יממה אחרי האסון הכבד בו נפלו 21 לוחמי מילואים, צה"ל השלים את המשימה להשמדת קומפלקס המבנים והעבודה על אזור החיץ. האירוע הקשה עורר דיון ציבורי סביב הטענה לסיכון כוחות. קצין הנדסה במילואים שוחח עם mako רגע לפני שחזר לעזה, והסביר מדוע להבנתו זו עדיין הדרך היעילה ביותר להשמיד מבנים, למרות הסיכון הטמון בכך.

"אני חושב שיש הרבה אנשים שלא מבינים בפיצוץ וחבלה שאומרים בציבור הרבה דברים חסרי אחריות", אמר סרן במיל' ב', קצין בהנדסה קרבית שמתעסק במוקשים כבר למעלה מעשור, ועוסק בתחום החבלה גם באזרחות. "יש פה אירוע טרגי, ביש מזל, אבל חשוב שהציבור ידע שצה"ל עשה מאות רבות של מבצעים כאלה, הריסה של מאות מבנים בדרך הזאת, ובסוף זה מקצוע מסוכן, כמו המלחמה".

מאז האירוע עלו שתי שאלות: למה היה כוח כזה גדול במבנים שקרסו, ולמה לא השמידו אותם מהאוויר. בצה"ל הסבירו כי ישנו תיעדוף של התקיפות מהאוויר למקומות עם חשד לטרור, כלומר בניינים שיש בהם מחבלים או מלכוד ובנוסף, ושמבצעים התאמה בין המשימה לכוח הכי יעיל וזמין.

"לצה"ל יש בימ"חים מאות אלפי מוקשים, המון והם מאוד זולים", מוסיף סרן במיל' ב'. "החימושים של חיל האוויר הרבה יותר יקרים ולא זמינים כמו המוקשים. עוד דבר חשוב, עם המוקשים אתה צריך פחות חומר נפץ כדי להשמיד מבנה, אתה שולט בתזמון וסביבת הפיצוץ, והתיאומים שונים מחיל האוויר". עוד יש לציין, שלא כל הפצצות של חיל האוויר מביאות להשמדה מוחלטת של המבנים, במיוחד רבי-קומות, שאתרי ההרס שלהם הופכים אחרי ההפצצות למקומות מסתור ברצועת עזה.

על השיח סביב השאלה למה היו כוחות רבים ובאותה הסביבה הוא אמר: "200 ק"ג חומר נפץ שמתפוצצים זה רדיוס פגיעה והרג ודאי של 40-30 מטרים. אז מספיק שהיו בחוץ חיפויים, כי אתה צריך אבטחה, גם הם חשופים לדבר הזה".

פעילות החטיבה (צילום: דובר צה"ל)
פעילות החטיבה שאיבדה את לוחמיה באסון קריסת המבנים | צילום: דובר צה"ל

סרן במיל' ב' ממשיך ומסביר ש"פיצוץ של מבנים זה תהליך יחסית מהיר, רוב הפלוגות עושות את זה באזור החצי שעה למבנה ופחות. בעבר זה היה יכול לקחת גם שעה וחצי, אבל כולם שיפרו את התהליך. יכולה להיות בעיה עם נושא התיאומים, סגירות המעגלים והאישורים שיכולים לקחת זמן, אבל אין מה לעשות, כי לפעמים יש כוחות סמוכים ואתה לא יכול לפוצץ כשהם שם".

עוד מסביר קצין ההנדסה שחומר הנפץ של המוקשים "אדיש", כלומר הוא לא אמור להתפוצץ לפני הזמן ומכל מיני פגיעות. "אבל בסוף, גם כש- RPG פוגע בחומר נפץ, גם בחומר אדיש, זה מתפוצץ. כלומר גם אם לא מבצעים את החיבורים של התשתית, בשלב האדיש, הפגיעה מביאה לפיצוץ. כל מוקש כזה זה 10 ק"ג חומר נפץ וכשזה קורה במבנה ברצועת עזה, יש סבירות גבוהה שהוא יקריס חלק מהמבנה".

סרן ב' מספר על אירוע אישי: "פעלנו להשמיד מבנה ו-RPG עף פנימה בזמן שהכוח היה בפנים ועסק בחבלה. למזלנו ה-RPG שנכנס פנימה היה נפל. תהליך פיצוץ של חצי שעה זה מהיר מאוד, ואנחנו מאוד מיומנים בזה. צה"ל מפוצץ מאות מבנים בדרך הזאת. רק הגדוד שלי לבד פוצץ למעלה מ-200 מבנים בדיוק כך".

דיברנו עם סרן במיל' ב' פחות משעה לפני שחזר לרצועת עזה ולחומרי הנפץ שם, אחרי התרעננות קצרה. על השאלה האם הוא מרגיש בטוח לחזור לזה אחרי האסון ענה, "ברור, חד משמעית. הטכניקה שהם (הלוחמים שפעלו באסון) עשו הייתה נכונה ומצוינת. אפשר אולי לטייב קצת, אבל הטכניקה נכונה, מבצעית ומקצועית. נותנת מענה טקטי לכל הצרכים של המפקדים בשטח. המטרה שלנו בהנדסה זה לסייע לכוחות, וזה אחד מהכלים שלנו".

השלמת השמדת המבנים לאחר נפילת 21 הלוחמים (צילום: מתוך תיעוד שעלה ברשתות החברתיות, שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים)
השלמת השמדת המבנים לאחר נפילת 21 הלוחמים | צילום: מתוך תיעוד שעלה ברשתות החברתיות, שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים