דגל הגאווה שוטף את המדינה, ואלפים מחברי הקהילה ותומכיה יצאו לרחובות הערים הגדולות. בירושלים ובערים אחרות נעצרו מפגינים, חלקם באלימות, והמחאה צפויה רק להתעצם בשעות הערב: בפלורנטין מתוכננת צעדה למען זכויות טרנסג'נדרים, ואחריה צפויים לזרום ההמונים לעצרת בכיכר רבין. בזמן כל זה, חיילי וחיילות צה"ל הלהט"בים לא יכולים להשתתף: רבים מהם חזרו לבסיסים הבוקר, ואלה שעושים יומיות הונחו שלא להשתתף באירועים.
האיסור שפורסם ב"הארץ" נשלח בהודעת אסמס מטעם ענף משטר ומשמעת, בתום דיון שנערך במוצאי שבת בלשכת ראש אכ"א, אלוף מוטי אלמוז. "מכיוון שהרקע להפגנה הוא כביכול פוליטי חל איסור להשתתף בהפגנה זו, נא הנחו את אנשיכם", נכתב בהודעה שהופצה לקצינים. בצה"ל החליטו שלא לאכוף את ההנחיה.
על פניו, האיסור מוצדק: חיילים על מדים לא יכולים להשתתף במחאות פוליטיות, מאחר שהצבא שואף להיות גוף א-פוליטי. ואכן, גורמים בצידה הימני של המפה הפוליטית טוענים בתוקף שהמחאה אורגנה על ידי ארגוני שמאל חתרניים. למרות זאת, מארגני המחאה באגודה למען הלהט"ב חוזרים ומדגישים שהיא אזרחית ולא פוליטית. קל להבין למה: זו לא הפגנה נגד הכיבוש, יוקר המחייה או פרשות ביבי השונות. זו הפגנה בעד הזכות להביא ילדים לעולם, ומעל הכל - הפגנה למען הזכות לחיות בשוויון ובביטחון אישי וחברתי. לא ברור מדוע יצאה הנחיה כזו בצה"ל כשכיום חיילים יכולים להשתתף במצעדי גאווה על לבוש אזרחי, וכשהם מתחייבים לא להביע דעות פוליטיות.
הקצינים באגף כוח אדם שאסרו על ההשתתפות במחאה לא הציעו אלטרנטיבה. חיילים וקצינים לא יוכלו להתארגן בתוך הבסיסים ולמחות על האפלייה ממנה הם סובלים. צריך לזכור שהם לא מעטים: שיעור הלהט"בים המשרתים בצבא בחובה ובקבע דומה כנראה לשיעורם באזרחות. אותם חיילים לא יוכלו להניף את דגל הגאווה ברחבת המסדרים ולזעוק בעד שוויון. הם ישתתפו במחאה מרחוק, יצפו בשידורים החיים ויקראו את טורי הדעה. הרבה אחרי המחאה הם ימשיכו לשירות המילואים, וחיילים וחיילות אחרים ימשיכו להתעמר בהם.