לפני שנה התגייסה מוראל ציקורל לצה"ל, ולא דמיינה שדגימת רוק קטנה שתיתן בשרשרת החיול תציל את חייה של ילדה בת 10. "בתהליך שרשרת החיול יש עמדה של עמותת עזר מציון, שבה נותנים דגימות רוק", תיארה ציקורל הבוקר. "ביקשו שאתן דגימה, אבל עם כל הבלגן של הגיוס לא הבנתי מה זה. הרבה לא עושים את זה".

"הייתה לי חברה ששירתה בשרשרת החיול ואמרה לי: 'בואי, תעשי את זה, זה שנייה וחצי. אסביר לך אחר כך'. נתתי את הדגימה והלכתי. שכחתי מזה. אחרי כמה חודשים התקשרו אליי שנמצאתי מתאימה. לא כל כך הבנתי על מה מדובר, כי לא ידעתי למה אני נותנת את הדגימה הזאת. אם לא אותה חברה בשרשרת החיול, כנראה שהייתי מדלגת על זה. אמרתי בטלפון: לא, לא תודה, וניתקתי. אחרי שבוע חזרתי אליהם כי הבנתי שאני חייבת לעשות את זה".

מסקרן אותך לדעת מי זו אותה ילדה?
"ברור, אבל אני לא יכולה לדעת - למרות שאני מאוד רוצה. רק בעוד שנה אוכל לפגוש אותה. אין לי כיוון אפילו, יכול להיות שהיא גם לא מהארץ. זה מאגר עולמי. אני לא יודעת כלום עליה, מקווה שזה עזר לה".

החיילת שתרמה מח עצם לילדה בת 10 (צילום: מתוך "חדשות הבוקר" , קשת 12)
"הזריקות כואבות ולא נעימות, אבל זכיתי". מורל ציקורל בעת התרומה | צילום: מתוך "חדשות הבוקר" , קשת 12

מה הסיבה שלא מספרים לך עליה ולהיפך?
"כתורמת, מותר לי עד הרגע שמחדירים את המחט להתחרט על התהליך. העניין הוא, שברגע שאני מתחילה את הזריקות, החולה עוברת תהליך כימותרפיה מאוד קשה. אם התחלתי לתת ופתאום אני מתחרטת, היא נשארת מאוד חולה, בלי הגנה בעצם. יש כאלה שמתחרטות. לא הרבה, אבל יש".

ספרי על התהליך עצמו.
"זה לא נעים. יש כל מיני בדיקות רפואיות שעוברים, ושבוע לפני התרומה יש שמונה זריקות - שתיים ביום. הזריקות האלה מגבירות את התאים של המח עצם בגוף שלי, כדי שאוכל לתרום. אלה זריקות שהן כן כואבות ולא נעימות. אני בן אדם מאוד חרדתי, בבדיקת הדם האחרונה שעשיתי התעלפתי, אז אם לי זה עבר בסדר - אני מאמינה שזה לא כזה נורא".

כמה זמן התהליך נמשך?
"שבוע וחצי, כשהדגימה עצמה כמה שעות. תלוי בגוף. הכאבים הם בעיקר מהזריקות, בגב ובעצמות. יש חולשה כזו. אחרי שעה שהייתי מחוברת למכונה הרגשתי שהכאב משתחרר. לא יכולתי להזיז את הגב, ופתאום באמצע התרומה כאילו כלום. מטורף".

ציקורל מתחזקת חשבון טיקטוק פופולרי עם רבע מיליון עוקבים. היא משתמשה בפלטפורמה הזו כדי להעלות את המודעות לחשיבות התרומה. "לפני הזריקות עשיתי ולוג שהראה את התהליך. בתרומה עצמה, כשהייתי מחוברת למכונה כמה שעות טובות, דיברתי עם האחיות וסיפרתי להן שאני כוכבת טיקטוק. הן שאלו אותי האם אני יכולה לפרסם את זה ואמרתי שכן, ברור. רק כשישבתי שם הבנתי כמה שזה קריטי".

"פרסמתי את זה באינסטגרם ובטיקטוק שלי וזה התפוצץ", סיפרה ציקורל, "ביום הולדת שלי לא קיבלתי כאלה ברכות. התקשרו אליי מעמותת עזר מציון ואמרו לי שבזכותי מלא ילדים וילדות נרשמו. היום אני מבינה שלגמרי זכיתי".