טוראי מנדי פורסט נכנס לפני קצת יותר משבוע לתא המדידה בבקו"ם, לבש מדים, נעל נעליים גבוהות וצעד לעבר האוטובוס יחד עם חבריו לגיוס. "הרגשתי כאילו זה פורים, שאני בתחפושת, היה קשה לי להתרגל", הוא מודה. מנדי הוא אחד מעשרות לוחמים חרדים שעשו בחודש שעבר היסטוריה והתגייסו לפלוגה החרדית הראשונה בחטיבה האדומה - ח"ץ (חרדים צנחנים).
בחטיבת הצנחנים החליטו לפני מספר חודשים להקים את הפלוגה החדשה, זאת לאור ההצלחה של גדוד הנח"ל החרדי ושל גדוד תומר בחטיבת גבעתי. בשנים האחרונות גדל מספר הלוחמים החרדים לצה"ל, למרות התנגדות בקרב גורמים בחברה החרדית.
קמפיין הגיוס בקרב הקהילה נתן את אותותיו, ועשרות ביקשו להתנדב. רק חלקם עברו את הגיבוש, ומי שצלח אותו התייצב בשערי הבקו"ם בתקווה לקבל את הכומתה האדומה, וכמובן - לצנוח.
בניגוד לחלק מחבריו, שהוריהם התנגדו נחרצות לגיוסם, בני משפחתו של מנדי לא הביעו מחאה. הוא מגיע מבית חרדי חסידי מבת ים ולמד בישיבות בבני ברק עד לפני חצי שנה. "היה חשוב לי לתרום את החלק שלי. אני הולך לתת את כל מה שיש לי", הוא מדגיש ומספר בעיניים בורקות על תחילת השירות הצבאי: "עליתי על מדים וכל כך התרגשתי, בלילות הראשונים כמעט לא ישנתי מרוב התרגשות. אני מחכה כבר לרגע שאצנח".
עד אז, השבוע התובעני הראשון שלו ושל חבריו התחיל בבא"ח צנחנים, שם הוקמה מראש פלוגה לחיילים חרדים בלבד, תוך התחשבות מלאה באורח החיים שלהם: הם מתפללים שלוש פעמים ביום, אוכלים אוכל גלאט כשר, מקבלים שעת לימוד תורה יומית ולא באים במגע עם חיילות בכל חלקי השירות. "זה שאני פה לא פוגע ולו במעט ברוחניות, אלא להפך", מבהיר מנדי, אך מוסיף כי לדעתו לא כולם בציבור החרדי כשירים לגיוס מטעמים כאלה ואחרים.
הצצה מיוחדת: כך נראה השבוע הראשון של לוחמי הצנחנים החרדים
Posted by צה"ל - צבא ההגנה לישראל on Tuesday, January 3, 2017
לכתבה המלאה באתר צה"ל: http://bit.ly/2iDV2KA
בגדוד משרתים חיילים חרדים מכל גווני הקשת - חסידים, ספרדים וליטאים: "כולנו מרגישים חלוצים, אבל יש קשיים שלא קשורים להיותנו חרדים, קשיים כמו שיש לכל חייל - עמידה בזמנים ואימונים", מציין מנדי.
אחד הרגעים אותם הוא יזכור מהשבוע הראשון שלו התרחש בבית הכנסת: "סגרנו שבת ראשונה, והלכנו לבית כנסת בערב שבת עם המדים. התחלתי בתפילה,ואז הבנתי שאני מתפלל תפילה של יום חול, ונזכרתי: 'רגע, אבל בעצם שבת".
החוויות מהשבוע שעבר מנדי גרמו לו לחשוב לא מעט על המהות שלו בצבא, על השינוי שעשה ועל עצם היותו חייל: "זו נקודה מאוד גדולה בחיים שלי, על מה שאני עושה ולאן אני הולך. בעצם, איך שאתה מתחיל ככה ייראה כל השירות שלך. זה היה שבוע ראשון, נתתי מה שיכולתי, וברוך השם - הלך טוב. אני מצפה שככה זה ימשיך".
מפקד הכיתה של מנדי, סמל פיני גיספן, גם הוא חרדי. פיני התגייס לגדוד 202 החילוני לפני כשנה וחצי בצעד חריג ביותר. כשרצה להתגייס לצנחנים הציעו לו, לדבריו,לשרת בגדוד חרדי - אך הוא לא ויתר. כעת, עם הקמת הגדוד החדש, הוא למעשה מגשים את החלום שלו ומפקד על טירונים חרדים בצנחנים.
סוגיה מרכזית איתה התמודד פיני, כמו חיילים חרדים נוספים, היא התגובות מצד הסביבה. אחד משמונת אחיו של פיני כלל לא מוכן להשלים עם הגיוס שלו, וגם אחרים לא בהכרח עודדו את המהלך. "אני לא רוצה שהחיילים שלי יחוו כמוני סוג של ניכור", הוא אומר מתוך הזדהות.
"יש מאות חיילים חרדים שמתגייסים ובסופו של דבר לא נשארים עם הכיפות על הראשים, ולא בגלל צה"ל - אלא בגלל החברה החרדית שמתנכלת להם", הוא מספר. "יש לי חברים ששאלתי אותם למה הם הורידו את הכיפה בצבא, ואומרים שזה בגלל הניכור מהחברה. הם נמצאים שם כדי להגן על עם ישראל, וכשחוזרים הביתה לא מקבלים אותם. משפילים, מקניטים, ויש גם שפוגעים פיזית".
פיני לא מוכן להשלים עם כך. "זה לא קרה ולא יקרה לחיילים שלי", הוא מדגיש. "אנחנו מכשירים אותם להתמודד עם הניכור. אם קוראים לך חרד"ק - אתה מגיב כמו צנחן אמיתי. אדם עם שכל בריא לא מגיב. אדם שקורא לך חרד"ק הוא בלי שכל ובלי כבוד עצמי. והוא לא יקבל את היחס שהוא רוצה לקבל".
המ"כ החרדי לא חושש ללכת עם מדים ונשק בשכונת מאה שערים ומסביר: "זה כדי לייצר את ההבנה הזו שיש חייל חרדי (עם ציציות בחוץ וכיפה שחורה), ושכל חייל חרדי יוכל ללכת עם ראש מורם איפה שהוא רוצה. הוא לא צריך לפחד על החיים שלו".
בתום השבוע הראשון, מסכם פיני: "היה מאתגר מאוד. הם חיילים בוגרים מאוד, חדורי מטרה ומלאי מוטיבציה. אני מרגיש שאני עושה היסטוריה, אני נרגש מאוד. זו תחושת שליחות עצומה ואחריות גדולה יותר".
"צופה להם עתיד מזהיר, זה כבוד גדול לחטיבה"
"הם באו לעבוד", מסכים סגן שריה מליק, מ"פ ח"ץ הראשון. "אני צופה להם עתיד מזהיר. זו תוספת כוח משמעותית מאוד. אוכלוסייה שבאה לתת מעצמה, ואנחנו מאוד שמחים לקבל אותם בחטיבה, זה בשבילנו כבוד גדול.
"היתרון המשמעותי במחזור הגיוס הראשון", מוסיף סגן שריה, "הוא 'קביעת הכללים', הצבת רף גבוה לפלוגות ח"ץ שיבואו אחרינו, ויפיקו לקחים להמשך. כל דילמה נלקחת ברצינות כיוון שאנחנו יודעים שזה ישפיע על הפלוגות הבאות".
גם מנדי מודע לחשיבות ההתנסות שלו ושל חבריו בשילוב פלוגות חרדיות בעתיד, ומבקש להעביר מסר: "אני פונה להורים, כל אבא של חייל שיש לו ילד שעזב את הישיבה - ויש המון כאלה - שישלח את הבן שלו לצבא, זה רק ירים אותו. החיילים אצלנו מגיעים לרמה רוחנית מאוד גבוהה. הצבא מספק להם את הכול ויותר, ויש גם מפקדים חרדים. אל תחששו לשלוח את ילדיכם לצה"ל".