מסע כומתה ראשון לגדוד ברדלס (צילום: דובר צה"ל, באדיבות גרעיני החיילים)
לוחמות בגדוד ברדלס. האם אנחנו ערוכים לראות גם טנקיסטיות? | צילום: דובר צה"ל, באדיבות גרעיני החיילים

השיח סביב הלוחמות בצה"ל מסרב לדעוך. אתמול התבטא בנושא האלוף (במיל') יפתח רון-טל, לשעבר מפקד זרוע היבשה, ואמר שהוא מתנגד נחרצות לשילוב נשים בחיל השריון כי לדעתו הדבר יחליש את צה"ל. כיום גם תא"ל (במיל') אביגדור קהלני, גיבור ישראל, ליבה את האש כשאמר בראיון לרדיו "גלי ישראל": "תפקידה של האישה להיות אמא ולהביא ילדים לעולם, אחרי טראומות של מלחמה היא תהיה אחרת לגמרי".

תחילתה של הסערה הזו בסוף השבוע שעבר, אז  חשף בכיר בצה"ל נתון מחמיא במיוחד – עלייה של 400% בגיוס לוחמות לצה"ל. עוד הוסיף הבכיר שצה"ל הקים צוות מיוחד ששוקל שילוב של נשים בארבעה תפקידים חדשים שעד כה היו סגורים בפניהן: ספינות הקרב החדשות של חיל הים, מפעילות ציוד מכני הנדסי כבד (D9) יחידת 669 של חיל האוויר והחיל שהצית את האש – שריון.

בשנים האחרונות חלה מהפכה של ממש בשילוב נשים בתפקידים קרביים. קרקל, גדוד החי"ר המעורב הראשון שהוקם לפני כ-15 שנה כפלוגה ניסיונית, נחל הצלחות מבצעיות רבות (כולל צל"ש שחולק למפקדת פלוגה בגדוד) ובצה"ל הבינו שנשים יכולות להשתלב בגזרות נוספות. כך הוקמו גם הגדודים המעורבים ברדלס ואריות הירדן שתופסים קווים בערבה ובבקעת הירדן. בימים אלה מוקם גדוד מעורב רביעי.

"מפקדת ולוחמת אדירה". בן יהודה (צילום: דובר צה"ל)
סרן אור בן יהודה, מפקדת פלוגה בגדוד קרקל שקיבלה צל"ש על סיכול אירוע טרור בגבול מצרים | צילום: דובר צה"ל

גם המערכים האחרים שמאכלסים לוחמות, כמו כיפת ברזל בחיל האוויר (מערך הנ"מ), גדודי החילוץ וההצלה בפיקוד העורף וחיל התותחנים קיבלו חיזוק משמעותי בדמות תקנים חדשים שנפתחו וקצינות שהגיעו רחוק יותר בשדרת הפיקוד, כמו מג"דית קרבית ראשונה. לצד כל אלה, השנה חווינו לראשונה אובדן של לוחמת, רש"ט הדר כהן, לוחמת משמר הגבול שנרצחה בפיגוע בירושלים בחודש פברואר האחרון.

ובכל זאת, לחברה הישראלית קשה להכיל גם בשנת 2016 לוחמת בקו האש. יעידו על כך הצהרותיהם של רון-טל וקהלני ואחרים, כמו פעיל הימין נועם פדרמן שהעלה סטטוס לחשבון הפייסבוק שלו ובו כתב ש"צה"ל מעביר מסר של חולשה ורפיסות" כשהוא שולח לוחמות למשימות באזור חברון. בארצות הברית, לעומת זאת, פיצחו את הנוסחה ובטנק ה"אברהמס" המתקדם כבר נוהגת אישה. היא לא לבד: בעשור האחרון שירתו כ-280 אלף נשים במסגרת הצבת כוחות אמריקאיים באפגניסטן בעיראק, וביצעו מגוון תפקידים. בצבאות רבים אחרים בעולם אפשר לראות לוחמות בכל התפקידים.

שאלת המסוגלות הפיזית נענתה מזמן. היום כבר ברור שנשים, עם סרגל מאמצים מותאם, לא נופלות מגברים בפרמטר הפיזי. הן רצות, סוחבות ויורות, ובגדודים הלוחמים אפשר למצוא כבר קלעיות ומאגיסטיות. אז מה בכל זאת מפחיד באישה בטנק? התשובה לכך נעוצה בהיסטוריה של חיל השריון, החיל שמוביל לרוב את הלחימה בשטח האויב וששכל רבים מלוחמיו. לצד זאת, התרחיש שמפחיד אולי יותר מכל הוא נפילה של לוחמת שריון בשבי - תרחיש שנוכחנו לדעת שהוא בהחלט סביר ועלול להתממש כבר בסבב הלחימה הבא. כאן מתגלה השאלה הגדולה: האם ישראל מסוגלת להתמודד עם מציאות של חיילת שבויה? ונניח שלא - האם האפשרות הזאת מצדיקה התעלמות מהעיקרון החשוב של קידום שוויון בין המינים?   

אז מה דעתכם: האם הסיכון לחיילות מצדיק סגירה של מערכים שלמים בפניהן? והאם החשש הזה עדיין תקף בכלל בשנת 2016, או שהחברה שלנו כבר מסוגלת להכיל אירועים מהסוג הזה, מצערים ככל שיהיו? הצביעו בסקר פז"ם: