התושבים הפרו-אוקראינים בחצי האי קרים תוקפים "בשיטתיות" בסיסי של הצבא הרוסי באמצעות בקבוקי תבערה, פעולות נוספות לגרימת נזק וייתכן שאף במטעני חבלה, ובכך ומאלצים את רוסיה להגביר את פעולות ההגנה והמעקב בתוך תחומי חצי האי, על חשבון פעולות התקפיות. כך עולה מהדיווח האחרון בנושא של המודיעין הצבאי של אוקראינה.

על פי הדיווח של המנהלת הראשית במודיעין (HUR), העימותים בין האוכלוסייה הפרו-אוקראינית בחצי האי לבין הרוסים הופכו תכופים יותר בתקופה האחרונה, עד כדי פגיעה של ממש בפעילות הצבא הרוסי שם.

העלייה בכמות האירועים בהם פגעו בבסיסים הרוסים מעלה את החשד לפעילות של מחתרות בתחומי חצי האי, לצד פעילות עצמאית של האזרחים. עוד חושדים ברוסיה שתושבי חצי האי גם מסייעים למודיעין האוקראיני במידע וסימון מטרות לתקיפה.

לוחם ביחידה (צילום: OLGA MALTSEVA/AFP/GettyImages)
חייל ביחידת ביטחון פנים רוסית מבצע ירי | צילום: OLGA MALTSEVA/AFP/GettyImages

באוקראינה מדווחים שהצבא הרוסי ושירות ביטחון הפנים משקיעים מאמצים רבים בהגנה על הבסיסים. בנוסף, כדי לדכא את ההתנגדות המקומית, רוסיה פועלת באגרסיביות נגד כל דמות "חשודה" שעלולה להיות מעורבת בתקריות מסוג זה, כשהם משתמשים גם במעצרים המוניים ובאלימות, כפי שטענו במודיעין האוקראיני.

קרים נמצאת תחת כיבוש רוסי מאז שנת 2014, ומאז פעילים פרו-אוקראינים שנותרו בחצי האי, מתמודדים לטענתן עם רדיפות קבועות מצד רשויות הכיבוש. מהדיווחים שיוצאים משם עולה כי מספר אזרחים שסירבו לקבל דרכונים רוסים, אחרי שרוסיה כבשה את חצי האי, "נעלמו", בעוד שאחרים מפוטרים ממקומות העבודה שלהם ואף עומדים בפני קנסות והחרמה של רכוש כחלק מענישה קולקטיבית של הרוסים.

בשבועות האחרונים התקבלו דיווחים רבים על חבלה והתקפות נגד בסיסים ומתחמים ביטחוניים בחצי האי. ה-HUR דיווח על הרס של מחסני תחמושת ותשתית צבאית בפעולות שאיש לא לקח עליהן אחריות. מעבר לזה צבא אוקראינה השתמש בטילים וכלי שיט לא מאוישים כדי לפגוע בגשרים מעל מיצר צ'ונהאר, וגשר קרים מעל מיצר קרץ' שניזוק. פעולות שעל פי החשד זכו לסיוע תושבים מקומיים, לפחות מבחינת המודיעין.

גשר קרץ' בקרים לאחר הפיצוץ (צילום: Crimea24TV/AFP)
צילום: Crimea24TV/AFP

שר ההגנה של אוקראינה, אולקסי רזניקוב, אמר שקייב תמשיך לתקוף מטרות "בחצי האי קרים שנכבש על ידי הרוסים כדי לצמצם את כושר הלחימה של רוסיה ולעזור להציל את חיי האוקראינים".

הרוגים במתקפת טילים רוסית

אחרי שנשיא אוקראינה אמר שיהיו עוד מתקפות מל"טים על רוסיה בדגש על מוסקבה, הצבא הרוסי שיגר מקפת טילים בליסטים על העיר קריבי ריה, עיר הולדתו של זלנסקי. לפחות שישה בני אדם נהרגו בהם ילדה בת 10 ועשרות נפצעו.

הטילים הרוסים פגעו בקומה הרביעית והתשיעית של בניין דירות בעיר, אמר שר הפנים איהור קלימנקו. נזק כבד נגרם גם ברחוב שם נפגעו מכוניות רבות ועצים עלו באש. "יותר מ-350 בני אדם היו מעורבים במבצע החילוץ", אמר קלימנקו שהוסיף כי מתקפת הטילים הרסה גם חלק מבניין אוניברסיטה בן ארבע קומות.

בתוך כך, הודיע חיל האוויר האוקראיני כי יירט הלילה 23 מל"טים איראניים ששיגר צבא רוסיה לעבר אוקראינה.

 מה יקרה אם יתנקשו בזלנסקי?

למרות שבאוקראינה מאוד לא אוהבים להתעסק בזה, אחת השאלות שמעסיקה רבים היא מה יקרה אם הרוסים יצליחו להתנקש בנשיא וולודימיר זלנסקי. הופעות כריזמטיות ויכולת ניהולית גבוהה, כולל גיוס העולם לתמיכה באוקראינה שמים את זלנסקי בנקודת מפתח קריטית לניהול המלחמה. באתר "פוליטיקו" הציגו מה יקרה במקרה שהתרחיש הזה יתממש ואיך אוקראינה תתמודד עם אירוע כזה.

עוד לפני המלחמה, ארה"ב הציעה לנשיא אוקראינה חילוץ ממדינתו כדי להציל את חייו. נזכיר שאז הדעה הרווחת הייתה שהרוסים יכבשו את אוקראינה תוך שבוע. תשובתו של זלנסקי הייתה "אני צריך תחמושת, לא טרמפ". מהר מאוד המלחמה התפתחה לכיוון מאוד שונה שהפתיע את המומחים. הרוסים נבלמו ואף נהדפו לאחור באזורים רבים. זלנסקי התגלה כנשיא הנכון בזמן הנכון, מנהל איכותי ולא פחות חשוב, סמל של אחדות ומאבק על הבית.

ההערכה היא שמאז הפלישה הרוסית לאוקראינה, הרוסים ביצעו עשרות ניסיונות התנקשות בזלנסקי. זה כולל מקפות טילים, מתנקשים צ'צ'נים שנשלחו, צוותים של יחידות מיוחדות שניסו לחדור למתחם הממשל בקייב, סוכני מודיעין ועוד. כולם נכשלו אבל באוקראינה מבינים שקיים סיכוי שמי מהם יצליח בסוף, בטח כשזלנסקי מגיע באופן תדיר לביקור יחידות בחזית ושהוא טס למדינות רבות.

הלחימה נמשכת. זלנסקי (צילום: LUDOVIC MARIN/AFP)
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בסיור שטח | צילום: LUDOVIC MARIN/AFP

בגלל האיום בהתנקשות זלנסקי מאובטח בכבדות וכל תנועה שלו נעשית באופן חשאי. שר החוץ של ארה"ב, אנטוני בלינקן, אמר לאחרונה ש"לאוקראינים יש תוכניות שאני לא מתכוון לדבר עליהן או להיכנס לפרטים עליהן, כדי לוודא שיש מה שהיינו מכנים המשכיות הממשלה כך או כך".

החוקה האוקראינית מייצרת קו ירושה ברור למקרה שהנשיא לא יכול לתפקד. "כאשר הנשיא אינו מסוגל למלא את חובותיו, יו"ר הפרלמנט של אוקראינה מקבל על עצמו את האחריות", כפי שאמר לפוליטיקו מיקולה קניאז'יצקי, חבר פרלמנט מהאופוזיציה, מהעיר לבוב, "לכן, לא יהיה ואקום שלטוני".

הבעיה שליו"ר הפרלמנט, רוסלן סטפנצ'וק, חבר מפלגתו של זלנסקי אין את רמת האמון שהנשיא מקבל ובסקרי דעת קהל הפופולריות שלו היא כמחצית מזו של הנשיא. בניגוד לזלנסקי, הוא גם לא פופולרי בקרב המחוקקים מהאופוזיציה.

כאמור, לא ברור מה התכנית ליום שאחרי ההתנקשות, אולם נראה שמה שחשוב זה מועצת השלטון כפי שהיא מתפקדת כיום. כמדינה דמוקרטית זלנסקי הוא הנשיא והמחליט האחרון, אולם המדינה מנוהלת דרך שורה של משרדים עצמאיים, בהם למשל הביטחון.

אם הרוסים יצליחו להתנקש בזלנסקי, המועצה תורכב מיו"ר הפרלמנט ולצדו אנדריי ירמק, ראש לשכת הנשיא, שר החוץ דמיטרו קולבה ושר ההגנה אולקסי רזניקוב. איתם ולרי זלוז'ני הרמטכ"ל.

"המדינה הגיעה לנקודה של סולידריות ואחדות לאומית מהותית מאוד, כך שגם אם משהו נורא יקרה לזלנסקי זה לא היה מכריע כמו שניתן לחשוב", אמר אדריאן קראטניצקי, חוקר ומחבר הספר "מעצמאות למלחמת רוסיה". הוא הסביר שאוקראינה יצרה "מכונה ניהולית, צבאית ודיפלומטית מושחזת היטב".

"אני לא אגיד שזלנסקי לא רלוונטי אבל לדעתי אחדות של המדינה היא הדבר ההכרחי והחשוב לתפקוד במצב כזה". לדבריו ברור שההלם ממותו של זלנסקי במידה ויתנקשו בו יהיה אדיר, אולם דווקא הפלישה הרוסית איחדה את העם האוקראיני, הגבירה את החוסן החברתי ואף הביא לשיפור וייעול של המערכת השלטונית והצבאית.