צוות רפואה ברצועת עזה
צוות הרפואה של אוגדת עזה. "ההתנהלות היתה מצויינת" | צילום: דובר צה"ל

כשחיילי גולני באחד המוצבים בגבול רצועת עזה עמלו אתמול על משימות הביטחון שהמוצב אחראי עליהן, בשדה הסמוך התנהלה לה דרמה אחרת לחלוטין. אחד החקלאים באזור, אדם כבן 60, החל לחוש ברע כשעבד בשדה. כאשר החלו לו כאבים מתחזקים בחזה, הוא ניגש לשער המוצב וביקש מהם עזרה רפואית.

"הוא סיפר לחיילים שהוא עבר בעבר ניתוחי מעקפים ושיש לו בעיות לבביות שונות", מספר סגן דניאל אלבו, קצין הרפואה של החטיבה הדרומית של אוגדת עזה.  "הם הקפיצו את התאג"ד של גולני שמיד עדכן את קצין הרפואה של האוגדה. אני החלטתי שאני מגיע גם אני, יחד עם הטיפול הנמרץ של החטיבה. בינתיים החבר'ה מגולני חיברו אותו לחמצן, למוניטור כדי להתרשם ממצבו הלבבי, הם פתחו לו וריד והזרימו לו אליו נוזלים. הפרמדיק הראשון שהגיע, חזי נחום, נתן לו ללעוס אספירין שזה בדיוק הטיפול שצריך לקבל אדם שעובר אירוע לב", הוא מספר.

צוותי הרפואה שמצפים בדרך כלל לטפל במקרים של פציעות מפעילות מבצעית, פציעות ספורט, התייבשות או מחלות ארעיות שמאפיינות אנשים צעירים, התמודדו כעת מול בעיה רפואית של אדם מבוגר. לולא הטיפול הראשוני שקיבל, כך מסביר אלבו, סיכוי גבוה שלא היה נשאר בין החיים, "אוטם שריר הלב יכול להתפתח מהר מאוד לדום לב".עושה רושם בקולו שהוא עדיין נרגש מהאירוע ומתוצאותיו המעודדות.

"כשהגענו גם אנחנו, התרשמנו מהאזרח, ראינו שהוא בהכרה מלאה כשהוא סובל מכאבים בחזה, מה שמאפיין מאוד את אוטם שריר הלב. נתנו לו מורפיום. זו הייתה החלטה של קרן פאייר שהיא הפרמדיקית של האוגדה", מספר דניאל כשהוא משבח את כל אנשי הצוות על התושייה והערנות. "הרגענו אותו. זו הייתה החלטה מאוד נכונה לתת לו את המורפיום. זה משהו שלא תמיד זוכרים לעשות. המצב הקלאסי שעושים את זה, זה כשמישהו חוטף כדור ברגל וצריך להרגיע לו את הכאבים".

>> נושמים צבא? לסיפורים הכי מעניינים, הצטרפו לפייסבוק של פז"ם

כוחות הרפואה יצבו את מצבו של החקלאי, אבל הוא עדיין לא יצא מכלל סכנה. נדרש היה לפנות אותו לבית החולים כדי שישלים את הטיפול ויעבור צנתור. "ביקשנו ממגן דוד אדום שישלחו ניידת טיפול נמרץ לכניסה לישוב כיסופים. חברנו לצוות של מד"א נגב, הם הודו לנו. הם לא נדרשו לבצע בו עוד טיפול מעבר למה שאנחנו עשינו, כך שאני מתאר לעצמי שכל מה שהם עשו זה לפנות אותו לסורוקה שם הוא קיבל המשך טיפול".

מעבר לערנות ולתושייה של החיילים, היה כאן הרבה מאוד מזל. "זה קרה לו בשדה חקלאי. אין סיכוי שמד"א היו מבינים איפה הוא נמצא. זה קרוב לגדר, אלמלא התושייה של החיילים והערנות אי אפשר לדעת איך זה היה מסתיים", אומר אלבו.

מה הלקח שלכם מאירוע הזה?
"לקח בדרך כלל אתה לומד ממשהו והוא חשוב מאוד. לא למדנו הרבה מהמקרה הזה. ההתנהלות הייתה מצוינת. מיד הגיע הטיפול שהיה מהיר ללא עיכובים, מד"א הוזנקו מהר. אני חושב שהלקח הוא לכולנו – לשמור על עצמנו, לעשות כושר ולא להגיע למצב של אוטם שריר הלב. אני מקווה שהחולה הנוכחי שלנו ילמד לקח".

>> מבצע של רצון טוב: עשרים חיילות תרמו את שיערן לחולות סרטן