כשמסתכלים על שני הקצינים הצעירים עם הכומתה המנומרת, לא עושה רושם שיש ביניהם קשר חוץ מהשירות המשותף, אבל שיחה קצרה איתם חושפת צירוף מקרים מדהים של החברים הכי טובים שגדלו ביחד, למדו באותה הכיתה וזכו לשירות צבאי שממשיך את דרכם המשותפת.
"זה יצא ככה", אומר דור מיטל מבית אריה שסיים אתמול (שלישי) את קורס הקצינים יחד עם עמית. "לא צפינו שנשרת ביחד. זה יכול היה להיות עם כל אחד, גם עם משהו שאני אשחק איתו כדורגל בתל אביב", מספר עמית מהישוב ברקן שעושה רושם שהוא כבר לא מתרגש מהעובדה שזכה להעביר את כל השירות הצבאי עם חברו הטוב ביותר. דור ועמית נולדו בעיר אריאל וגדלו בה. הם שניהם למדו בבית הספר בעיר והיו החברים הכי טובים. כשהגיע הצו הראשון והם התחילו להתמיין ליחידות צבאיות שונות, לדור היה ברור שהוא ישרת בחטיבת כפיר, כמו מתגייסים רבים מאזור השומרון שרוצים לשמור על הבית.
לעומתו שאף עמית להגיע ליחידה מיוחדת ועשה מספר מיונים וגיבושים ליחידות מיוחדות, אבל בשלב מסוים החליט שהוא דווקא בוחר בחטיבה המנומרת הפועלת באזור המגורים שלו – השומרון.
>> נושמים צבא? לסיפורים הכי מעניינים, הצטרפו לפייסבוק של פז"ם
יום הגיוס של השניים הגיע ומיד לאחר שרשרת החיול, כאשר הם חולקו לפלוגות וגדודים, גילו השניים כי הם הולכים לשרת ביחד ולעבור את מסלול ההכשרה כולו ביחד באותה הפלוגה בגדוד חרוב. כאשר הסתיים המסלול, החליטו השניים להמשיך לקורס מ"כים שגם אותו באופן מקרי הם עברו ביחד. בקורס הקצינים, אותו עוברים הלוחמים במגמת להב ולאחר מכן החי"רניקים בגדוד גפן בבה"ד 1, הם עברו בפלוגות נבחרות, אבל כמו שהם רואים את זה, אין הרבה הבדל. "הפלוגות דומות, עובריים את כל ההכשרה ביחד", אומר עמית ומוסיף "רק מפקדי הצוותים ומפקד הפלוגה שונים".
עדיין מריצים בדיחות על המורה
לשניים שעברו את רב חייהם ביחד כבר יש הוואי משותף רק משלהם. "אנחנו היינו באותה הכיתה ביחד ועדיין מריצים בדיחות על המורה ואת הבדיחות ממסיבת הסיום. אנחנו מכירים את החברים האחד של השני, את החברות של כל אחד מאתנו", אומר עמית. כשאני שואל אותם אם הם מרגישים לפעמים בתוך בועה שמנותקת משאר החבר'ה, דור ממהר לענות, "אנחנו משתדלים להימנע מזה".
חטיבת כפיר היא החטיבה שמתמחה בלחימה בשטחי יהודה ושומרון. לכן, מתגייסים רבים עושים את הבחירה שעשו דור ועמית – לשרת ביחידה כדי להגן על הבית במלוא המובן. כך מוצאים את עצמם משרתים כלוחמים באותה הסביבה שהם גדלו בה. "זה פתאום לעמוד עם כלי נשק ומדי ב' במקומות שאתה מכיר מלנסוע בהם באוטו. פתאום אתה עומד שם עם וסט ונשק. זו הרגשה שונה. זה מרגיש שאתה משרת את המטרה בסוף ונותן הרגשה טובה", אומר עמית.
כעת, כאשר השניים כבר עוטים את דרגות הקצונה, הם ממשיכים באותה הדרך וביחד. בעוד כחודש וחצי יפתחו מחזור טירונים ביחד בבא"ח כפיר. אם אתם מתגייסים לכפיר, תזכרו את הפנים שלהם, יש סיכוי שבקרוב תקראו להם "המ"מ".