נסו להיזכר בפעם הראשונה בה רכבתם על אופניים או נהגתם במכונית - הריגוש מעצם המחשבה שלראשונה אתם עושים זאת לגמרי בעצמכם, תחושת הבגרות והעצמאות, והתמיכה של הקרובים מסביב. עכשיו דמיינו את אותה הפעם הראשונה כשאתם במטוס, באוויר, לגמרי לבדכם.

חניכי קורס-טיס מספר 180 התחילו לפני שבועיים בודדים את השלב הראשוני והשבוע כבר יטיסו חניכי מגמת קרב את מטוס ה"עפרוני" בטיסת סולו ראשונה. את חניכי קורס-טיס מספר 180 ליווינו מיום גיוסם, דרך השנה הקרקעית ועד היום. כעת ננסה לענות על השאלה הפשוטה והמורכבת גם יחד: איך לומדים להמריא ולנחות?

בסיסי אך מורכב

"החניכים מגיעים לשלב הראשוני בקורס-הטיס אחרי שעברו שנה בקורס, השנה הקרקעית, בה ביצעו תכנים של לימודים טכניים, טיסות מבחן, טירונות, מילוט, ניווטים ותעסוקה מבצעית, כשבסוף השלב הבסיסי הם טסו מספר טיסות מבחן שקבעו לאיזו מגמה ישתבץ החניך בתחילת השלב הראשוני", מסביר סרן ג', מפקד קורס בשלב הראשוני.

"למעשה, החניכים מגיעים לשלב הראשוני עם אפס ידע או ניסיון טיסתי, זאת מאחר והם טסו 15 טיסות מבחן בשלב הראשוני שמטרתן הבלעדית הייתה לבצע מיון ראשוני לעשרות החיילים שמגיעים לקורס. שבועיים מרגע תחילת השלב הראשוני, הם כבר טסים את הסולו הראשון שלהם לגמרי לבדם".

טיסה ראשונה (צילום: קורל דביר, בטאון חיל האוויר)
צילום: קורל דביר, בטאון חיל האוויר

השבועיים הללו הם השבועיים האינטנסיביים ביותר מבחינה טיסתית שעברו החניכים עד לנקודה זו. הם טסים שתי גיחות ביום בכל אחד מהימים, וכשהם לא טסים הם לומדים חומר עיוני, מתחקרים את הטיסות שביצעו או מתאמנים על המתאר במאמן (סימולטור).

"כשאני הייתי בקורס-הטיס עולם המאמנים לא תפס חלק מרכזי משגרת האימונים של החיל ושל בית-הספר לטיסה כמו היום, וגיחת הסולו הראשונה שביצעתי הייתה משמעותית יותר מורכבת מהגיחות שהחניכים מבצעים היום. כמובן שהגיחה הראשונה כשלעצמה היא מורכבת, אבל זו גיחה שהם כבר ביצעו מספר פעמים במאמן. זה מוריד את סף הלחץ ומייצר היכרות מוקדמת עם גיחה שלא ביצעו לעולם", מסביר סרן ג'.

"אנחנו מתרגלים את הגיחה הראשונה מספר פעמים עם יכולת לתרגל חירומים או תקשורת עם הבקרים. בגיחה הראשונה אנחנו משתדלים לתת לחניכים את החופש לעשות את כל סדר הפעולות בעצמם, ואנחנו שם כדי לעזור".

טיסה ראשונה (צילום: קורל דביר, בטאון חיל האוויר)
צילום: קורל דביר, בטאון חיל האוויר

במהלך הגיחה המדריכים יושבים בתא האחורי במקומו של הנווט בזמן שהחניכים מטיסים את המטוס. כך הם מוודאים שהפעולה הבסיסית, אך הפשוטה ביותר, תתבצע גם בצורה המדויקת ביותר. "פעולת הנחיתה מורכבת יותר מפעולת ההמראה כי הנחיתה היא למעשה התנגשות מבוקרת של המטוס בקרקע, על המסלול. סדר הפעולות של ההמראה לוגי ופשוט יותר מהנחיתה. אנחנו נמצאים שם קודם כל בשל הפן הבטיחותי ומשתדלים שהחניכים יובילו את הגיחות מתחילתן ועד סופן, עד כמה שניתן".

כמעט טייסים

לפני שמורשים החניכים לטוס לבדם, עליהם לבצע צ'ק סולו. זו טיסת מבחן סטנדרטית במהלכה מטיס החניך את המטוס כאשר המדריך בתא לא אמור להתערב, וזאת על-מנת לייצר לחניך סביבה שתדמה בצורה הטובה ביותר את טיסת הסולו.

"הטיסה לא קשה במיוחד אבל מלחיצה ואם עוברים אותה בהצלחה, מקבלים כשירות לטוס סולו", מתאר הצוער ג', חניך בקורס-טיס בשלב הראשוני. "למרות שאנחנו לא טייסי קרב אלא טייסי 'עפרוני' אנחנו מרגישים שמתייחסים אלינו כאל טייסים לכל דבר ועניין. הבקר לא יחשוב עבורי לאיזה גובה להגיע בנקודה מסוימת. הוא ייתן את הוראותיו, ואני אוכל למצוא דרך אחרת שתהיה עדיפה לשנינו ולהעלות אותה כפתרון. זו דרך נוספת לפתח את הדיאלוג בינינו, ולהביא אותנו לעצמאות וליכולת לדאוג לעצמנו באוויר".

"הרבה מהיכולת של החניך להצליח ולטעות קשורה גם במדריכים", מסכם סרן ג'. "המטרה שלנו בראשוני היא שכל מי שמגיע גם יסיים, וזו הפעם הראשונה שהם מתנסים בטיסות הדרכה, ולא בטיסות מיון, בהן אין את החניכה האישית, אלא ניסיון לייצר מיון ראשוני. צריך לגרום לאווירה מאוד נוחה ופתוחה במטוס כדי שיהיה ניתן לדבר על הטעויות ולשפר בהתאם. האווירה מאוד פתוחה, טובה ונינוחה, אבל מצד שני אנחנו שומרים על המקצועיות הגבוהה שכרוכה בהטסת מטוס. זה אירוע לא פשוט, בטח בפעמים הראשונות, ונדרשת מקצוענות ורצינות רבה בכל הקשור לכך".

הכתבה פורסמה במקור באתר חיל האוויר