לפני חמש שנים יזמה האגודה למען החייל את פרויקט "אמץ לוחם", במסגרתו מאמצים תורמים וחברות עסקיות יחידות לוחמות בצה"ל. בהגדרתו הרשמית, "אמץ לוחם" הוא פרויקט מעורבות חברתית של האגודה למען החייל, המקשר בין חברות ותורמים מהארץ ומחו"ל לגדודי לוחמים בצה"ל. עיקר הפעילות של הפרויקט היא תמיכה כלכלית הניתנת במימון חיצוני שאינו קשור לתקציב הבטחון.

במסגרת שיתוף הפעולה בין היחידה המאומצת לחברה המאמצת נערכים לעיתים מפגשים חברתיים, בהם מבקרים בעלי הממון באימון היחידה, בסיורים משותפים או בימי כיף עם החיילים, מתקיימים ימי אירוח של חיילי הגדוד במשרדי החברה, ימי ספורט משותפים, ונערכות לפחות שתי פגישות בשנה בין מפקד היחידה למנכ"ל החברה. בבסיס הרעיון, מעבר לתמיכה הכספית, נועד האימוץ להעניק ללוחמים תחושת שייכות והוקרה, ולצד המאמץ מעניק הפרויקט תחושת סיפוק ונתינה ומעין שותפות במערך הלוחם – נקודות זכות שכל פירמה ישראלית תרצה להתהדר בהן.

חיילים מגלים מנהרה (צילום: Handout, GettyImages IL)
שיפצור מועדון היחידה בבסיס, ימי ספורט ופינוקים. פרוייקט אמץ לוחם | צילום: Handout, GettyImages IL

160 יחידות לוחמות של צה"ל מאומצות כיום במסגרת הפרויקט, על ידי 142 מאמצים. 39 מהגדודים מאומצים על ידי ארגון ידידי צה"ל בארה"ב(FIDF)  ועל ידי תורמיו ברחבי ארצות הברית ואמריקה הלטינית. על פי כללי פקודת "אמץ לוחם", במסגרת האימוץ תורמת כל חברה מאמצת מדי שנה 100 אלף שקל למשך שלוש שנים; בשנת 2010 תרם הפרויקט לצה"ל כ-16 מיליון שקל.

בין החברות המאמצות יחידות בצה"ל, או שותפות ל"משפחת אמץ לוחם", כמו שקוראים להם בארגון, ניתן לדוגמא למצוא את בנק הפועלים המאמץ את גדוד 51 של גולני ואת סיירת מטכ"ל, את חברת דן המאמצת את שייטת 13, את לאומי קארד המאמץ את יחידת מגלן, את קבוצת עזריאלי המאמצת את יחידת גרניט, את נביעות המאמצת את יחידת רשף, בזק את מג"ב דרום ותנובה את שייטת 3 (שייטת ספינות הטילים).

פקודת הפרויקט קובעת מספר כללים שנועדים למנוע מצב בו נציגי היחידות יחזרו על הפתחים ויפנו ביוזמתם ובאופן ישיר למאמצים פוטנציאליים. על פי הפקודה, גיוס החברות התורמות יעשה אך ורק דרך מדור רווחת החייל באגף כח אדם, האחראי על אישור קבלת תרומות, לאחר שהאגודה למען החייל תפעל "לשווק את אותן היחידות לגופים הפוטנציאליים"._OBJ

"מנכ"ל מביא מנכ"ל", מתארת ורדה דרוקר, מנהלת הפרויקט, את מה שאפשר לקרוא לו גם, באופן היתולי, הקשר בין הון לאון. "יש לנו כבר תשתית של חברות שאנחנו בקשר איתם, ודרכן אנחנו פונים לתורמים נוספים. בדרך כלל אני עושה חיבור לאנשים שאני יודעת שיש להם רקע צבאי, ואז אני פונה אליהם ומציעה להם להצטרף לפרויקט ולאמץ יחידה", היא מספרת. "המנכ"לים שמשתתפים בפרויקט פותחים לי דלתות למנכ"לים נוספים, ובדרך כלל מי שמשתתף בפרויקט ורואה את החיבור והתרומה החברתית - לאו דווקא במובן הכספי – רוצה גם לשתף אנשים נוספים".

בהנהלת הפרויקט מתנגדים לסטיגמה לפיה רק יחידות נוצצת זוכות לגוף מאמץ ומממן, ואומרים כי ברשימת היחידות המאומצות אפשר למצוא יחידות "נחשבות" יותר לצד כאלה שעושות עבודה שחורה, וכולן זוכות בדיוק לאותו סכום כסף.

לזכותו של הפרויקט יאמר כי נקבעו כללים ברורים לגבי מה מותר ומה אסור לעשות בכספי התרומות. אחד הסעיפים בנוהל הרכישות קובע כי "יש לרכוש מוצרים במסגרת כללי "צבא צנוע"", כלשונו. דרוקר מסבירה כי הכוונה בכללי "צבא צנוע" היא שלא ניתן, למשל, לצאת לנופש בטורקיה בכספי התרומות, או לקנות נעלי "טומי הילפיגר" במקום נעלי הרים (ביחידות שקיבלו אישור מיוחד לרכישת נעליים). "לא נעשה בהילטון אירוע לחיילים", היא אומרת. "וגם אסור לקנות ציוד שצה"ל מספק אותו, כמו וסטים, שכפ"צים וציוד שפצור".

אז על מה כן הולכים כספי התרומות? עיקר התרומות ממנות פעילויות לרווחת הלוחמים, ימי יחידה, ימי ספורט, רכישת טי-שירט, לפעמיים גם נעליים, גביעים ומגיני הוקרה, אבזור מועדון הפלוגה בטלוויזיה וספות, הקמת חדרי כושר, חדרי הקרנה וגם סיוע לחיילים נזקקים וחיילים בתחום האפור שצה"ל לא הגדיר אותם כחיילי ת"ש. "לאותם חיילים שלא זכאים להקלות ת"ש יש תקציב מיוחד ביחידה מתוך 'אמץ לוחם'", מסבירה דרוקר. "אנחנו פונים למג"ד ומבקשים לתת לחייל חופשה מיוחדת כדי שיצא לעבודה, בדרך כלל בחברה המאמצת, ויוכל להביא כסף הביתה וגם להישאר בגדוד".

פספסנו משהו? מצאתם טעות? נשמח לשמוע מכם עדכונים ותיקונים ולשמור את פז"ם מעודכן בחזית. כתבו לנו ל-pzm@mako.co.il