אחריות ועצמאות שיש לצוותים. הם יכולים להיות צוות בודד בגזרה, להיות רחוקים פיזית מהיחידה ועדיין לדעת לתפקד ולבצע את הפעילות שהם נדרשים לה בעצמם, להוציא משימה מבלי שיהיה מאחוריהם גב שלם ועוד מעגלי תמיכה".

סיירת רימון (צילום: דובר צה"ל)
מגוון אנושי שיוצר גיבוש וליכוד | צילום: דובר צה"ל

עוד מסביר סגן ש' כי "אין עוד יחידות בצה"ל שמתעסקות בלוחמת מדבר כמו שאנחנו. זה אומר הכל. החל בהסוואה והצבעים שאנחנו מסתובבים אתם ועד בסוף זה שלוחם יכול לבצע פעילות מבצעית בחודשים יולי ואוגוסט". הוא מדגיש כי "אנחנו כמעט שלא מתעסקים בתחום הפלילי והיחידה מכוונת לפח"ע. מי שמעסיק אותנו כרגע זה כל חוליות אל-קאעידה ושאר החוליות שמסתובבות בסיני. זה כרגע מה שמעסיק גם את הפיקוד והאוגדה".

בעבר ציין מח"ט גבעתי אל"מ עופר וינטר כי על גבול מצרים מתנהל מאבק מוחות. סגן ש' מציין שביחידה לומדים את השטח ואוספים מידע. "לומדים את האירועים שהתרחשו בעבר" ובהתאם לזה הם בונים את היכולת וכמובן שגם את הפעילות שלהם. "אנחנו מוכנים ועובדים קשה, אוספים מודיעין ומתכוננים למה שקורה בצד השני". דברים שבאו לידי ביטוי בסדנה שעוברים לוחמי רימון.

סגן ש' מסביר שהלחימה במדבר מאתגרת את הלוחמים ומאוד שונה ממה שקיים בגזרות אחרות. "הלוחמים לומדים לאפיין כל שטח ומה זה מדבר ומה זה צייה. מאזור ערד ועד אילת אפשר לעבור כמה סוגי קרקעות וכמה צורות שונות של גאוגרפיה. יש הבדל בין כל תא שטח כזה והמשמעות מבחינת היחידה זה איזה צבעים ניקח אתנו, האם משהו שחור או בהיר, ומה אני לוקח איתי לאיזה פעילות מבצעית על פי סוג הקרקע". בידי היחידה יש סוגים שונים של חליפות הסוואה ואפילו המדים שלהם משתנים בהתאם לשטח. "השבוע הזה לא היה פשוט ומאוד מאתגר, וזה גם המטרה שלו. לא פשוט לנוע במדבר ועם משקלים".

סיירת רימון (צילום: דובר צה"ל)
יחד עם דרכיות ועירנות, אהבה גדולה למדבר ולשטח | צילום: דובר צה"ל

חיות השטח של הדרום

"הם חיות שטח", אמר בגאווה סגן ש'. "יודעים להריח ולהרגיש את המדבר ובלילה במיוחד גם להקשיב לכל מה שקורה מסביבם – אם זה עקיבות וגללים של בעלי חיים שלא תמיד קשורים לאזור. יודעים לזהות שבילים ומרעולים קטנים בשטח ולדעת האם לנוע עליהם או שלא. הם יודעים לרדת לרזולוציות מאוד קטנות ולראות האם הפכו אבנים באזור הזה או שמשהו זז. הם לא גששים במקצוע, אבל יודעים לגשש. הם חייבים את זה, אחרת לא יוכלו להיות מבצעיים בגזרה וזה המומחיות שלנו כאן".

ביחידה דורשים מהלוחמים להסתגל ולהתמצא במדבר גם אם תזרקו אותם באמצע הלילה. "זו רמה נדרשת. הם צריכים ללכת בשטח להרגיש אותו לדעת לנווט ולהגיע לנקודת הקמה שזה הפעילות המבצעית".

סיירת רימון (צילום: דובר צה"ל)
הסיירת הכי צעירה, רמה מקצועית חסרת פשרות תוך זמן קצר | צילום: דובר צה"ל

ברוב המכריע של המקרים אנחנו לא נשמע על הפעילות והכוננות של היחידה שכל הזמן נמצאת ברמה גבוהה. מאז הוקמה לפני ארבע שנים, היא צברה הצלחות מבצעיות ותפיסות רבות שסיבות שונות, כך מסבירים בחידה, אסורים בפרסום. גם האירוע איתו פתחנו את הכתבה בקושי אושר לפרסום, וגם הפרטים שכן נחשפו, נחשפו תחת מגבלות חמורות. חלק ניכר מאנשי היחידה, במיוחד בדרג הפיקודי הגיעו מיחידות העלית של צה"ל כמו 669, שלדג וסיירת מטכ"ל. מלבד ההכשרה הם הביאו איתם ידע עשיר אותו צברו ביחידות שלהם – ידע שללא ספק מסייע להם בפעילות המבצעית נגד אויב חמקמק.

הם יודעים שאין אפשרות לסגור את הגבול לחלוטין והרעיון של היחידה מתמקד  בהצבה של מארבים ניידים, מהסוג שיודע להיעלם, לצוץ ולעקוץ כשזה מאוחר מדי מבחינת האויב. לקברניטי הצבא אין ספק שגבול השלום שהפך לאחד מהחמים, ידרוש מהם יותר תשומת לב והשקעה וכמו שזה נראה ביחידת רימון ימשיכו לנהל מלחמת מוחות עם הצד השני גם בשנים הקרובות. הם ימשיכו באיסוף מודיעין מההבנה הפשוטה שהיום מבריחים שם סמים, אבל מחר יהיו אלה מחבלים וכלי נשק. ברימון לא לוקחים סיכונים ומבטיחים שהיחידה ממשיכה לצבור יכולות שכבר היום מדאיגות ואף מדהימות את הצד השני.

>> הסכנה בכל מקום: 5 האתגרים של שירות בשטחים