"הוא פשוט שריונר לא פחות ולא יותר קצת נחמד קצת נבזה זה הכל, זהו זה!", כתב יורם טהר לב על אנשי הפלדה ולצלילי המנגינה הזו הלכנו לפגוש אותם במקום הכי חם שם אפשר להיות, על גבול רצועת עזה. רק שכשאנחנו הגענו המקום היה בדיוק ההפך מחם: יותר בכיוון של קור אימים ובסיס מוצף ממי הגשמים העזים. אבל עוד נגיע לזה.
הטנקיסטים של חיל השריון נושאים בחלק אדיר ממעמסת הלחימה של צה"ל ברצועת עזה ושטחי יהודה ושומרון. כל טעות של השריונרים עלולה לעלות ביוקר ועל ההצלחות המרובות, והן אכן מרובות, הם כמעט ולא מקבלים קרדיט. לוחמי גדוד 46 של חטיבה 401 נמצאים תקופה ארוכה על גבול הרצועה; לאחר שהסברנו להם שבאנו כדי לספר את סיפורם מבטן הטנק הם הבינו שצריך להביא לנו טנק - ואנחנו הבנו עד כמה המכונה הזו עוצמתית.
הכירו את המפלצת מאגם נחל עוז
בדיוק כמו שאזרח מן השורה היה מוציא מהמוסך את הג'יפ שלו, כך הטנקיסט סמ"ר אביעד הוציא, במיוחד עבורנו, טנק מרכבה סימן 4 מהחניה. עכשיו תארו לעצמכם את הדבר הבא: ביציאה מחניית הרק"ם של המוצב ישנה שלולית, מה זה שלולית, אגם. טנק המרכבה סימן 4 נכנס פנימה ושוקע עד הצריח, מה שגרם לנו לחשוש שיצרנו בעיה לסמ"ר אביעד. פתאום אנחנו שומעים את צעקת המנוע והטנק השחיין יוצא לו בקלילות מתוך המים מנער את הטיפות ונעמד מולנו במלוא עוצמתו.
לאחר שאנחנו מתרשמים מהמראה של מפלצת הברזל הרטובה שנוהמת מולנו, סרן צור הר לב, מפקד הפלוגה, מסביר לנו על מורכבות השרות בשריון ובמיוחד לאורך רצועת עזה: "הפלוגה שלנו נמצאת בנחל עוז ופרוסה לאורך כל החטיבה הצפונית", מסביר הר לב. "אנחנו נמצאים כבר תקופה ארוכה. הבוץ זה ללא ספק אירוע משמעותי כרגע בגזרה; הוא מקשה מאוד על התנועה וגם על שגרת הטיפולים שאנחנו עושים - טיפולים שלא נעשים כמו שצריך משפיעים מאוד על תפקוד הכוח".
עוד גורם שמשפיע על החיים בבסיס הוא ירי תלול מסלול המגיע מרצועת עזה – "ויש פה הרבה מאוד ירי כזה בתקופה האחרונה", מדווח הר לב, ומספר שהירי הזה בהחלט משבש את שגרת היום של הלוחמים - חלק מפצצות המרגמה שיורים מהרצועה נופלים בקרבת הבסיס כך שגם בזמן מנוחה הם נמצאים תחת איום. "אין לנו מטרה בירי כזה שנעשה מהעומק ובדרך כלל מי שיעיל פה זה חיל האוויר. מה שכן יש פה אירועים טקטיים כמו מטענים או צליפה שיכולים להתפתח לפיגוע גדול, ששם אנחנו מאוד יעילים".
24 שעות ביממה ישנם טנקים שפרוסים לאורך הגדר ונותנים מענה בעוצמת אש אדירה ויכולות תצפית לא מבוטלות. בנוסף, הטנקים הם הראשונים שמגיעים לכל אירוע שמתרחש על הגדר ועד לעומק מסוים, ובדרך כלל הם גם יתנו את הפתרון.
"החיילים לא יורדים מהטנקים לפעמים במשך שנה"
סרן הר לב מספר על שגרת חיים כלל לא פשוטה בבסיס. "בגלל שאנחנו עושים אימון תעסוקה בעזה ואז שוב אימון, החיילים לא יורדים מהטנקים לפעמים במשך שנה. אנשים פה לא עובדים קל כי כל הזמן אנחנו בטיפולים על הטנק או במארבים על הגדר. זה לא שהם לא יוצאים בכלל מהטנק", מבהיר הר לב, "אבל אפשר להגיד שהטנק זה הבית לא רק בצורה מליצית - הם ממש חיים שם על כל מה שזה אומר – אוכל, צרכים ועוד הרבה".
סרטון שהוצג לנו על ידי סרן הר לב המחיש לנו עד כמה חשובים ויעילים לוחמי השריון בגזרה. לצלילי מוזיקה קלאסית צפינו בשני מחבלים מתקרבים לגדר בכדי להניח מטען - הכול דרך הכוונת של הטנק שכבר היה במקום. מסוק שהוזנק לאירוע יורה שני טילי נפל ושניים נוספים שאומנם לא פגעו במטרה, אבל הטילים מעכבים את הברחנים והטנק יורה לעברם סידרה של פגזים מסוג כלנית. השניים האלה כבר לא יגיעו לגדר כדי להניח מטענים.
מבט מבטן הטנק: צפוף, אבל מרשים
אחרי שלמדנו על השירות, מגיעה סוף סוף ההזמנה להיכנס לטנק ולבדוק מקרוב איך נראה כלי המלחמה המשוכלל של חיל השריון. שני דברים מכים בך כאשר אתה נכנס לבטן המפלצת – הצפיפות, והטכנולוגיה. לא ברור איך הם מצליחים לחיות שם בין התותח למרגמה ולעשרות הפגזים. לעמוד מאוד קשה, ובטח שלא לשכב. מה שכן ישנה תחושה של מטוס יותר מאשר טנק; מסכי מחשב אישיים בכל עמדה, מנורות צבעוניות ושלל ידיות ג'ויסטיק מקבלות את פנינו.
בתוך הטנק מחשבים מתקדמים, צריח תותח 120 מ"מ, מרגמה ומספר מקלעים כבדים שאת כולם ניתן לתפעל מבפנים. לכל אלה יש להוסיף את מערכת "מעיל רוח" שיודעת ליירט טילי נ"ט, אבל לא פחות חשוב יודעת להצביע על מקום השיגור - מה שמקנה לטנק יכולת תגובה מהירה. כל זה סגור בתוך מפלצת ששוקלת בערך 60 טון ומגיעה למהירות של יותר מ-50 קמ"ש.
מהתותחן ועד הטען: הכירו את צוות הטנק
"אם אתה לא מכיר את הטריקים הקטנים מאוד קל להתברבר ולשקוע עם הטנק", מסביר סמ"ר אביעד. "כל טעות קטנה משמעותית, במיוחד בשטח הבוצי, וזה תלוי בנהג - עד כמה הוא יודע לעבוד - וכמובן האינטראקציה עם המפקד, שהוא למעשה העיניים של הנהג. התותחן הוא סוג של איש מחשבים, במיוחד במרכבה 4; יש לו מערכות מסובכות ורוב ההתעסקות שלו זה עם מחשבים. הוא זה שבדרך כלל יחליף את אנשי הצוות במידת הצורך, בזכות היכולת לשלוט במערכות ירי מעמדת המפקד. הטען אני קורא לו רבאקיסט - הוא כמו הנגביסט של החי"ר. פגזים זה דבר מאוד כבד והוא צריך הרבה כוח".
יש דבר אחד שעליו אנשי השריון לא מוותרים וזה המשמעת - ולא משנה עד כמה אתה ותיק בפלוגה. "מבחינת בטיחות זה כלי מאוד כבד ומסוכן, צריך פה משמעת ברזל בעיקר כי אם אתה לא זהיר אתה יכול לאבד רגל או יד. כבר היה לנו בחור מהפלוגה שהכניס את הראש למקום הלא נכון וכאשר צדדו את הצריח הוא נפגע. היום הוא בסדר אבל היו אירועים שנגמרו רע. המפקד צריך להיות מאוד עירני לחיילים".
בשריון למפקד הטנק ישנה עוצמה אדירה בידיים, ובנוסף גם כאשר מדובר בסמל צעיר הוא צריך לדעת לעבוד מול גורמים בכירים ובעלי תפקידים רבים, ולהכיר את הגזרה כולה. "מפקד הטנק ברמה שלנו הוא משמעותי יותר משאר החילות, וזה מבלי לזלזל", אומר סמ"ר אביעד. "הוא חייב לשלוט בגזרה פיקס כי אנחנו תופסים חטיבה ויכולים להקפיץ אותנו לעוד 40 ק"מ מפה, ואני צריך להכיר את המקום. מבחינת הכוחות האחרים צריך לדעת להפעיל ולשלוט עליהם, לדעת איך לתפעל אותם ולאן לשלוח גם כדי להזיז אותם לירי בטיחותי".
אז נכון, השגרה שלהם די רגילה ולא תמיד הכי מעניינת, אבל ללא ספק כאשר יש אירוע חריג בגזרה הטנקיסטים יהיו הראשונים שהמפקד הבכיר. צוות של טנק מרכבה סימן 4 הוא ככל הנראה המקום הכי משמעותי להיות בו.