למרות שבצה"ל העריכו תחילה שחמאס לא מעוניין להגיע להסלמה, עוד לפני שנורו הרקטות, הלוחמות והלוחמים של סוללות כיפת ברזל נכנסו לכוננות ואיישו את העמדות שלהם.

בטייסות של חיל האוויר נפתחו הכספות מהן הוצאו פקודות מבצע ואנשי צוות האוויר נכנסו לחדרי התדריכים, בזמן שהצוותים הטכניים הכינו את המטוסים וחימשו אותם.

אחד הדברים הראשונים שקרו באוגדת עזה, היה פתיחה של תאי תקיפה ששמם, "חופת אש". מדובר בחמ"ל שבו יושבים יחד אנשי המודיעין, שב"כ, אוגדת עזה, חיל האוויר ועוד. מטרתם לייצר מודיעין וסגירת מעגלי אש מהירים.

בזכות חופת אש למשל, חוסלה חוליית נ"ט רגע לפני שיגרה את הטיל. אנשי המודיעין ישבו על החוליה והכווינו אליה את כלי הטיס שתקף. דוגמה נוספת, היא חיסול של משגרי רקטות שניות אחרי שירו לעבר תושבי הדרום והמרכז.

במשך שנים צה"ל בנה בנק מטרות בעזה, עכשיו שולפים משם את המטרות בהתאם לאישור הממשלה. למרות שלכל מטרה יש תיק עבה הכולל נתוני מודיעין, סביבה ואפילו מי תוקף ואיך, התיק הזה עובר לגופי המודיעין והאיסוף.

אלו מבצעים 'הפללה מחודשת' של המטרה כולל בדיקה שהיא "נקייה" לתקיפה כדי לא לפגוע בבלתי מעורבים ובכדי לוודא שהמטרה עדיין רלוונטית. לאחר מכן המידע עובד לגורמים הרלוונטיים בחיל האוויר.

בתחום האווירי, עוד לפני מטוסי הקרב, המריאו מבסיסי חיל האוויר מטוסים ללא טייס ומטוסים שתחום ההתמחות שלהם צילום ואיסוף מודיעין. בין השאר הצופיות, נחשונים וגם מטוסי F-15 של טייסת 133.

המידע שלהם זורם בין השאר לקשל"טים (קציני שליטה) מהיחידה לשיתוף פעולה בחיל האוויר שמתפעלים את האירועים המבצעיים בגזרת עזה. ענף ייעודי לקשר בין חיל האוויר לפיקוד הדרום נמצא במטה המבצעי של החיל, אנשי המטה הזה מתכללים את המענה האווירי בחומי הפיקוד הדרומי.

כוחות צה''ל (צילום: דובר צה"ל)
אחריות רבה על הצוותים הקרקעיים | צילום: דובר צה"ל

בפיקוד הדרום יושבים עשרות רבות של קצינים וחיילים ב"מרכז האש". במרכז הזה מספר תאי שליטה שמייצרים מטרות למטוסים של חיל האוויר וגם לטנקים של צה"ל ולספינות הטילים של חיל הים. מבחינת העומס, מרכז האש של פיקוד דרום ומטה חיל האוויר יכולים לנהל תקיפה של אלפי מטרות ביממה.

יש לציין שבמרחב דרום של שב"כ, הגוף העיקרי לאיסוף מודיעין ברצועת עזה, ישנה פעילות גדולה מאוד של העובדים הטכנולוגיים, דסקאים וגם רכזים שצריכים לייצר מידע "יומינטי" מסייענים שהמפגש איתם מורכב מאוד.

בטייסות חיל האוויר, שם מקבלים את התוצר הסופי של המודיעין והמטרות שאושרו לתקיפה, מתדרכים את הטייסים על משימתם, סוג החימוש, נתוני גבהים, גישה למטרה ועוד כאשר ישנה חלוקה לסוגי כלי הטיס.

צוותי הקרקע מקבלים נתונים דומים ושם דואגים שהמטוסים תקינים לטיסה. אין מקום לשום טעות ותקלה. הם מוודאים שהחימוש מותקן כמו שצריך ומדבר עם מערכות המחשוב של המטוס.

ביב"א הדרומית שיושבת ליד מצפה רמון, נמצאים מול המסכים קצינים וחיילים שבונים את מסלולי הטיסה ומפקחים עליהם. סיפור מורכב בהתחשב בעובדה שמדובר בתא שטח קטן מאוד.

גם כשלא נכנסים קרקעית לרצועה, כוחות היבשה סביב העוטף מעורבים בלחימה. כאמור במקרה של השריון, טנקים תקפו חלק מהמטרות. במקביל לכל זה הלוחמים ממשיכים בפעילות המבצעית לשמירה על המרחב וסיכול פיגועים. מערכי התצפית של הכוחות ואמ"ן מסייעים באיסוף המידע גם על מטרות ידועות או מזדמנות.

מה שעוד קורה בצה"ל, הוא שקציני פיקוד העורף חברו לכלל הרשויות שנמצאות תחת איום הרקטות. אלה דואגים להעברת הנחיות באופן מסודר ותיאום בין ראשי הרשויות לצבא. אנשי פיקוד העורף גם מסייעים לאגפים השונים של הרשויות, רווחה, רפואה ועוד. דואגים למצב המיגון בעיר ובמקרה הצורך גם למענה מהיר במקרים בהם מצב המיגון אינו משביע רצון.

כוחות צה''ל (צילום: דובר צה"ל)
מכינים מטוסים לתקיפות בחיל האוויר | צילום: דובר צה"ל