הבוקר מתגייסים לוחמים חדשים לחיל השריון, לצד לוחמים קצת פחות צעירים שסיימו את הכשרתם והצטרפו בסוף השבוע שעבר לפלס"ר 401, כשהם עושים זאת לצד לוחמי היחידה הוותיקים וברעש גדול שמלווה ברימוני עשן צבעוניים. עבורנו, זו הזדמנות להציץ לאחד מהתרגילים המטורפים ביותר בהכשרה: טיפוס קרן הסרטבה. הלוחמים החדשים של הפלס"ר סיימו את מסלול ההכשרה שלהם גאים ועייפים, בסיומו של שבוע מלחמה מתיש ומאתגר במיוחד, שבסופו מסע מפרך במעלה ההר.
"אנחנו מקיימים הכשרה של שנה וחודש, כאשר חצי ממנה מתקיים בבסיס האימון של חטיבת הנח"ל וחצי ביחידה עצמה", מספר לנו סגן מתן גדליהו, מפקד פלוגת ההכשרות של פלס"ר 401. "בסיום אותו מסלול, יוצאים לשבוע מסכם שכולל בתוכו את כל המיומנויות שהלוחמים רכשו במהלך מסלול ההכשרה שלהם". אם כל זה לא מספיק, השבוע הזה מסתיים במסע שכולל עלייה לא פשוט להר הסרטבה, "הר שמסמל את היחידה ורץ איתה מיום ההקמה שלה", מוסיף צתן.
שרשרת אנושית
מדובר באירוע מרגש וצבעוני, במהלכו פוגשים המסיימים את כל לוחמי היחידה באקט סמלי שקולט אותם כלוחמים מן המניין בסיירת. "הלוחמים הוותיקים מעלים בעצם את הצעירים את העלייה המאוד מאוד תלולה הזו. מדובר במסע של 10 ק"מ בעלייה, וזה קורה אחרי שבוע שבמהלכו הם הלכו כ-70 ק"מ בסך הכל. זה מטורף, הם מגיעים בסוף השבוע המסכם למרגלות ההר, והלוחמים הצעירים נעזרים בוותיקים כדי לעלות את העלייה הזו, שמאוד קשה לטפס אותה. זה מסמל את הקליטה שלהם בפלוגת הלוחמים של היחידה".
האירוע הזה מתרחש כל ארבעה חודשים, ואין ספק שמדובר במשהו שכולם מחכים לו, מעין חג של ממש. "יצא לי להיות בהרבה אירועים כאלה, מחייל, דרך מפקד צוות ומפקד ההכשרה, ובכל פעם מחדש זה נותן כוח לכל הלוחמים להמשיך את העבודה הסיזיפית הזו של להיות לוחם בפלס"ר 401". כאמור, המסע הזה יוצא לפועל אחרי שבוע לא פשוט, במילים עדינות.
"העלייה הייתה מטורפת, אבל זה היה הרגע הכי מרגש בחיים שלי. שבוע מסכם מסלול זה דבר מאוד קשה, עם הרבה משקלים כבדים, ופעילויות אינטנסיביות. בבוקר יום חמישי אתה מגיע לצומת הבקעה, מתחיל משם את המסע ובעלייה להר הסרטבה, אתה פוגש את כל הלוחמים של היחידה. הם צועקים, ומרחוק אתה כבר שומע אותם. כשאתה מתקדם, הם מעלים אותך ויש הרבה מאוד מוטיבציה. זו חוויה עצומה לראות שרשרת אנושית שמעלה אותך למעלה. אם אחד מנתק את השרשרת, אין מצב לעלות. זה בלתי אפשרי לעלות בלי הלוחמים הוותיקים, הם הופכים את זה לאפשרי", מספר רב"ט ירין מור, לוחם טרי ביחידה. כאמור, זה קורה בליווי שירי רעל והרבה עשן צבעוני. כשהם מגיעים לפסגה, הם כבר לוחמים ביחידה באופן רשמי. "זו הרגשה שאני לא יכול לתאר, הרגע הכי טוב שהיה לי בחיים, חיכיתי לו שנה שלמה", מוסיף ירין.
>> מכורים לפז"ם? הירשמו לפייסבוק שלנו
במהלך השבוע הזה, הם מסכמים את כל סוגי הלוחמה שהם למדו, במתארים שונים: "סבוך, בנוי או בשטח פתוח. מבצעים משימות של הגעה לנקודות ובדיקת העבירות לטובת כוחות שריון, משימות תצפית והסוואה או משימות פשיטה ופטרול. את השבוע הזה הם עושים במתאר לבנון, כשהתרגיל מתחיל באזור של צומת מחניים ומסתיים באזור של חורפיש. מדובר בהליכה מאוד ארוכה בשטח הררי וקשה", מספרים לנו. במצב אמת, הלוחמים האלה ינועו הרבה לפני צה"ל הגדול, ויעשו כמה מהלכים שדי מזכירים סרטי מלחמה רוויים באקשן וחשאיות.
כדי להבין מה כל זה אומר ועד כמה חשובה היחידה הזו עבור השריון, נגיד שמי מאתנו שיצא לו לבלות בבוץ הלבנוני בשנת 2006, זוכר בוודאי את הקרב של חטיבה 401 בסלוקי. הטנקים של 401 חצו את הערוץ ללא אבטחה, ומכיוון שלא היה סיור מקדים, הם לא היו מודעים לכך שחיזבאללה (שניצל עיכוב של הדרג המדיני לפעולה), הכין להם מארב. כתוצאה, החטיבה ספגה פגיעות קשות מאש נ"ט, בעיקר טילי הקורנט. עוד משהו שקשור ליחידה בהקשר לקרב הזה, וראוי לציון, זה שלוחמי פלס"ר 401 פעלו בעוז ותוך סיכון אישי גבוה כדי לחלץ את הנפגעים. לא מעט פעולות עשתה היחידה במהלך אותה מלחמה, וחמישה מהלוחמים שלה זכו לאחר מכן בצל"ש.
על השאלה המסקרנת מה ההבדל בין הסיירות של חטיבות השריון לאלה של החי"ר, סגן מתן עונה: "קודם כל, הגודל. כשאתה מסתכל על פלס"רים בחי"ר, אתה רואה שאין יותר פלס"ר - הם עברו לפעול כגדוד סיור, על כל המשתמע מכך. לנו אין גדוד מעלינו, נשארנו פלוגת סיור כשמעלינו אין מג"ד ואין עוד פלוגות. לאור העובדה שמדובר ביחידה קטנה מבחינת סד"כ וגם מבחינת בעלי התפקידים, אני חושב שנדרש מלוחם לגלות הרבה יותר עצמאות, אחריות ומחויבות ליחידה ולמשימה. זה נכון לשגרה ולחירום, ובסוף, זה כוח קטן שנדרש ממנו מהרבה, מהמפקדים וגם מהלוחמים".
כדוגמה לעצמאות וליוזמה של הלוחמים שלו, הוא מספר לנו על אירוע ממבצע 'צוק איתן': "הגענו לסיטואציה שבה אנחנו מזהים חוליה של חמאס, אנחנו מנסים "לסגור עליהם מעגל" - ולא הצלחנו להכווין מספיק טוב את הכוחות בשטח ואת הכטב"ם שמעל. הלוחמים הפגינו שם עצמאות יוצאת דופן, הם הגיעו לעמדה של טיל גיל שהיה בסמוך אליהם, פשוט לקחו את המשגר, והכווינו אותו בדיוק למקום. ככה, סגרנו מעגל והחוליה הזו חוסלה. ברוב המקומות, זה היה נגמר לדעתי בחוסר הצלחה".
השפיץ של חוד החנית
הם תמיד נמצאים בחזית, כחלק מחטיבה 401, שהיא חטיבת הכרעה. "כפלס"ר שאמור להיות חוד החנית, אתה מוצא את עצמך בשפיץ. לזה בעצם אנחנו מכינים את הלוחמים שלנו, מסבירים להם מה נדרש מהם, ומשתדלים לעמוד בציפיות, כמה שזה קשה", מוסיף מתן. זה קורה כמובן, בזכות אותה הכשרה קשה ואימונים מטורפים שהם עוברים בשגרה.
הקשים הפיזיים במהלך השבוע הזה כמעט בלתי ניתנים לתיאור: הלוחמים נושאים, באישור חריג של מפקד האוגדה, משקלים של 55 אחוז ממשקל הגוף שלהם, וגם בנושא האוכל לא מקלים: "נותנים להם בכוונה את המינימום, כדי להקשות עליהם גם בדבר הזה", מספר מתן. "לי, כמפקד פלוגת ההכשרות, אין מושג מה הולך לקרות איתם, מתכוננים למשהו אחד ובשנייה האחרונה זה משתנה למשהו אחר לחלוטין. זה קושי פיזי וגם מנטלי, כמה שיותר קרוב למציאות".
סגן מתן משרת ביחדה כבר כמעט חמש שנים. הוא החל את דרכו כלוחם, היה מפקד צוות מסלול ומפקד צוות לוחמים, ובשנה האחרונה הוא מפקד על ההכשרות. לדבריו, במהלך השנים, היו לא מעט שינויים בהכשרת הלוחמים של הסיירת החטיבתית. "בעבר, תרגלנו תנועה אל היעד, הגעה, הקמת עמדת תצפית ופה פחות או יותר היה מסתיים התרגול. היום, המשימות הן גם בשלב ההגעה אל היעד - אם זה משימות סיור, פשיטה ופטרול. היום זה הרבה יותר מורכב ממה שהיה בעבר, הרבה יותר דינמי מאשר בתקופתי כלוחם".
הצוות החדש שעלה ליחידה יחל בתעסוקה מבצעית וכמובן שגם יתאמן למלחמה הבאה. מבחינתו של רב"ט ירין, הוא נמצא במקום הכי טוב שיש. "קודם אתה רוצה לנוח ולהרגיש בית, אבל כן, גם לנצל את המסלול ולעשות את כל הדברים שלמדנו במהלכו".