קורס קצינים (צילום: דובר צה"ל)
"ממני תראו וכן תעשו", יש מפקדים ששווים את זה | צילום: דובר צה"ל

יחד עם אלו שמעבירים את השירות הצבאי במרמור בלתי פוסק על המפקד המעצבן שלהם, יש דווקא מי שמעריץ את המפקד שלו ואפילו שומר איתו על הקשר אחרי השחרור. גולשי פז"ם סיפרו לנו על המפקד שהם הכי אהבו בעמוד הפייסבוק שלנו ובמייל הירוק.

המפקד המנטור

קווים לדמותו: המפקד המנטור לא מסכם את התפקיד שלו בלהביא את החייל לבצע את המשימה, אלא מוכן להשקיע את הזמן והכוחות כדי להעביר את החייל תהליך העצמה עצמית. יהיו כאלו שיראו אותו כמציק, אבל יהיו כאלו שיראו בו כלי לעשות שינוי.

טירונות (צילום: אתר צה"ל)
"המפקדת שיר והסמלת לילך עלו עלי די מהר ודחפו אותי, למרות הפחדים והחששות שלי" (אילוסטרציה) | צילום: אתר צה"ל

דניאל גלבוע, מש"קית ת"ש, מספרת על המפקדות שלה שיר ולילך שבמהלך הקורס בנו לה את הביטחון העצמי לקראת המשך השירות הצבאי:

"כשהגעתי לקורס מש"קיות ת"ש בבה"ד 11 (לפני כמעט שנה), הייתי נערה ביישנית וחסרת ביטחון. בכל פעם שהמפקדות בחרו חיילת שתעמוד מול כל הקורס, הייתי מתחבאת מאחורי החברות שלי כדי להתחמק מהמשימה שהייתה עשויה ליפול עלי. המפקדת שיר והסמלת לילך עלו עלי די מהר ודחפו אותי, למרות הפחדים והחששות שלי. הן הראו לי שעכשיו זה הזמן לעשות שינוי, שיש לי מה לתרום. הן לא ויתרו לי. לאט-לאט התנדבתי בעצמי, ומלהסתפק בהעברת שיעור מול שש בנות בצוות, הייתי חלק מצוות החינוך בקורס והייתי מסוגלת לעמוד ולדבר מול הקורס כולו.

לולא הן, לא הייתי מצליחה להנות מהקורס כפי שנהנתי (ונהנתי מאוד). היה להן אכפת כל כך, והצלחתי להרגיש את זה על אף הדיסטנס".

המפקדת האמהית

קווים דמותה: למען הדיוק, צריך לומר שלרוב הקטגוריה הזאת תאפיין מפקדות ולא מפקדים. המפקדת האמהית תעשה כל מה שצריך כדי שהמסגרת הצבאית הנוקשה תהפוך לקן רך, נעים ונוח, ממש כמו של אמא. היא לרוב תדאג מאוד לכל חייל חולה, תבחין מיד אם חייל קצת שבוז, תוודא תמיד שהחיילים שלה נהנים מהת"ש הכי טוב ולא תהסס לחייך מול החיילים שלה.

הגולש יוני סולומוביצי מספר על המפקדת שקנתה אותו בחיוך שלה במהלך רגעים של חולשה:

"במשך שבוע מהטירונות היית חולה, היה לי וירוס מאוד מדבק והקאתי בלי סוף. למפקדת שלי זה לא שינה, היא לא פחדה להידבק. למרות שהיה לה צוות שלם לדאוג לו, המפקדת שלי באה בכל הזדמנות ובדקה מה קורה איתי, לקחה אותי לראות חובש ותמיד דאגה לשלומי. היא הייתה (ונשארה) בשבילי כמו אחות גדולה. אני לא אשכח אותה בעיקר על שני דברים – על האכפתיות והדאגה שלה ועל החיוך הכי יפה שראיתי בחיי, שכמובן, גם היה שלה".

יוני סולומוביצי (צילום: יוני סולומוביי)
"החיוך הכי יפה שראיתי בחיי, שכמובן, גם היה שלה" | צילום: יוני סולומוביי

מפקד בגובה העיניים

קווים לדמותו: מדובר במפקד שלא יקפיד על שמירה על דיסטנס, ידבר איתם בשפה שלהם ועדיין יישאר המפקד שלהם ויעמוד על שלו. המפקד הזה לא יהסס לדבר בנימה אישית, לתת מילה טובה ולא יסתפק לעולם באמירה – "זה הצבא, תסתדרו".

הגולשת מיכל ארליך שמרה למפקדת שלה, רותם וקנין, פינה חמה בלב, אחרי שהיא לימדה אותה ששבת בצבא יכולה להיות גם מהנה:

"עשיתי טירונות בבסיס ההדרכה של חיל החינוך והנוער. אורך הטירונות היה בסך הכל שלושה שבועות וסגרנו את השבת השנייה. באותה השבת הייתה לי שבת משפחתית וביקשתי באופן חריג לצאת הביתה, כמובן שלא אישרו לי. בכיתי הרבה מאוד עד שהמפקדת שלי קראה לי לשיחה ואמרה לי בנימה הכי אישית ואנושית שאין אישור לצאת שבת והיא יודעת כמה זה קשה. היא סיפרה לי שהיא סגרה את יום כיפור כשהיא היתה החיילת היחידה שצמה מבין כל החברות. בסוף השיחה היא אמרה לי להיכנס לפרופורציות ושזה לא כל כך נורא. כמובן שבאותה השבת נהנתי מאוד והיה ממש כיף, אבל זה שהיא הייתה אליי כל כך אנושית ועוד במהלך הטירונות כשאמורים לשמור על דיסטנס, זה לא ברור מאליו. 

הרבה חברות מהצוות לא מבינות למה כל כך אהבתי אותה, אבל אני זכיתי לראות צד אחר שלה, אנושי, אמיתי, כן, זה מה שקנה אותי. גם היום, יותר משנה אחרי הטירונות, אנחנו חברות טובות, אין שבת שאני מכניסה בלי להתקשר אליה".

מיכל ארליך (צילום: מיכל ארליך)
"אני זכיתי לראות צד אחר שלה, אנושי, אמיתי, כן, זה מה שקנה אותי", מיכל והמפקדת רותם (שהספיקה להשתחרר) | צילום: מיכל ארליך

המפקד שהוא החבר הכי טוב

קווים לדמותו: המפקד-חבר הוא המפקד שיצור את המחויבות של הפקוד שלו באמצעות חברות הדדית ביניהם ולא באמצעות כח, מרות וסמכות. מדובר במפקד ששעות הבילוי איתו לא מסתכמים בעבודה ושהטלפון שלו זמין גם כשזה לא קשור למשימות השוטפות בצבא.

אדווה וייס (צילום: אדווה וייס)
האישה המסתורית מהטלפון, הפכה למפקדת ולחברה הכי טובה. אדווה עם המפקדת מאיה | צילום: אדווה וייס

הגולשת אדווה וייס מספרת לנו על המפקדת שמלווה אותה עוד מלפני הגיוס ושמאז שהיא השתחררה, היא מחכה שהיא תגיע ליחידה לימי מילואים:

"ארבעה חודשים לפני הגיוס קיבלתי שיחת טלפון מסתורית ממישהי שהציגה את עצמה מהצבא וביקשה שאגיע למיונים וכי נמצאתי מתאימה. היו לי הרבה התלבטויות וספקות לגבי שיחת הטלפון המסתורית, אבל בסופו של דבר, קמתי בבוקר, ביטלתי את התוכניות שהיו לי, ובצורה ספונטנית למדי שמתי פעמיי לאחד מהבסיסים באזור השרון כדי לפגוש את הגברת המסתורית שזימנה אותי. נפגשנו, שוחחנו שעות על גבי שעות באותו היום, התאהבתי ברעיון שהיא תהיה המפקדת שלי וזנחתי את תפקיד נוצץ במודיעין לטובת שירות (בתפקיד לא פחות נוצץ) עם המפקדת המדהימה שלי.

עוד לפני יום הגיוס, שמרנו על קשר מצוין. היא הייתה שולחת לי הודעות SMS  בסגנון 'עוד יומיים טירונות, בהצלחה!!!', 'לא לפחד משרשרת החיול, זה צחוקים!'. ברגעי המשבר של הטירונות, חייגתי אליה, במקום להורים או לחברה טובה. לא עניין אותה אם שעת הט"ש שלי הייתה בחצות או בשתיים בלילה. היא תמיד הייתה זמינה, תמיד הייתה שם, תמיד נתנה עצות מועילות.

מאז שובצתי ביחידה שלי, והעברנו שם שירות מדהים יחדיו במשך שמונה חודשים, עד שהיא השתחררה באוקטובר האחרון. היינו צוות בלתי מנוצח, עשינו הכל יחד, הייתי יד ימינה והיא הייתה הדבר הכי טוב שקרה לי בשנה האחרונה. מבחינתי היא הייתה אוזן קשבת לכל נושא בעולם, ראש פתוח, הגיון בריא, ולא מדובר בקצינה צעירה אלא באחת שהייתה במערכת תקופה ארוכה, מה שעוד יותר מפליא והופך אותה לכזו מיוחדת.

בעקבותיה, לאחר שהובהר לי כמה זה חשוב שיהיה לך מפקד אכפתי, דואג, איכותי ומקסים – אני יוצאת לקורס קצינים בחודש הבא. כמובן שאנחנו שומרות על קשר מחוץ למסגרת הצבא ושכל יום מילואים שלה הוא שמחה ענקית לשתינו".

>> "המפקדת נכנסה לחדר ברגע הכי לא נכון": חיילי צה"ל על הרגעים המביכים שלהם