במלחמה שלא ברור מתי תסתיים באמת, השיקול של זמינות החימוש כמו גם משימות בשאר הגבולות הופכת את ניהול מלאי החימוש למורכב. ועדיין חשוב לציין, בכל הראיונות של מפקדים בחזית ל-mako, כולם אמרו שלא היה מקרה שבו ביקשו פצצה מהאוויר ולא קיבלו את הבקשה.

בשבועות האחרונים נשמעות הטענות בדבר הפחתה או "ריכוך" בהפצצות חיל האוויר. חשוב לציין עוד לפני הנושא של כלכלת החימושים, שהדבר תלוי גם במצב בשטח ובבקשות הכוחות המתמרנים וכמובן באופי המטרות, שלא כולן מתאימות לתקיפה מהאוויר. לטענת צה"ל, אין ירידה כזאת ומדיניות התקיפות נעשית בהתאם למצב והדרישה של השטח.

שעות טיסה, חלפים, דלק וחימושים - הם חלק משמעותי ממה שהופך את הפעלת חיל האוויר לסיפור יקר מאוד, בעלות של מיליארדים רבים, במיוחד בזמן מלחמה. במבצע "צוק איתן" למשל, שנמשך 53 ימים ועוצמת התקיפות בו הייתה נמוכה ביחס למלחמה הנוכחית, חיל האוויר תוקצב ביותר מ-3 מיליארד שקלים. גם המלאי, יש לציין, אינו בלתי מוגבל.

עם כניסתו לתפקיד מפקד חיל האוויר הקודם, קבע האלוף במיל' עמיקם נורקין יעדי חזון כולל יעיד "מלאי חימוש מדויק". מבלי להיכנס למספרים מדויקים, נגיד שלחיל האוויר יש עשרות אלפי חימושים מדויקים, לאלה יש להוסיף כמות שגם אותה ניתן למנות בעשרות אלפים של פצצות ש"כ, מה שמכונה "פצצות טיפשות".

חלק מהניהול של חיל האוויר כולל החלטה אילו מטרות תוקפים ב"פצצות חכמות" ואילו לא. צה"ל פרסם במלחמה על מקרים בהם גם מטוסי קרב תקפו קרוב מאוד לכוחות על הקרקע. בתקיפות כאלה עושים שימוש רק בפצצות מדויקות.

העובדה שצה"ל נמצא כעת ברוב שטחי צפון הרצועה, משפיעה מאוד על ירידה בנפח התקיפות מהאוויר שם, ורוב המשימות האוויריות הן בהקשר של סיוע לכוחות היבשה. זה נכון אגב גם לכך שהתקיפות של חיל האוויר טרום התמרון הקרקעי כשצה"ל לא היה ברצועה, היו נדרשות הרבה יותר וכללו הרבה מאוד מטרות שהושמדו.

מהאוויר והקרקע: סדרת תקיפות ברצועה (צילום: דובר צה"ל)
תקיפת חיל האוויר וכוח קרקעי של צה"ל ברצועת עזה | צילום: דובר צה"ל

בכל יום חיל האוויר מטיל מאות פצצות מהאוויר, בעזה וגם בלבנון. בהתחשב בכך שהמלאי מוגבל, שהמלחמה נמשכת כבר 79 ימים, כשהסוף לא נראה באופק ויש כמובן גם מלאי שצריך לשמור, למקרים כמו מלחמה בהיקף מלא בחזית הצפונית ואפשרויות נוספות, ברור שצריך לנהל "כלכלת חימושים" חכמה. גם זה שיקול חשוב בכל נושא התקיפות מהאוויר, למרות העובדה שפצצות וטילים מגיעים מארה"ב.

חיל האוויר כמו גם הגופים הכלכליים בצה"ל ובמשרד הביטחון, פועלים כדי לאפשר את הפעילות האווירית מבלי שירגישו את מגבלות המשאבים והמלאי. ניתן לראות את זה בהפצצות "חגורת אש" למשל -  תקיפה מאסיבית באזור מסוים שמתבצעת לפני התקדמות הכוחות לשם או כחלק מהשמדה של תשתיות טרור, במקומות שהתמרון הקרקעי לא הגיע אליהם. אבל בסופו של דבר, המשאבים מוגבלים ותלויים בתמחור נכון של הלחימה בזמן אמת כמו גם בקבלת תקציב חיצוני.

בתוך מלאי החימוש של חיל האוויר יש מגוון רחב מאוד של אמל"ח למספר לא קטן של משימות ויעדים שנקבעו. לא כל חימוש שמתאים לתקיפת בונקרים ביעד רחוק מתאים גם לעזה. לא כל החימושים מתאימים לתקיפת מנהרות או משגרי רקטות, ולא הכל מתאים למשימות סיוע אווירי קרוב לכוחות היבשה. כך שאת חישובי המלאי צריך לעשות גם בהקשר הזה.

הכנות מטוסי הקרב (צילום: דובר צה"ל)
צילום: דובר צה"ל

בישראל יש הקוראים "לשטח את עזה מהאוויר". רק שבאופן הכי פשוט ומבלי להיכנס לחוסר היעילות של זה, אין מספיק פצצות כדי לעשות את זה. בנוסף לא כל היעדים מתאימים לתקיפה מהאוויר או שתקיפה כזו מביאה לתוצאה הנדרשת.

לדוגמה, צה"ל חשף לאחרונה את אחת המנהרות הגדולות ביותר שמצאו ברצועה. המנהרה הזו הייתה מוכרת ואפילו הותקפה מהאוויר בסבבים קודמים. במבחן התוצאה המנהרה המשיכה לעבוד ונעשה בה שימוש במתקפת 7 באוקטובר. גם תקיפה של מרגמות ומשגרי רקטות לא מביאה להשמדה, אם הפצצה פוגעת מטרים בודדים מהם.

לכל זה צריך להוסיף גם את העובדה שהריסות של בניינים שהופצצו וקרסו בתקיפות חיל האוויר, שימשו את המחבלים למסתור ולתקיפת הכוחות ואילצו את צה"ל להתאמן ולפעול בזירת לחימה חדשה, "לוחמה באתרי הרס". גם לחיל האוויר הכי חזק במזרח התיכון, יש מגבלות שכדאי להתחשב בהן.