בכל אימון, תרגיל או פעולה מבצעית, משולבים באופן שוטף גם כלי לחימה ממונעים ומשוריינים, שבאמצעותם מגיעים הכוחות לכל יעד ובכל תוואי שטח. כחלק מפעילותם של אותם כלים, המשמשים כלי נשק בפני עצמם, ובדומה לרכבים רגילים, גם כלי רק"ם, מתוחכמים ככל שיהיו, עלולים לחוות תקלות.
במסגרת המאמצים הגוברים למגר ולצמצם את האבידות והנזקים כתוצאה מהתהפכות כלי רק"ם ותקלות שגבו לא פעם גם חיי אדם יקרים, הוביל בשנה האחרונה תא"ל מישל ינקו, קצין הטנ"א הראשי, עבודת מטה (עמ"ט) נרחבת וייחודית ששמה בלב העשייה את האופן בו החייל בקצה ניגש לסיטואציה של סכנה בטיחותית, בין אם בזמן אימון ובין אם תחת אש. בימים אלה, כפועל יוצא של אותו עמ"ט, רוקם עור וגידים בקריית ההדרכה, מה שמכונה בחיל - "בית הספר לחילוץ הראשון לאנשי טנ"א".
"אתגר מרכזי עמו אנו מתמודדים כאנשי אחזקה הוא סוגיית החילוץ", מסביר מפקד בה"ד 20 בקריית ההדרכה, אל"ם יאיר הכהן, "עד היום לא עסקנו בזה בצורה מובנית וההכשרות היו דלות. החלטנו שמיסוד הנושא ושילובו כבר בשלב ההכשרה, יימנע ממקרים כאלה מלחזור על עצמם".
בית הספר הוקם במטרה להכשיר את אנשי האחזקה מכלל היחידות והפיקודים להתמודד עם מצבי חילוץ קיצוניים. לכן, במרכזו שטח גדול לתרגול, בו מדומים תרחישים מאתגרים כמו נגמ"שים שנתקעו בשיפוע צד או כלי רכב עם לכודים בתוכם, שמאפשרים לחייל להביא את הנלמד לידי ביטוי ולדחוף אותו לקצה גבול היכולת. בכיתות הלימוד עצמן ניתן למצוא סימולטורים ומכשירי מציאות רבודה שמכילים אף הם מקרי בוחן להתנסות ולמידה.
השיעורים נחלקים לשלושה תחומים, כך שלכל חייל בכל דרג או תפקיד תהיה ההכשרה הנכונה ביותר לתפקיד שהוא מבצע בשטח. "סוג ההכשרה הראשון מיועד לקצינים בתקופת ההשלמה החילית שלהם", מתאר מפקד הבה"ד, "במסגרתה יעברו קורס פיקוד על אירוע חילוץ, ויגיעו לרמת בקיאות באמצעים הנדרשים ובניהול תחת לחץ".
הכשרה נוספת היא הכשרה "בידיים" לנגדים. מדובר בהכשרה בת שבועיים בה מקבלים את הסמכות לשימוש בכננת ובמכשירים לחיתוך מיוחד לצד חילוץ בפועל של לכודים בחילוצים מורכבים.
לסוג ההכשרה האחרון, המיועד לרבי סרנים המשרתים כקציני טנ"א אוגדתיים, נחשפנו במסגרת תרגיל ענק ומיוחד, בו כלל היכולות הנלמדות בבית הספר באו לידי ביטוי. יריית הפתיחה, או יותר נכון "גלגול" הפתיחה של התרגיל, נעשה כאשר טנק ונגמ"ש מסוג זאב הושלכו היישר אל תהום בשטח תרגול הסמוך לקריית ההדרכה, במטרה לדמות תאונה.
במהלך האירוע, שנמשך עד השעות הקטנות של הלילה, החל משלב התכנון המקדים, דרך ההתמקמות השקטה בשטח ועד לביצוע החילוץ עצמו, אי אפשר היה שלא להתרשם מההתנהלות והמסירות של אנשי הטנ"א, אנשי פיקוד העורף וכוחות ההנדסה שהגיעו לסייע.
"כל אחד מהתרחישים איתם הם מתמודדים, מתבססים על אירועים שקרו באמת", מחדד מפקד הבה"ד, "טנק הפוך בשטח הוא אירוע מורכב. צריך לדעת כיצד להיערך עם האמצעים הנכונים לסדר גודל האירוע כדי להצליח לחלצו. והתחושה הזו, שחילוץ לא בא ברגל ודורש חשיבה מקדימה ושרשרת פעילויות מדויקת, היא אחד מעיקרי הדברים שמועברים להם כאן".
"בצורך להכשיר גורמי אחזקה לחילוץ כלי רק"ם ולכודים, יש הכרח משמעותי", מוסיף לדבריו מפקד הטנ"א הפיקודי של פיקוד הדרום, אל"ם גל ביסטריצר, "בסוף, אם טנק מתהפך בעזה, או קילומטרים בעומק השטח של לבנון, לפיקוד העורף, שהם הסמכות לחילוץ לכודים, אין תמיד את הגישה לכלי או לנקודה בה מתרחש האירוע. אנשי הטנ"א הם חלק בלתי נפרד מיציאה לכל פעולה מבצעית, ולכן קריטי שהמענה אותו יוכלו להעניק יהיה מקצועי ומקיף ככל שניתן".
לצד חניכת "נמ"ר החילוץ" הראשון שנכנס לפעילות בחודשים האחרונים, ולצד השתלמויות ייעודיות לגורמי האחזקה במרחבים שלהם, הקמת בית הספר לחילוץ מהווה פתרון נוסף וחשוב לאתגר שמלווה את הצבא עוד מיום הקמתו.
לפי אל"ם הכהן, במאי הקרוב ייגזר באופן רשמי הסרט של בית הספר החדש, ואיתו יוצגו לראשונה שלל התוכניות הנוספות שעתידות להתקיים מאחורי דלתותיו. "הביקוש להגיע לכאן ולהכיר את עולם החילוץ והדרך בה הוא משתלב עם עבודת האחזקה גבוה", הוא מגלה, "ואנחנו מתכננים לפתוח קורס לקציני מילואים ולקק"ץ תומכ"ל עוד במחזורים הקרובים".
"יכולת חילוץ היא כשירות מבצעית לכל דבר", חוזר ומצהיר אל"ם ביסטריצר, "בסופו של דבר כלי רק"ם שזקוק לחילוץ בשדה הקרב הוא נקודת תורפה בשטח. התפקיד שלנו ככוחות אחזקה הוא להגיע לנקודה הזו במהירות המרבית, לחלץ את האנשים ואת הכלי עצמו, ולעשות את כל זה מבלי שהאויב בכלל ידע שהייתה קיימת בעיה מלכתחילה. תוואי השטח שאנחנו עובדים עליו הוא לא כביש חלק, ותאונות הן לא משהו שאפשר למנוע במאת האחוזים, אבל ההכשרות האלה מוודאות שנדע לשמור על חיי אדם טוב כמו שאנחנו נותנים מענה אחזקתי מיטבי, וזה, בעיני, חשוב יותר מהיפוך של כל טנק".