מהמערכון של ארץ נהדרת עד הנאום של הרמטכ"ל אביב כוכבי על 8200 ולוחמים, במצב כיום, למרות הסערות הציבוריות, קיים פער אדיר בין צעירים וצעירות שהתגייסו לשירות קרבי, אל מול חבריהם שנבחרו לשרת ביחידות טכנולוגיות. האחרונים, נהנים מהכשרות בכלים טכנולוגיים ומשתלבים במהירות בתעשיית ההייטק המתגמלת.

למרות הניסיונות של הצבא להתמודד עם הבעיה, הפערים וכוחות השוק חזקים יותר ומונעים את צמצום הפערים. לא מעט פרויקטים, תוכניות אזרחיות וצבאיות יצאו לאוויר העולם בכדי לצמצם את הפערים, אולם אלה עדיין גדולים, כאשר הלוחמים נדרשים להתגבר על חסמים רבים, שאגב לא כולם טכנולוגיים. חלק מהחסמים האלה, כפי שיוסבר בהמשך, אישיים לגמרי.

למקום הזה בדיוק נכנסו בוגרי גדוד 890 של הצנחנים, שהצליחו בהייטק, יחד עם העמותה של הגדוד. מי ששם לעצמו למטרה להיאבק בפערים בין לוחמים ליוצאי היחידות הטכנולוגיות, ובחסמי הכניסה של הלוחמים להייטק, הוא אמיתי רצון, בעצמו קצין לוחם לשעבר בגדוד ומנכ"ל חברת הסייבר פנטרה.

רצון מלווה את לוחמי הגדוד בצעדים הראשונים שלהם באזרחות. הוא עושה זאת יחד עם ראובן זנה, מנכ"ל עמותת 890 ובוגר הגדוד בעצמו, כשיחד עם בוגרים נוספים, פועלים כדי להכניס כמה שיותר לוחמי צנחנים לעולם ההייטק.

''הפתרון לבעיות המשוחררים נמצא כאן'' (צילום: Morgan Weston)
כנס משתחררים של גדוד 890 | צילום: Morgan Weston

"התגייסתי לגדוד 890 של הצנחנים ב-1994 והשתחררתי כקצין ב-1998, השנים הקשות של צה"ל בלבנון", מספר אמיתי רצון בשיחה עם mako. אחרי שהשתחרר יצא לטיול בחו"ל וחזר ללמוד משפטים במרכז הבין תחומי. בשלב הזה קיבל את ההזדמנות הראשונה שלו להיכנס לעולם ההייטק.

"שלחו אותי כאיש מכירות למדינות פחות אסטרטגיות כמו איסלנד ושבדיה, כי אני עוד לא מכיר מה זה הייטק. אמרו אם תצליח ניתן לך עוד כמה דברים". הוא מעיד שהצליח בגדול: "הייתי שם שבע שנים ולמדתי את התחום". בגיל 36 כבר היה סמנכ"ל ובדצמבר 2017 קיבל טלפון עם הצעה לשמש כמנכ"ל חברת סייבר, למרות שהוא לא מגיע מהתחום במקור ולא צמח ביחידות כמו 8200.

"באופן אישי בחיים לא כתבתי שורת קוד", הוא מעיד. "את הניסיון שלי צברתי משנים ארוכות של עבודה קשה. הגעתי לפנטרה שם היזם, אריק ליברזון הוא דווקא היזם הקלאסי שצמח באותן יחידות טכנולוגיות. שנינו בני 40 ואמרנו הנה ההזדמנות שלנו לעשות משהו מיוחד. אז לא ידענו מה יהיה. אלף סטרטאפים מתחילים באותו הרגע וההסתברות של הצלחה היא אחת לאלף. זה קרה והצליח לנו, חברה של 230 איש שלפני חצי שנה העריכו אותה במיליארד דולר. גאווה של ממש".

להשתחרר ולבנות מותג אישי

כיום יש לפנטרה 120 עובדים ישראלים (מלבד זרים) והשאלה המתבקשת היא כמה מהם הגיעו מהיחידות הטכנולוגיות של צה"ל. כאן רצון מסביר איך לוחם חי"ר בלי ניסיון, יכול למצוא את עצמו בחברת הייטק המוערכת במיליארד דולר.

"מה שצריך לעשות, וזה העיקר, זה לבנות את המותג האישי שלך. בצבא אין את האני וזה הכל המחלקה. אני בא ואומר להם שבאזרחות זה הפוך. בתור התחלה תעבדו על המותג האישי שהוא אתם, כל אחד והמותג שלו. למשל תשימו בקורות שלכם מספר דברים משמעותיים מרשימים, שאחריהם אפשר לבוא לחברה כמו פנטרה, להתקבל ולהתקדם".

רצון מסביר שהוא עוד לא נתקל ב"צנחן שבא אלינו ואמר 'חבר'ה תקבלו אותי מגיע לי'. זה לא קורה והם בדרך כלל לא מגיעים לתפקידים הטכנולוגים, כמו בחור בן 22 מיחידה טכנולוגית שמגיע מיד אחרי הצבא ומקבל תנאי שוק".

רבים מהלוחמים המשוחררים ודאי שואלים את עצמם איך יוכלו להתקבל בלי רקע טכנולוגי ורצון עונה גם על זה. כשמסתכלים על החברה ומגוון התפקידים בה, צריך לומר שכ-35 אחוז זה כוח עבודה טכנולוגי וככל שהחברה גדלה, הפרופורציות משתנות ויותר אנשים עובדים בצד שתומך במכירות ויחס החלק של הפיתוח קטן".

הוא מוסיף שיש בחברות הייטק תפקידים כמו SDR או BDR, "אצלנו למשל מדובר באנשים יוצאים גבעתי וצנחנים. אלה האנשים שאים 'בראבק' וקובעים לאנשי המכירות הבכירים פגישות בכל העולם".

כדי להגיע לשם, מסביר רצון, אותם לוחמים משוחררים השתפשפו כסטודנטים בתפקיד קול סנטר, אולי למדו כלכלה או מנהל עסקים וככה נכנסו לחברת הייטק כאנשי שיווק ומרקטינג. ככה למשל לוחמים יכולים להיכנס להייטק גם אם לא בא להם ללמוד מדעי המחשב. יש בחברות עורכי דין ושאר בעלי תפקידים, שמקבלים שכר מעולה עם עתיד וקריירה ברמה גבוהה".

רצון מזכיר בשיחה שלנו את המערכון של ארץ נהדרת, על ההייטקיסט שלא מעלה את הצנחן לאוטו. "זה נתן אגרוף בבטן. כי יש פה מדינה שרוצה שכולם ילכו לצבא ולא יחשבו מה יצא לי מזה וכמה נרוויח בנטו. אני הלכתי לצנחנים כדי לתרום בלי לחשוב מה יצא לי מזה. אני בתור מנכ"ל חברת סייבר שלא הגיע מליבת הטכנולוגיה, רואה כשליחות את השילוב של לוחמים, לגרום להם להרים את הראש ולתת תקווה, כדי שיבינו שיש עוד כניסות להייטק".

מהמקום הזה, לוחמים יכולים למצוא את עצמם מגיעים לתפקידים הכי בכירים של חברות טכנולוגיה וסייבר. "כשאני השתחררתי כקצין קרבי בלבנון עם כל החשיבות העצמית, מצאתי את עצמי באותו חדר מהתיכון בבית של ההורים והבנתי שפתאום אף אחד לא צריך אותי ולא היה מי שיראה לי את הדרך. זה מה שריגש אותי במפגש עם לוחמי גדוד 890 והעמותה ולכן היה לי חשוב לעזור", מסביר אמיתי שלא מסתיר את ההתרגשות.

"הדבר הראשון שאני אומר להם זה שאין קיצורי דרך. בחרתם להיות לוחמים, בחרתם בדרך הארוכה יותר. עכשיו תבנו את המותג שהוא אתם, מציג להם את כל אפיקי הכניסה הקיימים לעולם ההייטק כשאני מציג גם את הדרך שלי".

כמי שמגדיר את עצמו קצין לשעבר שמעולם לא כתב שורת קוד, רצון לגמרי מאמין בדרך הזו. "אפשר להגיע בתנאי חשוב מאוד, שיבינו שאין קיצור דרך והם צריכים לעבוד קשה מאוד. כלוחמים כבר יש להם בארגז הכלים את הנחישות, את הלא לוותר, את האתיקה המקצועית ולעבוד שעות ארוכות".

הצעד הבא הוא להחליט איזה מקצוע ללמוד. "יחד עם המקצוע גם להבין איך הם בונים את עצמם עם ניסיון, שיביא אותם ליעד אליו הם מכוונים. אני נותן להם כלים שיסייעו להם באותה דרך ארוכה, בעיקר בתחושה שזה אפשרי".

"לא נקבל לוחם שלא מתאים"

חברת הסייבר פנטרה לקחה את החיבור לעמותת 890 כפרויקט, היא מסייעת במימון של העמותה שמצדה מפנה אליהם להתייעצות בצמתים ודילמות. "אני רואה את זה כשליחות וממש אוהב את הילדים האלה", אומר רצון. "יוצאי הגדוד מדברים על דברים מאוד פרגמטיים. נכון, לא נקבל לוחם שלא מתאים, אנחנו כן רוצים לראות אותם מורידים מהאגו, עושים את האקסטרה מאמץ ומתחילים מלמטה, כדי לצמוח ליכולות שאי אפשר להגיע אליהן באוניברסיטה".

ראובן זנה, בן 24, מנכ"ל עמותת גדוד 890, התגייס לצה"ל כחייל בודד אחרי שעלה לישראל מצרפת. "ידעתי שבצנחנים אתה חלק ממשפחה לכל החיים. אבל ברגע שאתה גוזר את החוגר ועולה לאוטובוס, מעבר לקבוצת וואטסאפ של החברים, אין לך שום דרך לנצל את היכולות והחיבור לאנשים ששרתו במקום הזה".

זנה, שבצרפת היה בכלל מעצב אופנה, הוא כיום סטודנט למנהל עסקים ויזמות באוניברסיטת רייכמן. "ראיתי בפייסבוק שמקימים עמותה לגדוד 890 והיה לי ברור שאני חייב להיות חלק מזה. הרעיון היה בלי אסטרטגיה ורק עם חזון, אבל לפני כשנתיים בערך הצלחנו לבנות פרויקט בין דורי ומקבוצה של שישה מייסדים. היום אנחנו 45 מתנדבים שמתפעלים את העמותה".

ראובן זנה, מנכ"ל עמותת גדוד 890 (צילום: Morgan Weston)
ראובן זנה, מנכ"ל עמותת גדוד 890 | צילום: Morgan Weston

חיבור הלוחמים המשוחררים של הצנחנים להייטק קרה מהר מאוד. "הרבה פעמים אומרים שצבא זה דבר שמחבר הרבה אנשים וזה נכון, אבל בסוף צריך לאגד אותם. מה שאנחנו באים להראות עם העמותה, זה שחלק גדול מפתרון הבעיות של לוחם משוחרר, נמצא בכוח של קהילת בוגרי היחידה".

סגירת המעגל הזו חיברה למשל את מנכ"ל חברת פנטרה רצון עם גדוד 890. "יש פה בן אדם ששירת בגדוד לפני הרבה מאוד שנים וכשאתה שם אותו שוב בחדר עם אנשים שנמצאים כיום בגדוד רגע לפני שחרור, מיד אתה רואה שפה משותפת, שפתחה ערוץ תמיכה. הוא מתבסס נטו על זה שהם שירתו באותו המקום, עברו את אותם הדברים רק בתקופות שונות וזה טבעי לגמרי".

החיבור של הגדוד לעולם ההייטק נולד על פי זנה מכך ש"אנחנו כלוחמים מגיעים לאזרחות עם יכולות שונות מהיחידות הטכנולוגיות, אבל עם כלים שלא ניתן ללמוד בשום בית ספר ואוניברסיטה. המטרה שלנו לגרום להם לתרגם את אותן יכולות למטרה הנכונה. בעזרת קורסים ותכניות שונות, אנחנו מסייעים להם להתגבר על הפער מול בוגרי היחידות הטכנולוגיות".

בכנס משתחררים למשל, מציגים להם את העמותה ובהמשך את בוגרי הגדוד שנמצאים בעולם ההייטק והסייבר. "במטרה לחשוף אותם לעולם תוכן ולהראות להם שיש עם מי לדבר ולעבוד. שיש משהו שמחכה להם בחוץ. זה בשלב הראשון. ברגע שהם עברו את הכנס הזה, הם נכנסים למעגלים שלנו, דרכם אנחנו מחברים אותם לכל הקהילות שבנינו".

כיום יש לעמותת גדוד 890 קהילת הייטק, קהילת נדל"ן, סטודנטים, משפטנים ועוד. לכל קהילה קבוצת וואטסאפ ופורטל. "כשאתה נכנס לקישור הזה אתה רואה את כל בוגרי גדוד 890 שעובדים בתחום, איתם אתה יכול ליצור קשר ישיר להתייעצות, סיוע ועוד", מסביר זנה.

"מה שמרגש בקבוצות האלה, למשל קבוצת ההייטק שמאוד פעילה אצלנו, זה שאתה רואה בן אדם שהשתחרר לפני חצי שנה מגדוד 890 ושולח בקבוצה הודעה שהוא סיים קורס בהגנת סייבר ומחפש עבודה בתחום. מיד אחרי זה אתה רואה מנכ"ל או מנהל בכיר בתחום ששרת בגדוד 890 שעונה לו שמישהו מהצוות שלו הולך ליצור איתו קשר".

"שלא יהיה ספק", מדגיש זנה מעמותת הגדוד, "אף אחד לא מוותר על הרף המקצועי, זה לא סיפור מהחלומות ואת זה כולם מדגישים, אבל הצד הרגשי מביא את מי שיעזור להם וילווה אותם. החיבור עם רצון למשל, שהיה מהבוגרים הראשונים שנרשם לעמותה, זה סיפור הצלחה גדול בעיני".