לוחמי יחידת 669, חוקרי בטיחות וצוות מסוק מטייסת ציפורי המדבר. זה הכוח שנשלח לאתר את קסדתו של טייס הקרב רס"ן דניאל (דני) גורי ז"ל שאותרה בשטח על ידי מטיילים שהשאירו אותה במקום.

הקסדה אותרה באזור מושב פארן בערבה, לא הרחק מהכביש הסמוך והמטיילים שהשאירו אותה שם ידעו לומר לצבא באיזה חלק של המסלול שעשו היא נמצאת.

צה"ל מבחינתו יכול היה אמנם לשלוח למקום ג'יפ עם כמה חיילים כדי לאתר ולאסוף את הקסדה, אבל בחיל האוויר העדיפו לשלוח לשם מסוק עם לוחמים.

לאזרח מן השורה הדבר יכול להיראות תמוה והיו כאלו שתהו, מי בשיחת סלון ומי ברשתות החברתיות, בשביל מה היה צריך את כל זה. אבל מי ששוחח ביממה האחרונה עם אנשי חיל האוויר בעבר שמע דברים שונים.

אלו מסבירים שהעלאת מסוק לאוויר עם לוחמי יחידת החילוץ המובחרת 669 הם סמל. מסמלים עד כמה עוצמתית אותה מחויבות לנופלים ובני המשפחה שהותירו אחריהם. מבחינתם אין שאלה בכלל וזו הדרך הנכונה לטפל באירוע ולא על ידי איזו שליחה של רכב כאילו מדובר היה באיזשהו איסוף חבילה.

דובר צה"ל אף הפיץ קטע מהתדריך שלפני המשימה להשבת הקסדה, כאילו היה מדובר במבצע צבאי בעורף האויב. האירוע תועד מכל זווית אפשרית והופץ באמצעי התקשורת, מה שלפחות על פי התגובות ברשתות החברתיות את אזרחי ישראל.

זו ככל הנראה הייתה גם המטרה של צה"ל. לא רק מחויבות כלפי המשפחה אלא הצגה שלה לאזרחי המדינה. לא משנה מה חומרת הדבר, צה"ל לא רק יגיע למקום הנפילה - אלא יעשה זאת בעוצמה.

האזרחים מצדם חופשיים להביע את דעתם ולשאול שאלות כמו האם לא מדובר בשימוש מופרז במשאבי הצבא הממונים בכספי ציבור, אך גם אם לא מסכימים, במקרה שכזה בהחלט אפשר לכבד את הבחירה לא רק להגיע למקום – אלא לעשות זאת במבצע צבאי, כדי לכבד נופל שעשה זאת גם הוא במשימה שנועדה להבטיח את עוצמתו של צה"ל.