טייס סלפי (צילום: rsvlts.com)
נגמר החמצן. מה עושים? | צילום: rsvlts.com

כולנו מכירים את סרטון הבטיחות שבתחילת הטיסה, זה שמציג לנו את כל תרחישי האימים שיכולים להתרחש עד רגע הנחיתה ביעד ומה עושים במידה והם באמת מתממשים. בטיסה אזרחית יש צוות שלם שיודע לתפעל את המצבים האלו, לפעמים אפילו יהיו על הטיסה אנשי ביטחון, אבל בטיסה צבאית, הטייס מוצא את עצמו לחלוטין לבד, או עם צוות של מקסימום אדם אחד במטוס קרב או ארבעה אנשים במטוס תובלה. אין סרטון בטיחות שמתנגן בתחילת הטיסה ואת הסימנים למצבי החירום השונים הוא צריך לזהות בעצמו.

את כל זה לומדים פרחי טיס בבית הספר לטיסה, שם הם מכירים את התופעות שהם עשויים לפגוש אי שם במרומים, מעל לשטחי אימונים במקרה הטוב, או במקרה הממש גרוע – מעל למדינת אויב. "אנחנו לרב מדברים על תקלה במערכת החמצן או במערכת הדיחוס במטוס", אומרת מיה עצמון, אחת מארבע מדריכות הפיזיולוגיה בבית הספר לטיסה לפני שהיא מתחילה לזרוק עלינו מושגים מהעולם המקצועי שאותו היא חיה – "במצב שאחד מהם מתקלקל, אנחנו נכנסים למצב של היפוקסיה – מחסור בחמצן שזו בעיה עיקרית שיש לנו. במצב שנפלה מערכת הדיחוס יכולות להיות ברו-טראומה ודה-קומפרסיה. זוהי תופעה של הופעת בועיות של גז חמצן ברקמות בגוף בגלל השינוי בלחץ".

מבולבלים? גם אנחנו, אבל עבור טייס מדובר במידע קריטי להצלת חיים ולהטסה בטוחה של המטוס. כמובן שאלו הדברים שלא מספיק שטייס ידע - הוא צריך לחוות את הדברים על בשרו. "בשביל ההיפוקסיה יש לנו סימולטור של תא רום", מסבירה מיה. "מה שעושים זה לחשוף את הטייסים למצב של היפוקסיה, של חוסר בחמצן, כדי שהם ידעו לזהות את זה ולתפעל את המצב עוד לפני שהם יודעים בדיוק מה התקלה". כמו שמסבירה מיה, כשאין חמצן בתא הטייס, הטייסים יכולים להרגיש עקצוצים בגוף, סחרחורות, הפרעות ראיה, בחילות, טשטוש הכרה, אבדן הכרה, כחלון, גלי חום וקור – כל טייס ירגיש משהו אחר. הסימולטור של תא הרום, נותן לכל טייס להכיר את הגוף שלו מהמצב הזה ולהבין איך הוא ירגיש במצב של היפוקסיה. "הטייסים לא כל כך אוהבים את הסימולטור הזה", מגלה מיה.

תקלה בגובה 18 אלף רגל

את ההיפוקסיה יפגוש טייס שטס בגובה של 10 אלף רגל ומעלה. בגבהים שגבוהים יותר מ-18 אלף רגל, יפגשו הטייסים עם תופעה קשה הרבה יותר – דה קומפרסיה. "אם טייס טס בגובה 18 אלף רגל ומערכת הדיחוס פועלת היטב, הוא לא באמת נחשף לזה, אבל אם אנחנו בגובה הזה ונוטשים את המטוס או בגלל השינוי בלחץ האוויר בתא הטייס, חנקן שנמצא לנו בדרך כלל ברקמות הופך לחנקן חופשי ואז נוצרות בועיות בגוף", מסבירה מיה. במידה וזה קורה, התסמינים הקלים הם גרד, פריחה ועקצוצים בעור. התסמינים החמורים יותר יכולים להתפתח לכאבי פרקים ואפילו שיתוק בגפיים, מה שיכול לפגוע ביכולת הטייס להטיס את המטוס.

מדריכות פיזיולוגיה בחיל האוויר (צילום: דובר צה"ל)
נבחרת מדריכות הטיסה של בית הספר לטיסה. "הטייסים שונאים את הסימולטור" | צילום: דובר צה"ל

כמו בטיסות אזרחיות, גם במקרים האלו, החברה הכי טובה של הטייס בקוקפיט היא מסכת החמצן. במקרה של מטוס קרב, המסכה תהיה מורכבת על פני הטייס עוד לפני ההמראה ובמקרה של מטוס תובלה, הוא יידרש להרכיב אותה על עצמו. מיד אחרי הנחיתה, הוא יידרש להיפגש עם רופא תעופתי.

את כל המידע זה רוכשים הטייסים ממדריכות הפיזיולוגיה שפועלות בבית הספר לטיסה. מדובר בתפקיד שפתוח לרב המתגייסות עם הנתונים הגבוהים, אבל יש הקצאה רק לארבע בנות. את פרחי הטיס הן יפגשו בסוף השלב הבסיסי של הקורס, אחרי השלב הראשוני ובחלק מהמגמות גם בסוף השלב המתקדם. הן יעבירו להם את השיעורים על התופעות הללו שיכולות לפגוש אותם בגבהים וילוו אותם במהלך הסימולטור תא רום יחד עם איש רפואה רלוונטי.

מכיוון שמדובר במעט מאוד בנות שלא מתגייסות יחד, אלא בהדרגה, הן לא עוברות קורס אלא הוותיקות מכשירות את הצעירות. "מקבלים קלסר גדול עם כל החומר, יושבים ולומדים. אחר כך אני מעבירה את ההדרכה  למדריכה שמסמיכה אותי. היא מתקילה אותי בשאלות וככה אני לומדת". בתום שלושה או ארבעה חודשים של הסכמה, מדריכת הפיזיולוגיה תיפגש עם פרחי הטיס לראשונה.

איך היה השיעור הראשון שלך?
"די מלחיץ. יש להם בבית הספר לטיסה אודיטוריום גדול על במה ענקית, זה לא פשוט בפעם ראשונה לעשות את זה, אבל עברנו את זה די חלק. אנחנו לומדות את החומר ברמה גבוהה".

>> העולם המסוכן של טייסי המסוקים