אחרי התקרית, ממשיכות להתחמש: תוכנית המסוק של טורקיה והרכש ששוקלת יוון

התקריות בין יוון וטורקיה - והתחמשות חילות האוויר של שני הצדדים: בעוד אתונה מתלבטת אם להשקיע בשדרוג מטוסי הקרב הישנים או להרחיב את מערך ה-F-35 העתידי שלה, באנקרה מציינים הישג נוסף בתחום התעופה הצבאית - עם קליטת מסוק T-70 רביעי בחיל האוויר.

יוון פועלת לשדרוג חיל האוויר שלה, במיוחד על רקע התקריות החוזרות בגבול עם טורקיה. העיכובים במשא ומתן עם חברת לוקהיד מרטין על שדרוג 38 מטוסי F-16 Block 50, שנמצאים בשירות מאז סוף שנות ה-90, דוחפים את יוון לבחון ברצינות הזמנת מטוסי קרב נוספים מסוג F-35 חמקן, מעבר ל-20 שכבר הוזמנו. כך מדווח אתר theaviationist.

על פי הפרסום, בינתיים ממשיך חיל האוויר היווני בפרויקט השדרוג של 84 מטוסי F-16 Block 52 לסטנדרט Viper Block 72 – עם מכ"ם AESA, מערכות אוויוניקה חדישות ותצוגות מתקדמות - שצפוי להסתיים בשנת 2027.

בנוסף, יוון משקיעה בהכשרת טייסים ואנשי צוות טכני בארה"ב לקראת קליטת מטוסי F-35, ובהקמת תשתיות חדשות בבסיס אנדרבידה, בהיקף של כ-300 מיליון אירו. לפני מלחמת "חרבות ברזל" היה שיתוף פעולה בין חיל האוויר הישראלי ליווני, שכלל תרגילים משותפים בשתי המדינות, אך מאז פרוץ המלחמה ממקד חיל האוויר את המאמצים בחזית הלחימה ופחות בתרגילים בחו"ל.

מנגד, טורקיה קלטה רשמית את מסוק ה-T-70 הרביעי לחיל האוויר שלה בגרסת חיפוש והצלה קרבית – במסגרת פרויקט TUHP - Turkish Utility Helicopter Program). על פי דיווח ב"דיפנס ניוז" כה נמסרו 31 מסוקים לכוחות הטורקיים וגופי ביטחון נוספים.

ה-T-70, גרסה מקומית של הבלקהוק האמריקאי, כולל שילוב נרחב של ייצור מקומי. עם זאת, התוכנית סובלת מעיכובים ומסתמן כי תיעצר לאחר 39 יחידות - הרבה מתחת ל-600 שתוכננו בתחילה. במקביל, טורקיה מפתחת חלופה מקומית - מסוק ה-T925 הכבד, שעתיד לטוס לראשונה ב-2026 ולהיכנס לשירות ב-2028, עם יכולת לשאת עד 19 לוחמים או 4 טון מטען.

התקרית האווירית האחרונה בין הצדדים

לאחרונה התרחש אירוע נוסף במזרח הים האגאי: מטוסי F-16 טורקיים חמושים נכנסו למרחב האווירי היווני, מהלך שהוגדר ביוון כ"פרובוקטיבי". האירוע מחדד את הפוטנציאל לחיכוך ישיר בין שני הצדדים ומדגיש את הצורך של יוון לשמור על חיל אוויר חזק ואיכותי.

לפי הודעת המטה הכללי היווני, המטוסים הפרו את תקנות התנועה האווירית והחדירה למרחב היווני התרחשה גם על רקע עניינים אזרחיים-אסטרטגיים, כולל קידוחי נפט באזור דרום כרתים. האירוע מעורר חשש לחידוש מתחים באזור, במיוחד לאור הצהרות פרובוקטיביות מצד שר החוץ הטורקי וההיסטוריה הארוכה של יירוטים הדדיים ותקריות אוויריות בעבר.