זוג חיילים בים צוחקים מחובקים (צילום: עודד קרני, מדור צבא וביטחון)
חיילים משוחררים? מעתה גם אם תעבדו במשרה חלקית תוכלו לקבל את מענק העבודה המועדפת. אילוסטרציה | צילום: עודד קרני, מדור צבא וביטחון

חיילים רבים פונים לאחר שחרורם מצה"ל לעבודה המועדפת (או בשמה הרשמי, "עבודה נדרשת"), במהלכה הם מחויבים לעבודה במשך שישה חודשים מלאים לפחות (150 ימי עבודה) רצופים או לא רצופים באחת או יותר מהעבודות שהוכרו כעבודות נדרשות, וזאת במהלך שנתיים (24 חודשים) מיום השחרור משירות חובה. כעת, מסתבר שגם אם עבדתם במשרה חלקית על פני שנתיים – אתם רשאים לקבל את המענק בגובה של כמעט 10,000 שקל.

עד היום ביטוח לאומי לא הכיר בכך ולמעשה חיילים משוחררים רבים לא קיבלו את המענק בנימוק שלא עבדו במשרה מלאה. רובם הרימו ידיים והחליטו שלא לצאת במאבק נגד המוסד לביטוח לאומי ולוותר על המענק. חיילת משוחררת אחת בשם קסניה, תושבת מרכז הארץ, החליטה שהיא לא מוותרת - ונאבקת כדי לשנות את המצב הקיים במטרה לסייע לאלפי חיילים לקבל את המענק הנכסף. קסניה שירתה בצבא כסייעת רופא שיניים ולאחר שחרורה מהצבא החליטה לעבוד במשרד חלקית בעבודה מועדפת במלון ולאחר מכן כמלצרית, ובמקביל ללמוד במכללה במסלול של ראיית חשבון. קסניה לא עבדה שישה חודשים רצופים מלאים במשרה במלאה כפי שפסיקות בתי המשפט ונהלי ביטוח לאומי מחייבים, אלא עבדה 150 יום במשרה חלקית.

כשקסניה פנתה לביטוח לאומי לקבל את המענק, היא נדחתה בנימוק שהיא אינה עומדת בקריטריונים שנקבעו. בביטוח לאומי הפנו את קסניה לפסקי דין אשר קבעו חד משמעית כי אינה זכאית לקבל את המענק. קסניה סירבה לכבד את ההחלטה והחליטה לצאת במאבק בניסיון לשנות את ההחלטה. "הבנתי שמדובר באפליה ובהחלטה שרירותית ולא הגיונית. לא ייתכן שחייל שעבד 150 יום בעבודה מועדפת במשרה חלקית במשך שנתיים כיוון שלמד במקביל, לא יקבל את המענק", סיפרה קסניה, "יצאתי מנקודת הנחה שחיילים משוחררים רבים שעבדו ולמדו כמוני לא קיבלו את המענק, ולכן החלטתי שלא להרים ידיים ולצאת במאבק לשינוי המצב הקיים". עו"ד איתן ליברמן ייצג את קסניה מטעם האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים.

קסניה פנתה לאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים בבקשה להגיש בשמה תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי. עו"ד דקלה צרפתי-דלג'ו החליטה להרים את הכפפה והגישה תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. השופטת עידית איצקוביץ יעצה לפרקליט המוסד לביטוח לאומי לשקול שוב את עמדתם בעניין, כיוון שבסופו של דבר היא עבדה את מספר הימים הנדרש על פני שנתיים.

המאבק של קסניה נמשך כשנתיים ורק לאחרונה החליט הביטוח הלאומי לקבל את תביעתה ומסר לבית הדין כי היא תקבל את המענק על עבודה מועדפת למרות שלא עבדה במשרה מלאה. "אני שמחה שבסופו של דבר המאבק שלי הצליח לא רק למעני, אלא לכל החיילים האחרים שהיו במצב דומה לשלי ומעתה יקבלו את המענק", ציינה קסניה.

עו"ד צרפתי-דלג'ו מהאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים סיכמה:

"לאחר בדיקת החוק ותכליתו, סברנו שלא יתכן שחייל משוחרר לא יוכל להתחיל במסלול של לימודים אקדמאיים לצד עבודה מועדפת. נהפוך הוא, מדובר בהגשמה של שני אינטרסים חברתיים חשובים: גם כוח אדם בעבודות הנחוצות למדינה וגם שילוב חיילים משוחררים בחברה הישראלית. לכן החלטנו להגיש בשמה על קסניה ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי, דבר שגרם בסופו של דבר למוסד לחזור בו מהחלטתו ולאשר את הבקשה למענק. אנחנו שמחה שהאגף לסיוע משפטי הצליח להביא בשורה אמיתית עבור חיילים משוחררים בתחילת דרכם".


: עו"ד איתן ליברמן ייצג את קסניה מטעם האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים