"רקטות, סירות נפץ, צוללנים, מטוסים ללא טייס. אין לך מספיק מקום בכתבה כדי למנות את כל האיומים שאנחנו צריכים להיערך אליהם", אומר בכיר בחיל הים כאשר הוא מתייחס למשימת ההגנה על אסדות הגז. "יעד אסטרטגי ראשון במעלה עבור ארגוני הטרור וצבאות עוינים", הגדיר גורם ביטחוני בכיר את האסדות. הבעיה? למרות הרכש של ספינות סער-6 וצוללות, לחיל הים חסרות 30 אחוז מהספינות שהוא צריך כדי לעמוד בכל המשימות שלו. בצה"ל יש לציין אינם מאשרים את הנתון הזה וטוענים כי אינו מדויק.
לאורך החופים של מדינת ישראל יש מספר מאגרי גז. "נועה" נמצאים מול עזה, מחדרה וצפונה ישנם עוד כמה כאלו בהם "תמר" מול חיפה, "לוויתן" ו-"תנין" המאוימים גם הם, על ידי חיזבאללה בעיקר.
מה שהעלה את האיום לכותרות לאחרונה, הוא ה-fpso שהגיע למאגר, שלמרות שמדובר בתהליך ארוך ויקר, ניתן לנתק ולהזיז. לטענת הלבנונים "כריש לוויתן" נמצא במים הכלכליים שלהם. חיזבאללה יותר מרמז שקידוחים ישראלים באזור השנוי במחלוקת, מהווים מבחינתו עילה לפגיעה במאגרי הגז של ישראל.
על פי הנתונים הרשמיים, בין 90 ל-98 אחוזים מהסחורות שיוצאות ונכנסות מישראל מגיעות בספינות. תלוי באיזו שנה. כך למשל, למעלה מ-45 אחוז מהמזון בישראל מגיע דרך הים. כלומר העורק הימי נחשב ליעד אסטרטגי. לכך יש להוסיף את אסדות הגז כאשר על כל זה מגנים לוחמי חיל הים של צה"ל, שלא נחשב חיל גדול במיוחד.
המשימה האדירה הזו נופלת על כתפיו הקטנות של חיל הים, שכולל רק 15 ספינות טילים בהן ארבע מסוג סער 6 שנמצאות בתהליך כניסה לשרות מבצעי, ושלוש מסוג סער 5, השאר ניריות ישנות.
"זרוע הים היא זרוע אסטרטגית של מדינת ישראל ויש לכך משמעות גדולה", מסביר בכיר בחיל בשיחה עם mako. "יש לנו גבולות יבשתיים עוינים, מה שאומר שהפעילות שלנו חשובה מאוד לעניין האספקה של המדינה מהים. בכל מקום שבו יש ים, שם אנחנו נמצאים, בקרוב וברחוק. לכן אבטחת אסדות הגז נמצאות באחריות שלנו ויש לכך משמעות ברורה. עד כמה שניתן לומר, יש לנו לא מעט התעסקות עם האסדות, אבל חשוב לציין שאנחנו פועלים בשילוב עם שאר זרועות הצבא, מודיעין, אוויר, אפילו יבשה".
צה"ל בנה מספר מעגלי אבטחה סביב אסדות הגז. החל מהישיר והמוכר, בדמות המאבטחים על האסדות עצמן, שרובם בוגרי יחידות מיוחדות. "קיים תרחיש של השתלטות גורמים עוינים על אסדת הגז ואנחנו ערוכים לזה", אמר הבכיר בזרוע הים. ההיערכות הזו כוללת גם אימוני השתלטות של שייטת 13 שמדי פעם נחשפת לצורכי הרתעה בהודעות צה"ל.
האיום המוחשי ביותר על אסדות הגז, כך ברור לכל, הוא טילים שישוגרו מחופי לבנון או ספינות בים, סירות נפץ מהירות עם מתאבדים עליהם, ירי רקטות ומטוסים ללא טייס. כדי להתמודד עם האיומים האלה, מתקינים על ספינות הסער 6 של חיל הים מערכות יירוט כמו "כיפת ברזל ימית", עליה הכריזו מבצעית כבר ב-2017.
ניסוי שכלל ירי של מטח רקטות, טילי שיוט ומטוסים ללא טייס, שכולם יורטו בהצלחה, בוצע לפני למעלה מחודש. בנוסף על ספינות הטילים גם מערכות "ברק 8" - ניסוי דומה נערך גם על ספינות סער 5.
אסדות הגז על הכוונת
בכל מערכה עתידית, חלק מספינות הטילים האלו יוצבו ליד מאגרי הגז של ישראל, כפי שכבר קרה בעבר, למשל במבצע שומר החומות וחגורה שחורה. "זיהינו ירי לעבר אסדה כבר במהלך מבצע צוק איתן", סיפר לנו בכיר בצה"ל. "אז חמאס שיגר מספר רקטות לעבר הים במטרה לפגוע באסדה וגם ניסה לשגר כלי שייט לא מאוייש".
אותו בכיר בצה"ל מוסיף ומציין: "אני יכול לומר שבכל ממבצע שהיה בשנים האחרונות מול הטרור בעזה, היה יותר מניסיון אחד לפגוע באסדת גז". הבכיר שמעורב בפרויקט הגנת אסדות הגז הוסיף כי "מבלי לזלזל באיום מצד חמאס, בסוף זה מגרש אימונים שלנו ביחס לחיזבאללה, שנחשב לאיום המרכזי בהקשר הזה".
לדבריו של הבכיר עמו שוחחנו, בשנים האחרונות חיזבאללה השקיע מאמצים אדירים ביכולת התקיפה הימית שלו. "משמרות המהפכה סייעו וסיפקו להם טילים". באמ"ן יודעים לציין כי דרך ציר ההברחות האיראני-סורי-לבנוני, הצליחו להעביר למחסנים של חיזבאללה כמויות גדולות של טילי חוף-ים מסוג "יחונט", "C-802" ואם הטענות של חיזבאללה המגובות גם בסרטון נכונות אז גם טילים מסוג "אבו-מאהדי" שדרוג איראני של טיל רוסי מסוג KH-55 בעל טווח של 1,000 ק"מ.
New Hezbollah video appears to show Khaibar-1 artillery rockets and what looks like the container for a C-802 or C-704 anti-ship cruise missile pic.twitter.com/0HBre1iOKz
— ELINT News (@ELINTNews) May 10, 2022
ההערכה בצה"ל היא שבידי חיזבאללה כמות גדולה של טילי חוף-ים, למרות תקיפות המב"מ (המערכה שבין המלחמות). "אין ספק שגם בתחום הזה חיזבאללה השתדרג משמעותית בסיוע האיראנים", אמר בכיר בחיל הים. כשהוא מוסיף כי לצד הטילים "הם השתפרו ביכולת הגילוי, כשזה אומר יכולת לגלות מטרות ימיות בטווחים גדולים הרבה יותר משהייתה להם בעבר, כולל הכוונה של טילים ורקטות לשם". עוד אמר שבנוסף "נבנו מערכים של ספינות מהירות ויחידות צוללנים. משהו שמעסיק אותנו מאוד".
חיל הים לא מגן בודד במערכה להגנת מאגרי הגז של ישראל בים. למעשה, מפקדת חיל הים הובילה לפיתוח של תפיסה מבצעית חדשה להגנה על אסדות הגז, בשיתוף כלל הזרועות של צה"ל וגופי המודיעין של מדינת ישראל. "הגנה רב ממדית" כפי שאוהבים לכנות זאת בצה"ל.
במסגרת ההגנה והאימונים שפיתחו בצבא, נערך שיתוף פעולה עם חיל האוויר, מערכים ביבשה ועוד. "נבנה פה סל הגנה רחב מאוד על בסיס של יכולות טכנולוגיות ומודיעין", אמר לנו על כך גורם בחיל האוויר. "אפשר לדמיין רשת אינטרנטית ממש כמו זאת שיש לכל אחד בבית או במשרד, עליה יושבות הרבה מאוד מערכות ומשתמשי קצה שכולם מסונכרנים, במטרה לתת את המענה הכי נכון ומהיר לכל סוג של איום".
חיל האוויר והים מתאמנים יחד בהגנה על אסדות הגז ותרחישי הבסיס של אותם אימונים, נעים בין מתקפת צוללנים שלוקחים בני ערובה את עובדי האסדה ועד למתקפה של עשרות טילים, רקטות ומטוסים ללא טייס, במקביל למתקפת ספינות וטילים מהחוף. "היכולות בצד השני קיימות והמקום שלנו זה לדאוג שהם לא יצליחו לבצע", אמר איש חיל האוויר.
אותו גורם בחיל האוויר הוסיף כי חלק חשוב בהגנה על המתקנים האסטרטגיים ביותר של מדינת ישראל, אולי המרכזי ביותר, הוא מה שנעשה מאחורי הקלעים. "אנחנו לא מתכוננים רק לאיום שקיים בהווה, אנחנו מכינים את עצמנו אופרטיבית וברכש גם לאיומים עתידיים".
גופי המודיעין של מדינת ישראל מנהלים מבצעי איסוף המאפשרים ללוחמים שבקצה, בים או באוויר, להתכונן לאיומים הרבים, כולל כאלה שעדיין לא קיימים בזירה וישנה הערכה שיגיעו. זה מורגש כבר היום באימונים הרבים ואף ברכש מערכות לחימה שמדינת ישראל כבר מבצעת, כדי להתמודד עם אמל"ח שמעריכים כי איראן מבריחה לאזור.
הדריכות והפערים
כלל הגורמים איתם דיברנו, מסמנים את המודיעין כמרכיב קריטי בהגנה על אסדות הגז. אבל הם מוסיפים גם ש"הצד השני צריך שרק רקטה אחת, טיל אחד או כטב"מ יפגע באסדת גז כדי לרשום הישג", כפי שאמר לנו קצין חיל האוויר. "יש השקעה של מאמצים אדירים, באמל"ח, בהון אנושי ובמיליארדי דולרים כדי שזה לא יקרה. אבל מי שיושב בבית צריך להבין שזה יכול לקרות כי אין פה חברות ביטוח".
בכיר זרוע הים הוסיף כי "ההבנה שלנו שבמערכה הבאה מאגרי הגז יהיו מטרה באיום גבוה. מהמקום שלנו כמגנים, אנחנו נפעל למעשה כתוקפים כדי לנטרל את האיום כמה שיותר מהר". הוא מסרב לפרט, אולם נראה כי במקרה של מלחמה בצפון, צה"ל יפעל במהירות כדי לתקוף את האזורים שמאיימים על משאבי הטבע האסטרטגיים של מדינת ישראל.
כלל הגורמים איתם שוחחנו בטוחים מאוד ביכולות שלהם. אפילו אמרו שבמלחמה הבאה נשמע על לא מעט "הפתעות מצדנו". אולם גם אם בזרוע הים לא יודו בזה בקול, נראה כי ישנם פערים מסוימים. כמות הספינות קטנה בכ-30 אחוז ממה שהם חושבים שצריך להיות הסד"כ (סדר כוחות) כדי להתמודד עם כלל האיומים וגם כמובן כדי לצאת להתקפה.
לאותו פער יש להוסיף גם את העובדה שכמחצית מספינות חיל הים מסוג סער 4.5 בנות עשרות שנים, קטנות וישנות יחסית גם אחרי השדרוגים שעברו. גם ספינות הסער 5 של החיל כבר בנות יותר מ-30 שנה, כשזה נכון גם לצוללות הדולפין מהדור הקודם.
על אף הוותק, כלי השיט שודרגו במשך השנים ובצה"ל מדגישים, כי הכלים שחיל הים משתמש בהם הם כלים כשירים שנועדו על מנת לעמוד במגוון המשימות. ברגע שכלי מאבד מהרלוונטיות המבצעית שלו מפסיקים להשתמש בו ואם מדובר בכלי ישן - מתחזקים אותו והוא נועד למשימות המתאימות לו.
למרות שבעשור האחרון ואף מעבר לו זרוע הים הפכה לאסטרטגית וחשיבותה ממשיכה לגדול בכל שנה, בכל הקשור לרכש היא לא נמצאת בקום גבוה, למרות קניית ספינות הסער-6 וצוללות הדולפין AIP ו"דקר".
המשמעות היא שבמלחמה הבאה, צה"ל עשוי להיאלץ לוותר על חלק מהמשימות בים. די ברור שעל הגנת אסדות הגז לא יוכלו לוותר ומי שאמור לחפות עליהם יהיו מערכים אחרים, חיל האוויר בעיקר. גם במקרה הזה יש מגבלת סד"כ לאור ריבוי משימות, אך בדרג המדיני לא התקיימו דיונים בנושא. לפחות לא בעשור האחרון.
"המידע המובא בכתבה ומיוחס לגורמים בכירים בחיל הים אינו משקף את עמדתו הרשמית של צה"ל ואין מדובר בגורם מוסמך ורשמי. חיל הים ערוך לביצוע כלל משימותיו. כמו כן, חיל הים בוחן מעת לעת את הצרכים המבצעיים המתפתחים אל מול השתנות האויב ומתאים את תוכניות בניין הכוח".