סין החלה להטמיע מנועים מייצור עצמי למטוסי הקרב שלה מסוג J-15. כך עולה בתמונה, המופיעה בתחילת הכתבה והופצה על ידי כלי התקשורת הממלכתיים במדינה.
זה קורה אחרי שלאורך השנים מטוסי הקרב הסיניים היו מצוידים במנועים מתוצרת רוסית. המעבר למנועים סיניים מאפשר לסין לשמור על עצמאות, בין השאר ביחס לרוסים שמשועבדים למלחמה באוקראינה.
בתיעוד שהופץ על ידי כלי התקשורת הסינים, ניתן לראות מטוס קרב מסוג J-15 אותו הסינים מפעילים מנושאת מטוסים, כשהוא מצויד במנוע טרובופן WS-10 מייצור מקומי. ככל הידוע זהו תיעוד ראשון כזה.
מנוע חזק וחסכוני יותר
מדובר בטיסת מבחן לשילוב של המנוע במטוס הקרב הסיני, כאשר על פי ההערכות כבר במהלך השנה הקרובה, בכל מטוסי הקרב האלה יוחלפו המנועים לייצור המקומי.
כיום מטוסי הקרב הסינים מסוג J-15 מצוידים במנוע מסוג AL-31F מתוצרת רוסית. המנוע הסיני חזק יותר וגם חסכוני הרבה יותר בדלק. מה שישפיע לטובה על הביצועים של המטוס.
סין, יש לציין, נאלצה לייבא מנועים רוסיים עבור מטוסי הקרב שלה, בשל כך שלאורך השנים הם לא הצליחו לייצר מנועים יעילים משלהם ובעלי ביצועים איכותיים. נראה שבשנים האחרונות הם הצליחו להתגבר על הבעיות. בכוונת הסינים להטמיע את המנוע שלהם במטוס קרב נוסף, J-10.
יכולת סינית, השראה רוסית
J-15 הוא מטוס קרב רב משימתי דו מנועי לפעילות לאורך כל שעות היממה ומזג האוויר, אותו סין מפעילה מנושאות מטוסים. המטוס מבוסס על הסוחוי SU-33, הדגם הימי של הסוחוי SU-27 הרוסי.
ממעט המידע שיצא החוצה בשל העמימות הסינית, עולה כי הוא מגיע למהירות מרבית של 2.4 מאך וטווח של כ-3,500 ק"מ. למטוס יש 12 נקודות תלייה לחימוש אוויר-אוויר ואוויר-קרקע מגוון הכולל טילים וחימוש חכם.
ההערכות הן שיש לו יכולת נשיאת חימוש במשקל של 8 עד 10 טון. אולם בשל צורת שיגור המטוסים מנושאות המטוסים בסין, יכולת נשיאת החימוש שלו נמוכה יותר.