טנק בצוק איתן (צילום: דובר צה"ל)
פעלו בעומק בשטח, הביאו הישגים, כמעט ולא היו פגיעים | צילום: דובר צה"ל

לאחר ירי של למעלה מ־20 אלף פגזים וחיסולם של קרוב ל־500 מחבלים, בחיל השריון מסכמים את פעילותם במבצע צוק איתן עד כה ומתחילים להסיק מסקנות להמשך. בעקבות ההישגים אומרים בחיל כי אולי עכשיו תשקע ההבנה שהייתה ברורה לשריונרים כל הזמן – אין תחליף לטנק. "אין ספק שההישג המשמעותי ביותר, מעבר לפעילות הרבה של הכוחות והשימוש העצום בכלים, הוא הזיהוי וההשמדה של אויב רב כל כך. מטרת הדגל של התמרון הקרקעי הייתה גילוי והריסת מנהרות, אך גם לנטרול והחלשת האויב הייתה חשיבות משמעותית. אני מאמין שמי שחיסל את כמות כוחות האויב הגדולה ביותר מהיבשה הם הטנקים", סיפר בגאווה ראש תורת חיל השריון (תח"ש), אל"ם חיים עידו. "פגיעה בסדר גודל כזה באויב היא הצלחה יוצאת דופן לחיל בפרט ולכוחות היבשה בכלל. אחרי שגדוד שלנו יוצא מלחימה אינטנסיבית ושומע שהביא לפגיעה של למעלה מ־50 מחבלים שראה במו עיניו, זו תחושת ניצחון".

הכמות הגדולה של התחמושת, לצד ההצלחות המבצעיות, מעידות על מבצע בסדר גודל משמעותי בחיל. "הסיבה למספר אמצעי התחמושת הגבוה בחיל השריון ובכלל היא שגזרת עזה לא ראתה אורך מבצע שכזה. אנו נמצאים כעת בסוג של שלב ביניים. מצד אחד, רמת האינטנסיביות של הלחימה ירדה בקרב כוחות היבשה, אז יש לנו זמן ללמוד ולהפיק לקחים, לחזור לכשירות ולטפל בכלים. מצד שני, יש עדיין יחידות רבות שנמצאות במרחב עוטף עזה בכוננות גבוהה", הסביר אל"ם עידו. "ברור לנו שיכולים להגיד בכל רגע 'זה היה שלב א' והוא נגמר, הגיע הזמן לצאת לשלב הבא'". יש לציין שהראיון עימו נעשה ערב ההכרזה על ההגעה להבנות ולתחילתה של הפסקת האש.

טנק בצוק איתן (צילום: דובר צה"ל)
פעלו בעומק בשטח, הביאו הישגים, כמעט ולא היו פגיעים | צילום: דובר צה"ל

המח"טים רצו יותר טנקים

מתחילת המבצע ועד ליציאת צה"ל מתוך שטח הרצועה ירו הטנקים של חיל השריון אלפי פגזים. בפילוח של נתוני כמויות הפגזים בהם השתמשו במבצע עולה כי סוג הפגז שנורה הכי הרבה פעמים הוא ה"חלולן", פגז 120 מ"מ, שכמוהו נורו כ־11 אלף פגזים. "בפגישות שלי עם מג"דים ומח"טים עלו קולות שרצו להפעיל אפילו יותר את הטנקים. זהו כוח אש משמעותי, ממוגן, שיכול לצלוח שטח בצורה מהירה ובטוחה. גדודי הטנקים היו בין הכוחות הראשונים שנכנסו והובילו את הלחימה. אני לא יודע מה יכול לעצור את טנק המרכבה עם מערכת מעיל רוח, שגם אם יורים עליו הוא לא מושבת", סיפר ראש תח"ש. "לנו לא הייתה דילמה מעולם בנוגע למקום הטנק במערכה, גם כשהלחימה עברה לשטחים סגורים ובשיטות גרילה. הטנקים הוכיחו במבצע את היעילות שלהם לטווחים קצרים במתן אש משמעותית שתפגע באויב, או לחלופין תרתיע אותו ותגרום לו להסתתר במחילות כך שתיווצר סביבת לחימה סטרילית עבור שאר הכוחות".

הימים בהם נרשמה כמות ירי הפגזים הרבה ביותר הם בין ה־21 ל־23 ביולי, כאשר ב־22 בחודש נורו 3,746 פגזים. אפשר למצוא הסבר לכמות הפגזים הגבוהה שנורו בתקופה זו בעובדה שאלו היו הימים הראשונים של התמרון הקרקעי ברצועה ובהם נערך הקרב הקשה בשכונת סג'עיה. "הטנקים הובילו את הלחימה לעבר קו הבתים הראשון וסייעו לכוחות בעומק השטח בעת הצורך. בעקבות האירועים בסג'עיה, אחד הגדודים של חטיבה 188 דילג לחטיבת גולני ותמך בה עם כוח אש חזק באותו הקרב", ציין אל"ם עידו. באופן ישיר השתתפו כלל החטיבות הסדירות של החיל במבצע, כולל חטיבה 460 שבשגרה היא חטיבת ההכשרה של חיל השריון, ומהווה את בית־הספר לשריון (ביסל"ש). בנוסף, גויסו שני גדודי טנקים במילואים של חטיבת הראל.

הפצצות שריון ברצועת עזה (צילום: שי לוי, צבא וביטחון)
עוצמת אש מטורפת | צילום: שי לוי, צבא וביטחון

ההכשרות נדחו בשל המבצע

מלבד הכוחות שהשתתפו באופן ישיר במבצע, גויסו שני גדודי טנקים במילואים על מנת להחליף את הכוחות הסדירים בשמירה על גזרות סוריה ולבנון. "הופעלו במבצע בצורה ישירה ועקיפה חלק מכוחות השריון שלנו, מילואימניקים גויסו לתוך חטיבות הסדיר, לפלוגות החרמ"ש (חי"ר ממוכן) וגם לפלוגות טנקים חדשות במילואים", הבהיר אל"ם עידו. פלוגות הטנקים במילואים הוקמו בחצי השנה האחרונה בחטיבות 188 ו־7. כמו כן, חלק מהמילואימניקים בחיל השריון לא עשו בט"ש בגבולות, אלא היו מעורבים בלחימה ברצועה. "המילואימניקים רק ראו את הטנקים בצפון, עוד לא הספיקו לעשות אימון וכבר נקראו למבצע. הם ביצעו אימון קצר יחסית בדרום ונכנסו ללחימה. בהתחלה היה אפשר להבחין בהבדלים בין המילואים לסדיר, אבל תוך כדי הלחימה המנטאליות והבגרות של המילואימניקים גרמה לכך שאלו הדביקו את הפער", הסביר אל"ם עידו.

המעבר של חטיבת הראל דרומה ופתיחת פלוגות המילואים בגדודי הסדיר לא היו התהליכים היחידים שבוצעו בשלבים הראשונים של צוק איתן. המבצע היה טבילת האש המבצעית של פרויקט צק"ג (צוות קרב גדודי) עוז בחיל השריון. ארבע פלוגות מסייעות משוריינות הופעלו לראשונה, שלוש מהן בחטיבה 188 ועוד אחת בחטיבה 7. "תרגולות הלחימה שערכנו בשנתיים האחרונות הבשילו וראינו את האפקטיביות המבצעית שלהן בשטח. אנחנו בעיצומם של תהליכי הפקת לקחים, אך בהחלט ניתן היה לראות את התרומה המבצעית הגדולה של הפלוגות המסייעות, בין היתר של מחלקות התצפית והמרגמות", סיפר ראש תח"ש.

המבצע התחיל מיד עם סיום קורס קציני שריון וקורס צוות מחלקה פלוגה (צמ"פ), וחטיבת ההדרכה של החיל נקראה לחזית. פתיחת ההכשרות בביסל"ש נאלצה להידחות, המיועדים לקורס מפקדי טנקים שימשו כחברי צוות בטנק, צוערי ההשלמה לקצונה היו למפקדים ואלו שרק סיימו את שלב הטירונות והמקצועות עזרו באבטחת שטחי הכינוס. "נערך גיוס לחיל במהלך המבצע והטירונות התבצעה כרגיל, לעומת זאת נאלצנו לדחות ולקצר את ההכשרות והן התחילו רק עם תום הלחימה. חשוב לומר שהם לקחו חלק משמעותי במבצע, ובעיניי הוא תרם להם יותר משבוע נוסף בקורס", הסביר ראש תח"ש וסיכם: "האדם שבטנק ניצח. הלוחמים והמפקדים הוכיחו בקרב הזה שהם מצוינים וניתן לסמוך עליהם שיישאו על כתפיהם את האחריות הגדולה של הגנה על המדינה והתושבים".

עמוד הפייסבוק של עיתון במחנה

>> גאווה ישראלית: הפיתוח שלא משאיר סיכוי לקומנדו הימי של חמאס