היום (חמישי) יעמדו 40 בוגרות ובוגרים נרגשים על רחבת המסדרים של בית הספר לטיסה בטקס סיום קורס טיס מחזור 180 של חיל האוויר ואחרי שלוש שנים קשות ומאתגרות, יוענקו להם כנפי הטיסה.

אירוע מרגש, שאליו הגיעו רק כעשרה אחוזים מהמאות שהיו שם בתחילת הדרך. רובם נכנסו לקורס בני 18 ויוצאים ממנו טייסים, נווטים ומכוננים בני 21 אבל לא כולם. סרן א' וסרן ש' (שקיבל תעודת חניך למופת) הם חברים טובים, שהגיעו לקורס טיס אחרי שהיו קצינים בחטיבת כפיר, אחד מהם בתפקיד מ"פ.

תפסנו את שניהם לשיחה רגע לפני טקס קבלת הכנפיים וניכר היה שהם מתרגשים. "לרוב האנשים זה מסע של שלוש שנים, אצלנו זה הרבה יותר", מסביר סרן א' (25). "מדובר בהגשמת חלום ומסדר כנפיים הוא נקודת ציון משמעותית". לסרן ש' חשוב להוסיף ש"שש שנים בשירות כקצין בחטיבת כפיר עד לתפקיד מ"פ היו משמעותיות עבורי לא פחות".

קציני החי
סרן א' בחי"ר: "אין ספק שזו עבודה יותר סיזיפית" | צילום: דובר צה"ל

השניים שיקבלו היום כנפיים וישרתו כנווטי קרב בחיל האוויר, התגייסו לצה"ל שנים לפני חבריהם לקורס. סרן א' היה מ"מ בגדוד דוכיפת ותמיד חלם להיות טייס. הוא ניסה להגשים את החלום בתור מלש"ב והחל בהליך המיונים אך לא הגיע לסיומו. אחר כך התגייס לכפיר בידיעה ברורה שעוד יצא במהלך השירות לקורס טיס.

סרן ש' (27) ניסה גם הוא להגשים את החלום, אולם נפל בשלב הגיבוש לטיס. הוא התגייס לגדוד לביא של חטיבת כפיר, עבר שם הכשרה כלוחם ומפקד. במבצע "שובו אחים" שירת כמ"מ, כש"בצוק איתן" כבר הוביל פלוגה של לוחמים.

את סרן א' הוא הכיר עוד כשהיה מ"פ והשניים שיצאו יחד להגשים חלום, נהפכו לחברים טובים במהלך הקורס ותמכו זה בזה. למרות התפקידים והדרגות, הדבר היחיד שעליו ויתרו להם בקורס היה טירונות רובאי 05. את כל שאר השלבים, כולל הקרקעי שכלל ניווטים וקורס קצינים, הם עשו יחד ובדיוק כמו כולם.

מה לקחתם מעולם החי"ר לקורס טיס?
"אני חושב שבעיקר בגרות ואחריות". אומר סרן א'. "בסוף אתה מקבל חיים של ילדים צעירים שאתה אחראי להם מרגע שהם קמים ועד שהולכים לישון".

סרן ש' משלים אותו ואומר שהוא מרגיש שלקח איתו המון ניסיון בסיטואציות שדורשות עמידה בתנאי לחץ. "קורס טיס זה שלוש שנים של לחץ כשכל הזמן אתה נבחן וממיינים אותך".

השנים, שיטוסו על מטוסי F-15 או 16 בקרוב, הם מי שבתפקידם הקודם עמדו שעות במחסומים, ביצעו מעצרים וסיירו על צירים בגדה. האנשים שעושים את "העבודה השחורה". עכשיו הם חלק מצוותי האוויר עם ההילה שבאה יחד עם זה.

"העבודה שונה באמת", סרן א' לא מכחיש. "בגדודים היא קשה וסיזיפית, אני מסכים שהיא פחות מתגמלת. אבל מה שחשוב בסוף זו התחושה הפנימית. הרגשתי סיפוק בתפקידים שלי בכפיר, כשהקושי עולה עם הדרגות".

קציני החי
"אחראי עליהם כשקמים ועד שהולכים לישון". סרן ש' בתפקיד הקודם | צילום: דובר צה"ל

אם יש משהו שמבדיל את חיל האוויר משאר זרועות צה"ל ועל זה הם מסכימים, זו התרבות הארגונית, שהתדריך והתחקיר הם המרכז שלה. ערכים אותם הם ספגו לראשונה בקורס טיס, שם מטמיעים אותם ב-DNA כבר מהשלבים הראשונים.

"נכון שתרבות החתירה למצוינות ותחקור בחיל האוויר זה משהו שלומדים ממנו בכל הצבא וגם באזרחות", מציין סרן א'. "היינו רגילים למשהו שונה, מתחקרים גם בצבא הירוק אבל זה לא אותו הדבר. בסוף הדברים המשותפים הם המשימה והגנת המדינה, אחוות לוחמים".

"קו הדמיון המרכזי בין כפיר לחיל האוויר זה עמידה במשימה. אנחנו רוצים להיות הכי טובים, להתאמן ולנצח. זו יחידה לוחמת ואנחנו באים לבית הספר לטיסה כדי להיות לוחמים. זה משותף לכל הצבא", מסביר סרן ש'.

סרן ש' שסיפר ששמר על קשר עם חבריו לשירות וגם מי שהיו חיילים שלו. "וזה היה לא פשוט, במיוחד בתחילת הקורס כשאתה יוצא מקוצרות כל 28 יום, בלי טלפון ולמשפחות היינו מתקשרים כמה דקות בסוף יום מטלפון ציבורי".

השניים מספרים שהאתגר הכי משמעותי עבורם בקורס טיס היה פער הגילאים משאר החניכים. "אתה מנהל חיים כפולים כשבבית יש לך חברים בני 26-27 נשואים עם ילדים שלפעמים צוחקים עליך כי אתה משועמם שאסור לו טלפון", סיפר סרן ש'' בחיוך, "אבל המטרה קידשה את האמצעים אז הכל התגמד".

הם עברו חוויות קשות כשלא היה להם יותר מדי את מי לשתף בהם. "חוץ מ- א' שמבין אותי ואני אותו אף אחד לא מבין את התחושות המוזרות האלה, אתגר מנטלי שדורש הרבה אנרגיות ולשים אגו בצד. אבל החלום גדול יותר מהשנה הראשונה בקורס שקצת קשה, כי ברגע שמתחילים לטוס אתה מבין למה אתה שם".

קציני החי
"הקורס - אתגר מנטלי שדרש לשים את האגו בצד" | צילום: דובר צה"ל

יש סיכוי שבעתיד תלוו מהאוויר את היחידה הקודמת, זה משהו שחושבים עליו?
"בעבר כחייל או קצין ראיתי מטוסים עוברים לי מעל לראש ואמרתי לעצמי שאני חייב להיות שם", אמר סרן ש'. "עכשיו כשאני פה הלחימה האווירית שונה, אתה לא מריח את אותם ריחות, זה יותר סינטטי כשעל הקרקע את חש את האנשים ומבין כמה צריך לפעמים את העזרה הזאת מהאוויר. אני מקווה שאנחנו נהיה שם לתת את תחושת הביטחון לכוחות הקרקעיים".

יש לכם יתרון כצוות אוויר שהיה לוחם על הקרקע?
"נכון שאני יודע להזדהות עם התחושות של הלוחמים על הקרקע ולשים לב לניואנסים הקטנים או לקול הרועד", משיב סרן א'. "ההבנה הזו טבועה בנו כמי שהזיעו וכאבו על הקרקע. רק חשוב להגיד שאסור שזה ישפיע עליך. אתה חייב להישאר חד ואסור לך לשנות משימה בגלל הרגש".

לסיום הם מבקשים להעביר מסר חשוב מבחינתם: "יש הרבה מאוד ותיקים שרוצים להגיע לטיס. אל תפחדו לחלום ולקחת החלטה אמיצה, להאמין בדרך שאולי תכשלו בה, זה נכון לכל דרך בחיים. היא תצריך ויתורים, השלמה עם מציאות אחרת ויציאה מאזור הנוחות. תאמינו בדרך שלכם וקחו סיכונים כי אין שני לתחושה ששמת לעצמך יעד ומטרה לחלום. הסיפוק העצמי משלים אותך כבן אדם, לפני הכל".